עצרת הנעילה של אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שתיערך ביום חמישי בערב בבית לוחמי הגטאות, תתקיים השנה בסימן "מורשתנו לדורות הבאים". שבעה ניצולים נבחרו להדליק את שש המשואות בעצרת, אך שלושה מהם לא זכו לעשות זאת בחייהם, ובני משפחתם ידליקו את המשואה בשמם ולזכרם.
את המשואה הראשונה תדליק יהודית מסד, שנולדה ב-1938 בסלובקיה. אביה נלקח על ידי הגרמנים ובגיל שש עלתה עם דודתה ל"רכבת ההצלה" של קסטנר. לאחר כמה חודשים במחנה ברגן-בלזן, הן הגיעו לשווייץ והמשיכו לאיטליה - שם התאחדה יהודית עם אמה. השתיים עלו ארצה, ובהמשך הגיעה יהודית כילדת חוץ לקיבוץ כפר מסריק, שם נישאה לגיורא מסד והקימה משפחה. באוקטובר 2002 נפל בנם הבכור רס"ן תמיר מסד, לאחר שנאבק במחבל מתאבד במהלך שירות מילואים.
7 צפייה בגלריה
יהודית מסד, בת 84, ילידת סלובקיה, עלתה לכפר מסריק. בגיל שש עלתה עם דודתה ל"רכבת ההצלה" של קסטנר
7 צפייה בגלריה
בת 93, נולדה ברומניה, מתגוררת במגדל העמק. גורשה לאושוויץ, עבדה בבית חרושת לייצור נשק ונשלחה ל"צעדת מוות". שוחררה ב-1945
את המשואה השנייה תדליק בלה פיש, שנולדה ב-1929 ברומניה. שם נעוריה היה איזבלה גליק. ב-1944 גורשה למחנה אושוויץ, עבדה בבית חרושת לייצור נשק ונשלחה ל"צעדת מוות". בלה שוחררה בסוף אפריל 1945. היא שבה לרומניה והתחתנה. בעלה נאסר על ידי המשטר הקומוניסטי ולאחר שחרורו, ב-1957, עלו השניים לישראל. בלה ובעלה הקימו מפעל במגדל העמק. בנם, עורך הדין אדם פיש, שהיה פעיל באגודה לזכויות האזרח, נפטר ב-2014 במהלך טיול אופניים בנגב. לאחרונה נחנכה לזכרו "כיכר זכויות האדם" בחיפה.
את המשואה השלישית ידליק פרופ' יהושע זק, שנולד ב-1929 בווילנה. ליהושע חמישה אחים ואחות, שהיו קשורים מאוד איש לרעהו, קשר שהציל יותר מפעם אחת את חייהם. בקיץ 1941, גורשה המשפחה לגטו, ובהמשך - למחנות עבודה שונים באסטוניה ול"צעדות מוות" לגרמניה. זמן קצר לאחר שחרורו גויס יהושע ל"צבא האדום".
ב-1948 התאחדו האחים ששרדו בווילנה. ערב תחילת לימודי הפיזיקה באוניברסיטה, גויס יהושע שוב ונשלח להילחם בקוריאה. אחיו הצליחו לשחררו וכך שינו את מסלול חייו. ב-1957 עלה יהושע ארצה וסיים את לימודי הדוקטורט בטכניון. יהושע זק זכה גם באליפות ליטא לחתירה בקיאק. כיום הוא פרופ' אמריטוס לפיזיקה בטכניון, אחרי קריירה עשירה של גילויים פורצי דרך, שעליהם הוענקה לו ב-2014 מדליית יוג'ין ויגנר הנחשבת. ביום העצמאות השנה יקבל פרופ' זק גם את פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה.
7 צפייה בגלריה
פרופסור יהושע זק, בן 93, יליד ליטא, מתגורר בחיפה. בקיץ 1941, גורשה המשפחה לגטו, ובהמשך - למחנות עבודה שונים באסטוניה ול"צעדות מוות" לגרמניה
את המשואה הרביעית ידליקו מיכאל ויגאל, בניהם של בוריה ונעמי יודקובסקי ז"ל. בוריה (ברוך) נולד ב-1906 בביטן, במזרח פולין. בשנות ה-30 היה פעיל בארגון הפיננסי של המוסד לעלייה ב', שפעל בין היתר לרכישת אניית המעפילים "ולוס". לאחר הכיבוש הגרמני הצטרף בוריה עם אמו, אשתו יונה ובנם אורי למחנה משפחות של יחידת הפרטיזנים. אמו נהרגה מכדור תועה. אשתו ובנו נרצחו בעקבות הלשנה. בוריה קבר את שלושתם והמשיך לפעול כפרטיזן במבצעי חבלה שונים. באחד מהם נפצע קשה מרסיסי רימון.
