הדרך של ארדואן לשלטון היא מעין "סיפור סינדרלה". הוא גדל בשכונת מצוקה, עבר מסלול פוליטי ארוך, קיבל החלטות נכונות יותר ונכונות פחות עבור מדינתו, שרד הכול, כולל "ניסיון הפיכה", שתי רעידות אדמה עוצמתיות, משבר כלכלי - ועדיין שולט על טורקיה כבר יותר מ-20 שנה. כרגע החוקה אמנם לא מאפשרת לו להמשיך מעבר ל-2028, והוא אף אמר שמדובר בכהונתו האחרונה - אך בפועל מדובר במנהיג חסר עכבות, שכבר חולל שינויים טקטוניים בארצו וערער את יסודות הדמוקרטיה בה, כך שניתן להעריך שימשיך גם מעבר ל-2028. המעורבות בהפלת משטר אסד, המלחמה בכורדים, התמיכה בחמאס והשנאה לישראל: ynet בסדרת כתבות על המנהיגים שסביבנו, והפעם: רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה.
ארדואן נולד בפברואר 1954 באיסטנבול, אך מוצאו בעיר ריזה שבצפון מזרח טורקיה, השוכנת בחופי הים השחור. הוא גדל בעולם מאוד דתי ושמרני, ומגיע ממשפחת טורקים כפריים, מוסלמים, שלא מזדהים עם המדינה החילונית והפרו-מערבית. הוא למד בתיכון לאימאמים ומטיפי דת באיסטנבול, וב-1981 סיים את לימודיו בפקולטה לכלכלה ומסחר באוניברסיטת מרמרה.
מנעוריו אהב את החיים הפוליטיים, אך התעניין גם בכדורגל ושיחק בקבוצה של עיריית איסטנבול. "לפי הסיפורים הוא היה לא רע. הוא חלם לשחק במועדון פנרבחצ'ה, אחד מהגדולים באיסטנבול", אומר ד"ר רמי דניאל, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לענייני טורקיה. אך זה לא הסתדר עם שאיפותיו הפוליטיות.
הכניסה לפוליטיקה נראתה תחילה לארדואן כהזדמנות להביא תועלת לארצו ולחברה. הוא השתתף בארגוני נוער והיה נשיא ארגון הנוער באיסטנבול. בשנת 1994 הוא נבחר לראשות העיר איסטנבול ונחשב לראש עיר מוצלח. הוא נשוי לאמינה ולשניים ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים, כשאחת מבנותיו נשואה ליצרן הכטב"מים הטורקיים.
כל אסון הוא הזדמנות
סיפור עלייתו לשלטון של ארדואן שזור באירועים שחוותה טורקיה בשני העשורים האחרונים. ב-17 באוגוסט 1999 פקדה רעידת האדמה בעוצמה של 7.4 את אזור צפון-מערב טורקיה, וגבתה קרוב ל-18 אלף קורבנות. מדובר בשנים לא פשוטות עבור המדינה: רעידת האדמה אירעה בתקופה שבה שחיתויות פוליטיות היו דבר נפוץ, ובשנת 2001 טורקיה חווה משבר כלכלי חמור.
"לטורקים נמאס מכל הפוליטיקאים והם העיפו כמעט את כל המפלגות מהפרלמנט", מספרת ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. באותה התקופה ארדואן מתחיל את דרכו העצמאית, ומקים ב-2001 את מפלגת הצדק והפיתוח, ובבחירות הראשונות שבהן היא מתמודדת (2002) היא זוכה במספיק קולות כדי להקים ממשלה ללא שותפות קואליציוניות.
אך לניצחון הזה קדם אירוע נוסף ומשמעותי בחייו – עונש מאסר. בשנת 1998, נגזרו על ארדואן 10 חודשי מאסר לאחר שהקריא בפומבי שיר קיצוני שנגד את עקרונות החילוניות של טורקיה בעקבות משבר שהוביל לפיזור ממשלתו של המנטור שלו נג'מטין ארבקאן. באותם ימים, השתייך ארדואן למפלגת הישועה הלאומית, שמנהיגה קרא לקדם את חוקי השריעה, הוקיע נשים שסירבו ללבוש חג'אב, הוקיע נוצרים ויהודים, וקרא להוציא להורג של להט"בים.
