טוב שמערכת הביטחון והציבור בישראל לוקחים ברצינות בימים אלה את איומי האיראנים וחיזבאללה להנחית עלינו פעולות-גמול כואבות. החששות מפני פעולות נקם כאלו גברו לנוכח השריפות והפיצוצים שהם כעת דבר של יום ביומו באיראן ובעיקר אחרי הפיצוץ בסדנת שיפור הצנטריפוגות להעשרת אורניום בנתנז. פיגועים אלה חושפים חולשה ומאתגרים את משילותו של משטר האייתולות שעדיין לא התאושש מחיסול סולימאני; לכן סביר שחמינאי יאשר והמועצה האיראנית לביטחון לאומי יאשרו למשמרות המהפכה לבצע פעולת נקם נגד ישראל.
אשר לחיזבאללה, ההפצצה בדמשק המיוחסת לחיל האוויר של ישראל בליל שני, שבה נפגעו משלוחי מערכות נשק מאיראן ואשר בה נהרג איש חיזבאללה, מאתגרת באופן דומה את מזכ"ל הארגון נסראללה. הוא הכריז עוד בשנה שעברה כי לא יבליג על פעולות של ישראל, בין אם יתבצעו בלבנון או בסוריה, שבהם ייפגעו אינטרסים של הציר השיעי הרדיקלי, ובעיקר אם ייפגעו בהם פעילי חיזבאללה. נסראללה כבר מימש איום זה לפחות פעמיים בשנה האחרונה. מכאן שאפשר לצפות שגם הוא ינסה לגמול לישראל על ההפצצה השבוע.
הניסיון מראה גם שכאשר משמרות המהפכה מבטיחים לנקום הם עושים זאת ולעתים אף בהצלחה. לכן אסור לזלזל באיומים וצה"ל צריך להעלות כוננות ומוכנות. לא רק צה"ל, גם המוסד והשב"כ האחראים על ביטחון הישראלים ומוסדות ישראליים בחו"ל. אולם כדי שלא תחטא בהתכוננות ובמוכנות-יתר בזבזניים חייבת קהיליית המודיעין לברר עבור ה"קליינטים" שלה – הממשלה ומערכת הביטחון - עד כמה איום הגמול האיראני והחיזבאללאי הוא מיידי, ובמקביל לנסות להעריך היכן ובאיזו עוצמה יפגעו בנו. תשובות טובות על שאלות אלה ייעלו וישביחו את ההתכוננות לפעולה של האויב וגם יקבעו איך תפעל ישראל אחרי שיותקפו אינטרסים שלה; האם ישראל תכיל את האירוע, תסתפק בתגובה דיפלומטית, או שתשלח את צה"ל להסלים את שרשרת הפעולה-תגובה במטרה ליצור הרתעה.
שאלה נוספת העולה במקרה כזה היא אם התועלת שמביא המב"מ שווה את ההסתכנות בפעולות גמול מצד איראן ושלוחיה. המב"מ – המערכה שבין המלחמות – היא שם גנרי לפעולות החשאיות והפחות חשאיות שבאמצעותן משבש צה"ל, ולעתים אף מסכל, את הכנות אויבי ישראל לעימות המלחמתי הגדול הבא עם ישראל. לפי פרסומים בתקשורת הבינלאומית, הן הפיצוץ בנתנז והן ההפצצה בדמשק היו פעולות מב"מיות מובהקות. לפי הפרסומים, הפיצוץ בנתנז בוצע בשליחות המוסד ונועד לשבש את התקדמות איראן בתוכנית הנשק הגרעיני שלה ואילו ההפצצה בדמשק נועדה לשבש את משלוחי הנשק האיכותי לחיזבאללה בלבנון ולמיליציות הפועלות בשליחות האיראנים בסוריה.
אגב, אפשר להעריך בביטחון רב שחוץ מנתנז, השריפות והפיצוצים שהיו בשבועות האחרונים ברחבי איראן לא היו פרי יוזמה ישראלית. צריך לזכור שבאיראן פועלים לפחות חמישה ארגוני מחתרת חמושים (בנוסף לאלה הפועלים משטחה של עיראק) המקבלים תמיכה וסיוע נדיבים מסעודיה ומסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב. עובדה זו ידועה לשלטונות האיראנים ולכן הם מגששים באפלה ונמנעים לעת עתה מלהאשים את ישראל. הם גם יודעים שלפחות חלק מהאירועים הם תאונות פרי גל החום הקשה שפקד את המדינה והתחזוקה שהתדרדרה בעקבות מגפת הקורונה.