לאחר המלחמה חזר לעירו ועבד כמנהל בנק עד שהצטרף למרכז "החלוץ" בלודז', המשיך לפריז כגזבר של תנועת "דרור", עלה ארצה, והיה הגזבר הראשון של קיבוץ לוחמי הגטאות. בוריה נישא לנעמי ונולדו להם שני בנים, מיכאל ויגאל. הוא נפטר בגיל 63 ממחלה קשה.
7 צפייה בגלריה
בוריה יודקובסקי נולד ב-1906 בפולין. והצטרף עם אמו, אשתו יונה ובנם אורי למחנה משפחות של יחידת פרטיזנים. אמו נהרגה מכדור תועה. אשתו ובנו נרצחו בעקבות הלשנה. בוריה קבר את שלושתם והמשיך לפעול כפרטיזן. נעמי יודקובסקי נולדה ב-1920 בוורשה. עם חיסול הגטו לאחר המרד, נכנסו בני המשפחה למחבוא, אך נתפסו וגורשו למחנה מיידנק. הוריה נרצחו ונעמי גורשה לאושוויץ. לאחר השחרור שבה לוורשה והכירה את בוריה
נעמי רוזנשטראוך-יודקובסקי, רעייתו, נולדה ב-1920 בוורשה. כשהייתה בת שש עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בתל אביב. בעקבות קשיים כלכליים חזרה המשפחה לוורשה. עם חיסול הגטו לאחר המרד, נכנסו בני המשפחה למחבוא אך הם נתפסו וגורשו למחנה מיידנק. הוריה נרצחו ונעמי גורשה למחנה אושוויץ. לאחר השחרור שבה לוורשה והכירה את בוריה. יחד עימו הייתה ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות. בהיותה אדריכלית תכננה נעמי את חדר האוכל של הקיבוץ וחלק מאגפיו של המוזיאון. סדרת ציורים של נעמי, "זיכרונות ממחנה אושוויץ" הוצגה במשפט אייכמן. נעמי חתמה על ציורים אלה רק במספרה במחנה: 48035. היא נפטרה בגיל 76.
את המשואה החמישית תדליק חוה לנג שנולדה ב-1930 בבלגיה למשפחה בת חמישה ילדים. במאי 1940, לאחר כיבוש בלגיה, נמלטו בני המשפחה לצרפת, אך לאחר כמה חודשים נתפסו ונכלאו. במאי 1941 הבריחו אנשי ארגון אוז"ה (OZE) את חוה ואת אחותה רבקה מתוך המחנה למקום מבטחים. הן קיבלו שמות בדויים והוסתרו בין ילדים נוצרים, כשהן נודדות בין מספר מקומות. לאחר השחרור הצליח אחיהן הבכור, שהיה פעיל במחתרת הצרפתית, לאתר אותן ואת אחותם הקטנה. ההורים ואחות נוספת נרצחו באושוויץ. חוה ואחיותיה עלו ארצה בשלהי 1945. בבית המשפחה בבריסל נותרו צילומים, אותם שמרה במהלך המלחמה שכנה וחברה של ההורים. את חלקם תרמה חוה לארכיון בית לוחמי הגטאות.
7 צפייה בגלריה
אברהם קורצפלד ז"ל. נולד ב-1931 בפולין. עבר עם אביו ארבעה מחנות עבודה והשמדה. האב נספה שלושה ימים לפני השחרור. לאחר שעלה לארץ שירת בגדוד 12 בגולני
את המשואה השישית ידליקו בתו ואחיו של אברהם קורצפלד ז"ל שנולד ב-1931 בפולין. עבר עם אביו ארבעה מחנות עבודה והשמדה. האב נספה שלושה ימים לפני השחרור. לאחר המלחמה התאחד עם אמו ואחת מאחיותיו. נקלט בארץ במוסד עלייה בפתח תקווה ושירת בגדוד 12 בגולני.
לאחר נישואיו לרחל היגרו השניים לארה"ב ושבו לחיות בישראל במחצית שנות ה-90. סגירת מעגל מרגשת הייתה כשאחד מהנינים שירת בסיירת אגוז בבסיס שרגא, שבו שירת גם אברהם. רעייתו רחל נפטרה לא מכבר, כשלזוג יש יותר ממאה נכדים ונינים. בן נין ראשון (חימש), נולד ביום הולדתו ה-90 של אברהם. אברהם נפטר לפני כחודשיים, ולא זכה להדליק את המשואה.
"לאחר שנתיים אנו נרגשים לחזור אל העצרת המסורתית בבית לוחמי הגטאות ולתת את הכבוד הראוי לשורדי השואה, מדליקי המשואות", אמר מנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות, יגאל כהן. "הדלקת המשואות היא עבורנו מסורת חשובה בעיקר בשנים אלו, בהן לפיד המשואה עובר גם לדורות הבאים ומעביר איתו את מורשת שורדי השואה, המייצגת את ערכי רוח האדם והמאבק לחברה טובה יותר".