"המסגדים הם בסיסינו, כיפותיהם קסדותינו, צריחיהם חרבותינו והמאמינים חיילינו", היו מילותיו של השיר שדקלם ארדואן, שבפועל ריצה רק ארבעה חודשי מאסר. לכן, בגלל אילוצים משפטיים שקשורת לתקופת מאסרו, ארדואן נהפך לראש הממשלה רק ב-2003, ומאז הוא שולט באופן רציף בטורקיה.
ד"ר דניאל מספר כי ארדואן דווקא הכניס בסוף שנות ה-90 דברים מודרניים יותר לתוך התנועה האיסלאמיסטית, ובין היתר גייס אליה נשים. לדבריו, ארדואן עבר בכלא תהליך חשוב. "הוא הופך לדמות, לסמל 'הטורקי המדוכא'. הבן אדם שרצה לעזור לעם ונכנס לכלא בגלל ציטוט שיר. בכלא הוא גם בונה אסטרטגיה חדשה ומבין שהוא לא יכול ללכת ראש בראש עם המערכת החילונית. לכן הוא בונה את המפלגה החדשה שלו. בעשור השני לשלטונו הוא השתנה, זה התפורר. וככה הליברלים הבינו שהוא לא כזה ליברל".
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
בעשור הראשון אחרי שנבחר לראשות הממשלה, ארדואן השפיע לטובה על טורקיה. הוא קידם רפורמות ליברליות, והצליח לרבע את התל"ג לנפש. אך בעשור השני, שבו כיהן כבר כנשיא, התגלו פרשיות שחיתות בממשל ומספר רב של מקורביו, כולל שרים בממשלתו, נעצרו והועמדו למשפט. לצד זאת, חלק מהדברים שהזינו את הצמיחה הכלכלית כבר לא היו ברי קיימא.
כך, בשנת 2013 פרץ גל מחאות ששטף את טורקיה נגד ממשלת ארדואן, כשהמוקד היה בפארק גזי שבאיסטנבול. המהומות פרצו בעקבות התנגדות להריסת שטח בפארק לטובת בניית מרכז מסחרי חדש ומסגד, אך הן התפשטו לעשרות ערים במדינה. למעשה, הפגנה מקומית נגד הרס תשתיות הפכה להפגנה אנטי-ממשלתית, שביטאה את זעם החילונים על הקו האיסלאמי של ארדואן. באותם הימים, מי שהיה סגן ראש ממשלת טורקיה אף האשים את "יהודי התפוצות" במדינה בגל ההפגנות.
למרות זאת, בבחירות 2014 - שבהן התמודד ארדואן לראשונה לנשיאות - הוא ניצח, ומאז מכהן כנשיא ולא כראש הממשלה. בשלוש השנים הראשונות היו לו בעיקר סמכויות ייצוגיות בתפקיד, על אף שבפועל תפקד כנשיא ביצועי; בשנת 2017 הוא כבר הצליח להעביר שינויים דרמטיים בחוקה, שהפכו את תפקיד הנשיא לתפקיד ביצועי באופן רשמי וביטלו את תפקיד ראש הממשלה.
המטרה של ארדואן הייתה לשנות את שיטת המשטר בטורקיה, כך שתהיה ריכוזית יותר, עם יותר כוח בידיו. מאז הוא נבחר פעמיים כנשיא ביצועי, אך החוקה מונעת ממנו להתמודד בפעם השלישית. ואולם, ד"ר לינדנשטראוס אומרת כי מאז שנשיא טורקיה רמז שמדובר בכהונתו האחרונה, הוא מאותת בפועל שהוא מתכוון להישאר - ומסבירה שבפניו ניצבים שני פתרונות. "אם לא ישלים קדנציה מלאה של חמש שנים ויילך לבחירות, ארדואן יוכל להיבחר שוב על פי המצב החוקתי הקיים", היא אומרת. "האפשרות השנייה היא, ומה שנראה כנתיב המועדף עליו כרגע, לשנות שוב את החוקה ואולי אפילו לכונן חוקה חדשה".
