בלא מעט מובנים, בחטיבת הצנחנים מרוצים שעברו את טבילת האש בקרבות עם כוחות נוחבה של חמאס לפני כשבועיים, כאשר הונחתו במסוקים בעוטף ישירות לקיבוצי התופת בבארי, עלומים ונחל עוז. מלבד המג"דים כאן במתקן הלחימה בשטח בנוי, המוכר לכל קצין, אף אחד לא הספיק לחצות גבול לשטח אויב.
אפילו סמג"ד 890, רס"ן נריה, היה תיכוניסט לפני גיוס בקיבוץ סעד שנושק לכפר עזה, כאשר פרץ מבצע צוק איתן. המג"ד, סא"ל יוני, מראה ללוחמים את עינו האדומה והדומעת לעיתים בגלל רסיס שספג כאשר הסתער על מחבלים בקיבוץ בארי.
"שימו את משקפי המגן בכל שלב", מזכיר להם המ"פ סרן נחמיה, רגע לפני תחילת התרגיל הגדודי הרטוב, באש חיה. בחטיבה ביקשו לתרגל עם הטנקים מחטיבה 188 שיילחמו איתם בעזה בעוד כמה ימים, ולא קיבלו, כי הם ערוכים כבר בשטחי הכינוס. גם D9 של ההנדסה אין.
המטרה היא בעיקר לתרגל טכניקות קרביות ותיאום בין הפלוגות: הגעה אל היעדים ה"מלוכלכים", טיהור השטח ההרוס מהריכוך האווירי ממחבלים, התמודדות חכמה עם מנהרות חמאס שיוסתרו בתוך המבנים.
הפלוגות מתקדמות לאט יחסית בתרגיל גדודי, פועלות ביסודיות. אף אחד כאן לא שש אלי קרב, אבל מבחינתו של נריה הסמג"ד התחושות ברורות: "כולנו כאן עם ערכים, ואני מרגיש שאני הולך להיכנס לאושוויץ, להגן על אחיי ולהרוג נאצים, כי ראיתי בבארי את הזוועות. בעזה זה יהיה עוצמתי ומסיבי בהרבה. וכן, אני מוכן למות למען המשימה הזו אם צריך. זו המלחמה הכי צודקת שיש, הניצחון יבוא ממקום של מוסריות, גם אם זה ייקח לנו חצי שנה בתוך עזה".
המ"פ נחמיה דורש מכל לוחם למצות את הפק"ל שלו: מטוליסטים, קלעים, חוליות מקלע הרימונים, צלפים, המקלענים – שכל אחד ייתן אש, יבוא לידי ביטוי. אין להם נגמ"שי נמ"ר בניגוד לגבעתי ולגולני, והם לגמרי סבבה עם זה. "אנחנו חי"רניקים, וכצנחנים נכין הרבה הפתעות ותחבולות לחמאס. בעוטף כל אחד מאיתנו ירה אש, גם רימונים ומטאדורים", מציין רס"ן נריה.
שני לוחמים נפלו לגדוד המיתולוגי של הצנחנים, אלי גנסיה ואריאל אוחנה ז"ל, וקצינים שנפצעו שבו לשטח תוך ימים או הוחלפו על ידי חבריהם שבלימודים. יוני המג"ד וסגנו נריה מכנים את פעילי חמאס שהרגו "לוחמים", בניגוד לקצינים אחרים שהשתתפו בקרבות ומכנים אותם מחבלים.
רס"ן נריה: "אני לא רוצה להגביה אותם וגם לא להקטין את האויב הזה. יש להם כשירויות פרט טובות, אבל אסור להתבלבל: אנחנו עולים עליהם בעשרות מונים, והפעם לא ניכנס כצוותי התערבות קטנים. כמ"פ גזרת נחל עוז בעבר הכרתי את כל הרבש"צים שנהרגו בגזרה ואחותי התחתנה השבוע עם מ"פ מגדוד 101 שבעצמו נפצע בקרבות ואחיו נעדר. רצה הגורל והחפ"ק שלי חילץ אותו, ובחתונה הוא רקד נהדר על רגל אחת".
הרחק מאחור יש ליוני המג"ד צוות משלו שמתצפת, מזהה ומסמן לו מטרות באמצעים חדשניים, גם בתרגיל הגדודי המורכב. אין כאן בשטח של צאלים את חיל האוויר, אך הוא מכיר אישית חלק מהטייסים שאותם יפעיל בתמרון: "אני יודע שאם אבקש איתור לתקיפה מהאוויר, תוך דקות המטוס הפנוי בסביבה יפציץ את היעד. תרגלנו את זה הרבה עם חיל האוויר".
בניגוד למבצעים קודמים בעזה, מג"ד 890 מדגיש בפני לוחמיו שחמאס השתפר בנושא הלחימה בלילה, והפעם הם יפגשו הרבה רבי קומות שנבנו ברצועה מאז שצה"ל תמרן בה בפעם האחרונה, בינואר 2009, בעופרת יצוקה. לפני התרגיל הגדודי בצאלים הוא לקח את כל מאות לוחמיו לאתר בנייה בבאר שבע, ולימד אותם טכניקות להילחם בבניין גבוה. "ועדיין אפעיל שכל. אם מחבלים יירו עלינו מבניין אז לא נסתער לתוכו אלא אפגיז אותו עם טנק. נבוא עם המון אש", הוא אומר.
על אחת הסוללות אני מבחין במג"ד יוני מדווח לחטיבה על ההתקדמות של הכוח הגדודי, תחת פיקודו כ"קודקוד ניצחון". כך בחר המחשב, הוא אומר לי, אך מזכיר שמח"ט הצנחנים אל"מ עמי ביטון מתעקש כל השנים להיקרא בקשר על שם קבוצתו האהודה: קודקוד מכבי. סא"ל יוני יודע שזו מלחמה מהסוג שבמשך עשורים צה"ל לא נלחם, והטלפון שלו לא מפסיק לרטוט מהודעות תמיכה ועידוד ממג"דים מיתולוגיים של 890, בהם אלוף בדימוס איציק מרדכי.
סא"ל יוני מודע לטכנולוגיות הרבות שיפעיל הפעם, לראשונה בתמרון, כמו רחפנים מתקדמים ויכולות מסווגות לגירוי האויב לצאת ממחילותיו, אך מבחינתו רוח הקרב היא הנשק העיקרי: "הפלוגות מאוד ממושמעות, מבינות את גודל השעה, ולא בכדי הרגנו עשרות מחבלים ביום הפתיחה. גיסי, לוחם במיל' בחטיבת הצנחנים, שאל אותי אם הוא יוכל גם להילחם או שצריך אישור מההורים כי הוא איבד ביום הראשון את אחיו, לוחם בסיירת מטכ"ל. אמרתי לו שבמיל' או בקבע לא צריך שום אישור".
