לראשונה מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש, חיזבאללה ביצע הערב (שני) שני שיגורים לעבר שטח ישראל, כנראה של פצצות מרגמה. השיגורים התפוצצו בשטחים פתוחים בהר דב ולא היו נפגעים. ארגון הטרור קיבל אחריות על הירי, שבוצע לדבריו כ"תגובה הגנתית ראשונה להפרות הישראליות, בתור אזהרה".
מדובר בהפרה "סמלית" של הפסקת האש מצד חיזבאללה, שנועדה כנראה לאותת לישראל גם על כוונותיו להגיב לתקיפות האכיפה של צה"ל, אך תחילה כמטח אזהרה. הר דב שימש תמיד כ"מגרש המשחקים" בין חיזבאללה לצה"ל כי אין בו גדר גבול בין לבנון לישראל וגם אין בו יישובים ישראליים.
הירי הגיע על רקע טענות מצד צרפת וארצות הברית על כך שישראל מפרה את ההסכם בלבנון. שר החוץ גדעון סער אמר היום כי "ההיפך הוא הנכון - ישראל פועלת לאכיפת ההסכם בתגובה להפרות מצד חיזבאללה, אשר מחייבות פעולה מיידית. לדוגמה, כאשר מזוהים מחבלים חמושים של חיזבאללה בדרום לבנון או כשנעשה ניסיון להעביר נשק".
"לא נקבל חזרה למצב כפי שהיה ב-6 באוקטובר 2023"
סער הדגיש כי "נוכחותם מדרום לנהר הליטאני - היא ההפרה הבסיסית ביותר של ההבנות. אסור שלוחמי חיזבאללה יימצאו מדרום לליטאני. עליהם לעבור צפונה באופן מידי". הוא הבהיר כי ישראל מחויבת ליישום מוצלח של הפסקת האש, והוסיף: "לא נקבל חזרה למצב כפי שהיה ב-6 באוקטובר 2023 - אם יהיו הפרות, ישראל תאכוף".
מוקדם יותר היום שוחח סער עם מקבילו בצרפת, ז'אן-נואל בארו, שהדגיש בפניו את הצורך שכל הצדדים יכבדו את הפסקת האש בלבנון, והדגיש את המאמצים שעושה צרפת למען מטרה זאת בתיאום עם שותפיה האמריקנים.
מלשכת השר הצרפתי נמסר כי "הוא הדגיש כי הסכם הפסקת האש בלבנון צריך להוביל להפסקת אש מיידית בעזה, לשחרור כל החטופים ולהזרמה מסיבית של סיוע הומניטרי. הוא הוסיף כי צרפת תמלא את מלוא חלקה באמצעות התחייבויות הומניטריות חדשות במסגרת כנס הסיוע ההומניטרי לעזה שנערך בקהיר". בנוסף, השניים דנו על המצב בסוריה ועל תוכנית הגרעין האיראנית.
פעילות צה"ל נגד הפרות חיזבאללה בלבנון
(צילום: דובר צה"ל)
גורם מדיני התייחס גם הוא לטענות בנוגע להפרות שהעלו צרפת וארה"ב, וציין כי "מבחינת 'מסמך הצד' וההבנות עם האמריקנים - לישראל יש זכות לפעול ללא תלונה למנגנון אם מדובר באיום מידי או קצוב בזמן. זה בכל לבנון, ולכן אנחנו פועלים בהתאם להבנות ול'מסמך הצד'.
"בכלל, מדרום לליטאני יש לנו זכות ברורה לפעול ולישראל יש את הזכות לבחור בדרום לבנון אם לפעול מיידית או לגשת למנגנון", הוסיף הגורם המדיני. "כשזה מעבר לליטאני, אנו אמורים לפנות למנגנון. אם אפשר אנחנו משתמשים בו ומעדכנים אותו על הפרות מעבר לליטאני. בימים הראשונים מאז ההסדרה, המנגנון צריך להתארגן ולהתייצב, אם נראה שהם אפקטיביים, מזהים איום ופונים בעצמם לצבא לבנון על הקמת מבנים שקשורים לטרור או שינוע טילים - נפעיל אותם יותר ויותר עם הזמן".
הגורם הסביר כי בשלבי ההסכם הראשונים "האינטרס שלנו לאכוף באופן עוצמתי כדי לקבוע את המציאות להמשך". הוא הסביר: "אם לא נפעל עכשיו זה יעודד עוד הפרות. אתה רוצה לפעול עכשיו באופן עוצמתי שגם אם המנגנון יופעל יותר בעתיד - הוא יהיה יותר אפקטיבי". לכן, אמר, "בראייתנו אנו פועלים על פי ההבנות עם האמריקנים ו'מסמך הצד'. אנחנו לא מפרים את ההסכם. ישראל לא התלוננה בפני המנגנון על הפרות, כי בשלב הזה העדיפות שלנו לפעול נגד איום מידי או איום קצוב בזמן.
"אנחנו משתדלים לתמרן בין כל האינטרסים השונים", הוסיף. "יש לנו אינטרס שההסדרה תימשך אבל נאכוף בעוצמה כל איום על ישראל, כי אם לא להסדרה אין שום תכלית. זה לא משנה אם יש הסדרה אם חיזבאללה מתחמש, משנע טילים ומכוון עליך רקטות. מה שהיה לפני 7 באוקטובר לא יחזור על עצמו".
הוא התייחס גם לאסטרטגיה הישראלית בסוגיית צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ואמר: "האינטרס של ישראל שכמה שיותר מדינות יגידו שהם לא ישתפו פעולה עם הצווים. אחרי צרפת היו עוד מדינות. אנחנו בונים על האמריקנים ומחכים שממשל טראמפ ייכנס ואולי תועבר חקיקה בסנאט. אנחנו בטוחים שעם הלחץ האמריקני, לבית הדין לא תהיה ברירה והוא יצטרך לשנות את גישתו והחלטותיו".
בנוגע להמשך הלחימה בזירה מול המורדים החות'ים, שלוחי איראן בתימן, ציינו גורמים מדיניים: "תקפנו מספר פעמים את החות'ים. העברנו להם מסרים חזקים של הרתעה. פגענו בהם כמו שהקואליציה לא פגעה בהם עד היום, ואם נצטרך ונידרש לכך - נמשיך לפעול נגדם בעוצמה".
פורסם לראשונה: 16:16, 02.12.24