כשבאים להעריך אם בכלל, כמה מהר ובאיזו עוצמה יגיבו האיראנים ו/או חיזבאללה, צריך להביא בחשבון כמה שיקולים המשפיעים על שיקולי ההנהגות בטהרן ובבירות:
ראשית – המצוקה הכלכלית והתברואתית (הקורונה) והבידוד הבינלאומי באיראן ובלבנון (וגם בעזה) מצמצמים מאוד את משאבי הקשב, המימון והתמיכה הבינלאומית העומדים לרשות חמינאי ונסראללה; מעט מכדי שיבזבזו אותם בפעולת תגמול. במיוחד לנוכח האפשרות הסבירה שישראל תגיב על פיגוע נקם חמור בצורה הרסנית ללא פרופורציות. חיזבאללה למשל אינו יכול בתקופה זו לסמוך על האיראנים שיממנו שיקום כפרים הרוסים בדרום לבנון כפי שעשו אחרי מלחמת לבנון השנייה. גם סוריה יודעת שהוא תשלם ביוקר אם כוח קודס של משמרות המהפכה יבצע משטחה ירי טילים או פיגוע גבול נגד ישראל. חוץ מזה, לפי כל הסימנים, להנהגה באיראן, לצד השנאה על רקע דתי אידאולוגי לישראל, יש הערכה רבה ליכולות המודיעיניות והמבצעיות של צה"ל. זו תוצאה תודעתית חשובה של המב"מ שמייצרת הרתעה חזקה ויציבה מול הציר השיעי הרדיקלי.
שנית – לאיראנים ולחיזבאללה יש עניין להימנע עד סוף 2020 מפעולה אלימה שתמצב אותם בזירה הבינלאומית כגורמים תוקפניים, חתרניים ומערערי יציבות. באוקטובר תדון מועצת הביטחון של האו"ם בהסרת האמברגו על רכש ויצוא נשק על ידי איראן, ובנובמבר יהיו בחירות בארה"ב שאולי ישנו את האווירה לטובת איראן וגם לבנון הנאנקות כעת תחת סנקציות אמריקניות נשכניות. יש סיכוי שאם טראמפ לא ייבחר לתקופת כהונה נוספת, יהיו התנאים נוחים יותר להגיע לפשרה עם הנשיא הבא. עימות בגבול לבנון או פעולת גמול איראנית נגד ישראל עלולים לחבל במימוש תרחיש אופטימי כזה, שרוחאני ונסראללה רוצים מאוד שיתגשם.
שלישית – פעולת גמול/נקם עלולה להפוך לחרב פיפיות: אם היא אינה מצליחה, היא משיגה את האפקט התודעתי ההפוך מזה שהיוזמים - במקרה זה האיראנים או חיזבאללה - רוצים בו. אולם איתור המטרה לפיגוע, איסוף המודיעין והכנת הכוחות לביצוע פעולת תגמול/נקם שיש לה סיכוי טוב להצליח, נמשכים לכל הפחות שבועות ולרוב חדשים רבים ואף שנה. לשם דוגמה: המפקד החדש של כוח קודס, שהבטיח לנקום בארה"ב ובישראל על חיסול קודמו, קאסם סולימאני, עדיין לא הצליח לממש את איומו. יש מעין כלל אצבע שקובע כי פעולת תגמול או שתהיה מינורית וסמלית, ואז אפשר להוציאה לפועל במהירות, סמוך למועד האירוע שבגללו היא מתבצעת; או שהיא תהיה קטלנית והרסנית ואז ייקח הרבה זמן להכינה ולהוציאה לפועל. כמו כן, ככל שנמשכות ההכנות מתרבים הסימנים המודיעיניים המאפשרים לצד שמנגד (ישראל) לסכל או לפחות לשבש את הפעולה; גם הקשר בין האירוע המקורי שיצר את הצורך לנקום לבין פעולת התגמול מתעמעם והיא מאבדת אפקט.
סביר להניח שהאיראנים ינסו להגיב מתישהו - לא מיד - על הפיצוץ בנתנז שהם מיחסים למוסד. הם יפעלו בזהירות רבה ואם אפשר בלי להשאיר עקבות. אולי בסייבר ואולי בחו"ל או בשני הערוצים. הם כבר תכננו וניסו לאחרונה לתקוף שגרירות ישראלית במדינה זרה או שתיים, ונכשלו. כנראה ינסו שוב סוג של פעילות ב"חתימה נמוכה", באופן שלא יפליל אותם ולא יביך בעלי בריתם באו"ם.