הפיכה? "פייס טיים" מהמחבוא להמון
הדיכוי של ארדואן בטורקיה התגבר אחרי ניסיון ההפיכה הכושל ביולי 2016. במטרה להדיח אותו מתפקידו, סיעה בתוך צבא טורקיה החלה לשלוח כוחות צבא לרחובות. בשיאו של הניסיון יצאו טנקים ומסוקים לרחובות, הפציצו את הפרלמנט והשתלטו על שידורי הטלוויזיה הממלכתית. ארדואן, שמיהר למקום מסתור, קרא בשידור חי ב"פייס טיים" לתומכיו לצאת להגן על ממשלתו ולמנוע הפיכה.
במהלך ניסיון ההפיכה נהרגו כ-250 בני אדם, ואחריו יצא ארדואן למסע טיהורים, תוך שהוא טוען כי איש הדת הגולה שהיה בעבר בעל בריתו, פתהוללה גולן, אחראי למרד: רבבות טורקים פוטרו מעבודותיהם במוסדות ממשל ועוד עשרות אלפים נעצרו – כולם בטענה שיש להם קשרים לתנועתו של המטיף הגולה, שהכחיש את מעורבותו. גולן האשים את ארדואן בבימוי האירוע, וטען שמטרתו הייתה להגביל את חירויות האזרח, לבצע טיהור בצבא וברשות השופטת, ולחזק את מוסד הנשיאות.
הרבה לפני ניסיון ההפיכה הזה, בתחילת כהונתו של ארדואן, הוא חשש שהצבא יפיל אותו כמו שקרה למנהיג הנערץ עליו - נג'מטין ארבקאן, שהיה ראש הממשלה האיסלאמיסט הראשון בטורקיה בשנים 1997-1996. אך ארדואן הצליח להחליש את כוחו של הצבא בתוך המדינה, בין היתר בסיוע יריבו הגדול גולן, שמת באוקטובר האחרון. כעת, "את מה שנשאר מהתנועה של גולן ארדואן עדיין מציג כגורמי טרור המאיימים עליו", אומרת ד"ר לינדנשטראוס. אחרי ניסיון ההפיכה החלה גם הידרדרות חריפה במצב הכלכלי בטורקיה, שנמשכת עד היום, עם אינפלציה דו-ספרתית של עשרות אחוזים מדי שנה.
אם כך, שנות שלטון ארדואן התאפיינו עד כה בדיכוי גדול יותר, הליכה לאחור מבחינה כלכלית וגם כישלונות במדיניות החוץ - חרף ההתפתחויות האחרונות בסוריה, שכללו את נפילת יריבו בשאר אסד. ד"ר לינדנשטראוס מוסיפה: "נכון שאסד נפל, אבל ארדואן הימר על זה שהוא ייפול כבר ב-2012. הוא גם הימר על נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי, והרבה זמן לא הסכים לקבל את עבד אל-פתאח א-סיסי כנשיא - כך שהצעדים שלו במדיניות החוץ גרמו לפעמים לבידוד של טורקיה".
ד"ר דניאל מסביר כי הוא מגדיר את ארדואן כ"הפתעה". לדבריו, "הרבה פעמים הוא היה על סף אסון, אבל כל הזמן הוא הצליח ברגע האחרון להציל את עצמו. זה מרשים. הוא רחוק מלעשות הכול נכון, אבל מה שמאפיין אותו זה שהוא מגיע עד הבור ולא נופל לתוכו".
למרות זאת, מדיניות החוץ שלו כן הצליחה לשמור על טורקיה כמדינה שצריך להתייחס אליה, וארה"ב, המעצמה החשובה בעולם, לא יכולה להתעלם ממנה. "טורקיה היא חלק מדברים גדולים שקורים במזרח התיכון, כך שמבחינת הגדלת השפעת ארצו, גם אם היו לו כישלונות, בסופו של דבר ניתן להגיד שהוא כן הצליח", אומרת ד"ר לינדנשטראוס.