האיראנים כבר תכננו וניסו לאחרונה לתקוף שגרירות ישראלית במדינה זרה או שתיים, ונכשלו. כנראה ינסו שוב סוג של פעילות ב"חתימה נמוכה"
אשר לחיזבאללה - סביר להעריך שהארגון ינסה, בתוך כמה ימים או שבועות, לעשות משהו שייחשב כתגובה על מות הפעיל שלהם בהפצצה השבוע בשדה התעופה הבינלאומי של דמשק. אמנם אין איום קונקרטי מצד בכיר בארגון, ואיום כזה לא הופיע באף אמצעי תקשורת לבנוני המהדהד בדרך כלל את נסראללה; גם אין סימנים בשטח. אבל זה אינו אומר דבר. ייתכן שחיזבאללה שותקים כי עדיין לא החליטו אם, מה ומתי לעשות ואינם רוצים לכבול את ידי עצמם בהתחייבות לבצע משהו שעלול להיכשל. אין ספק שהם הפיקו לקחים מירי הנ"ט בקיץ שעבר באזור אביבים. צה"ל הפיק הונאה, הטילים החטיאו וחיזבאללה שחיפש נקמה ספג מכת יוקרה. לכן כעת הם זהירים וכנראה מעדיפים קודם לבצע ואחר כך לדבר.
יש אפשרות שיחליטו שלא לעשות דבר. התגובה הישראלית על פיגוע של חיזבאללה עלולה להיות קטלנית והרסנית במידה כזו שתגרום להחרפת הביקורת הנמתחת ממילא על הארגון בלבנון ומאשימה או נסראללה בכל תחלואיה הכלכליים והפיזיים. בחיזבאללה גם הרי יודעים ש"דוקטרינת נסראללה", הגורסת פגיעה קשה בישראל בתגובה על פגיעה באנשי חיזבאללה, מרתיעה את ישראל. לכן לא סביר שחיל האוויר תכנן להפציץ בשדה תעופה בדמשק כדי להרוג פעיל חיזבאללה. הפעיל נהרג מפני שהיה בקרבת תשתיות איראניות צבאיות בשדה תעופה אזרחי. הוא לא היה אמור להיות שם ולא היה ידוע שהוא שם. לאור עובדות אלה ייתכן שחיזבאללה, כמו איראן, יחליט שלא לבצע פיגוע נקמה משטח לבנון אלא להפעיל את התשתיות שיש לו בחו"ל: בסוריה, בדרום אמריקה ובאפריקה.
יהיו שיקולי חיזבאללה אשר יהיו - בצה"ל נערכים בשטח באזורי הגבול עם לבנון ועם סוריה, כדי למנוע חדירה בהפתעה לשטחנו, צליפה, מארב טילים או מטח אש מרגמות וטילים קצרי טווח מרוכז, שיונחת בהפתעה על מוצב או כוח צה"ל. ההנחה היא שחיזבאללה יעדיפו לפגוע בחיילים, במתקנים וברכבים צבאיים ולא באזרחים, בידיעה שתגובת ישראל צפויה להיות בממדים אסטרטגיים אם ייפגע אזרח.
למרות האיומים של איראן וחיזבאללה בתגובות נקם, אין כרגע סיבה נראית לעין שצה"ל והמוסד יפסיקו את פעילות המב"מ. ראשית, מפני שלפי הפרסומים הפעילות הזו מצליחה בינתיים לצמצם את מספר הטילים והחימושים המדויקים האחרים שבידי חיזבאללה, ומעכבת את בניין התשתיות שמקימה איראן כדי לפתוח חזית פעילה משטח סוריה ומשטח עיראק נגד ישראל. אשר לפרויקט הנשק הגרעיני האיראני, קשה עדיין להעריך אם ולכמה זמן עיכבה הפעילות המיוחסת למוסד את העשרת האורניום ואת פיתוח הטילים באיראן, אבל אין ספק שהיא מייצרת הרתעה כלפי האיראנים; לא פחות מהמב"מ הצה"לי.
השורה התחתונה: המב"מ נותן לקברניטים הפוליטיים והביטחוניים בישראל חלון זמן יקר בזירה הצפון-מזרחית. לכן הוא צריך להימשך. זאת בתנאי שחלון הזמן הזה ינוצל כדי לבצר את גבול לבנון ואת היישובים צמודי הגבול, שאמ"ן יגדיל כמותית וידייק את בנק המטרות בלבנון, וזה לא הכול. צריך גם להפסיק את הפטפטת וההתפארויות של הפוליטיקאים בהישגי המב"מ. לא צריך לאתגר את האיראנים ואת חיזבאללה – גם כך קשה להם איתנו, וטוב שכך – אבל התפארויות רק מגדילות את המוטיבציה לנקום. בכל מקרה, אם הממשלה הזו תבזבז את חלון הזמן המב"מי כפי שבזבזה את ההפוגה בין גלי הקורונה – נשלם בהרבה יותר דם ויזע במלחמה הבאה.