הקמפיינר הנצחי
טורקיה מדינה גדולה. יש גורמים שהיו שמחים להיות בשלטון במקומו, והיום ארדואן חלש יותר מבעבר. בבחירות האחרונות לנשיאות הוא היה צריך ללכת לסיבוב חוזר כי לא נבחר בסיבוב הראשון, ובבחירות המקומיות שנערכו במרץ השנה הוא נחל תבוסה מול האופוזיציה.
"ארדואן קמפיינר נצחי. הוא אף פעם לא נרגע וכל הזמן כבר בקמפיין הבא", אומרת ד"ר לינדנשטראוס. "הוא אף פעם לא נח על זרי הדפנה ומתכונן כל הזמן לבאות. זה בא לידי ביטוי במערכות בחירות, כל מערכת עבורו נחשבת גורלית, מבחירות מוניציפליות ועד בחירות לפרלמנט ולנשיאות. הוא גם מנסה כל פעם לשנות את החוקה ולעשות משאלי עם. כמעט כל שנה יש משהו בטורקיה שגורם לו לנסות לגייס כמה שיותר קולות".
ד"ר לינדנשטראוס מסבירה שכמנהיג לארדואן יש שתי תכונות שמאפיינות אותו: בוטות, כמו למשל האמירות שלו כלפי ישראל, אבל גם כלפי אחרים; והתפרצויות - אבל כאלו שבשליטה - כמו למשל בתקרית בפורום הכלכלי בדאבוס בשנת 2009.
באותו אירוע, שבו נשא דברים שמעון פרס ז"ל, עזב ארדואן בזעם את הפורום בטענה שהמארגנים מנעו ממנו להשמיע את דבריו, בעוד שלפרס אפשרו לדבר באריכות. "פרס דיבר במשך 25 דקות ולי נתנו פחות מחצי מזה", אמר ארדואן ופנה לפרס: "הנימוקים שלך חלשים, לכן השתמשת בקול חזק. אני מכיר ראשי ממשלה רבים בישראל ששמחו להיכנס לעזה רכובים על טנקים, ששמחו לכבוש ולהילחם. אני מוחה על מחיאות הכפיים שקיבלת, אלו מחיאות כפיים שתומכות בהרג ובמלחמה".
ארדואן ירד בזעם מהבמה בכנס הגדול בשוויץ, שם התקיים פאנל שדן בלחימה בעזה, שבמהלכו נשיא המדינה דאז הגן על עמדת ישראל. פרס אמר בין היתר לארדואן שהיה ראש הממשלה הטורקי, בעודו נואם בלהט ומפנה את האצבע, כי ארצו הייתה פועלת כפי שישראל פעלה ברצועת עזה אם רקטות היו פוגעות באיסטנבול. ארדואן הטיח בפרס בעודו נוטש: "אתם הורגים בני אדם".
"זה לכאורה אלמנט ספונטני", אומרת ד"ר לינדנשטראוס, "אבל זה משהו שמציג מנהיג שהוא לא לגמרי צפוי ויש להתייחס אליו בכבוד ולהיזהר ממנו".
לאורך השנים דווח על בעיות בריאותיות שמהן סובל ארדואן. בשנת 2012 פרסום של אתר ויקיליקס חיזק את השמועות כי חלה בסרטן, ובאפריל 2023 הוא קטע ריאיון בשידור חי מכיוון שחש ברע. לאחר מכן הוא התייצב שוב מול המראיינים, וסיפר כי הוא סובל מווירוס בבטן והתנצל על הפסקת הריאיון.
כל אלו מעלים את שאלת "היום שאחרי" בטורקיה. ד"ר לינדנשטראוס מסבירה כי "פחות רואים את האפשרות שהבנים שלו יהיו היורשים, אבל ארדואן כבר לא צעיר ושולט יותר מ-20 שנה". שמו של שר החוץ הטורקי, האקאן פידאן, עלה כאפשרות להיות ממשיכו - אך יש לזכור כי בטורקיה עדיין מתקיימות בחירות.
"נתניהו? היטלר": השנאה לישראל
היו תקופות שבהן ארדואן שיתף פעולה עם ישראל והוא אפילו ביקר בה בשנת 2005. "אבל בבסיסו אין ספק שיש עוינות עמוקה לישראל, גם בחינוך הדתי שקיבל", מסבירה ד"ר לינדנשטראוס. "מי שמצביע למפלגה שלו הוא בסופו של דבר יותר אדוק, ומתנגד לפעילות של ישראל. בתקופות של משבר מול הפלסטינים, בעיקר בנושאים הקשורים לעזה וירושלים, ראינו הידרדרות חריפה ביחסים בין המדינות. עכשיו אנחנו בנקודת שפל, כשבין היתר במאי האחרון הכריזה טורקיה על חרם כלכלי".
ד"ר לינדנשטראוס אף מסבירה כי עד לפרוץ המלחמה, היו מי שחשבו שארדואן יודע להפריד בין הסוגיות הכלכליות למדיניות החוץ. "בהרבה מקרים זה גם קרה, כמו למשל כשהוא החרים את א-סיסי במצרים והיחסים הכלכליים בין שתי המדינות בכל זאת צמחו". לדבריה, "עדיין חלק מהסחר שלנו עם טורקיה מתקיים דרך מדינות שלישיות, דרך הפלסטינים, וזה לא שהוא לגמרי הסתיים. אבל בכל זאת, זה כבר לא נעשה בצורה ישירה".
רק שלושה שבועות אחרי מתקפת הפתע של חמאס, ארדואן קרא אתמול לטורקים לצאת להפגין למען עזה באיסטנבול. מאות אלפי בני אדם הגיעו למחאה בשדה התעופה אטאטורק בעיר, שבה השתתפו גם פוליטיקאים וכן הנשיא עצמו. "אנחנו בעצרת פלסטין הגדולה", אמר ארדואן ותקף: "ישראל מבצעת טבח בעזה בחשכה, כדי שהעולם לא יידע. נכריז על ישראל כפושעת מלחמה".
לאורך חודשי המלחמה ארדואן התבטא בחריפות נגד ישראל ואף אמר שראש הממשלה בנימין נתניהו "אינו שונה מאדולף היטלר". הנשיא הטורקי טען שישראל מעוניינת להתפשט למדינות האזור ומאיימת גם על ארצו. בנאום בספטמבר אמר: "ישראל לא תעצור בעזה. אחרי כיבוש רמאללה היא תרצה את אדמות סוריה ולבנון. הם יישאו עיניים אל המולדת שלנו, בין החידקל לפרת. הם מצהירים את זה בגלוי בכל מפה שהם מראים. זו הסיבה שאנחנו אומרים ש'חמאס מתנגד בשמם של המוסלמים'. זו הסיבה שאנחנו אומרים ש'חמאס לא מגן רק על עזה, הוא מגן על האדמות האסלאמיות, על טורקיה'".
החיבוק לחמאס: "ישראל ארגון טרור"
בין ארדואן לחמאס יש מערכת יחסים מאוד יציבה ואת התמיכה בארגון הטרור ניתן לראות עוד מלפני זכייתו בבחירות הפרלמנטריות בשנת 2006. "מאז הזכייה רואים זאת ביתר שאת", מסבירה ד"ר לינדנשטראוס, "אנחנו רואים תמיכה עקבית בחמאס. מבחינת טורקיה זו תמיכה בגורם הפוליטי של הארגון ולא הצבאי, אבל אנחנו יודעים שיש נוכחות של חמאס בשטח טורקיה, יש פעילות צבאית של חמאס שמוכוונת מטורקיה ומקבלת סיוע לוגיסטי וכספי משטח טורקיה".
אחרי מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מהר מאוד טורקיה הצהירה שהיא תומכת בארגון הטרור וטענה כי אנשיו הם לוחמי חופש - ואיסמעיל הנייה אף ביקר במדינה וזכה לחיבוק מארדואן. "טורקיה מגנה את ישראל ופועלת נגדה בזירה התעמולתית וגם בזירה המשפטית הבינלאומית, כמו חרם הסחר. היא פועלת בארגונים בינלאומיים נגד ישראל ובשבועות האחרונים מדברים אולי על אפשרות של סיוע טורקי בתיווך מול חמאס", אומרת ד"ר לינדנשטראוס.
"בכיר חמאס סאלח אל-עארורי, שחוסל בדאחייה של ביירות בינואר האחרון, הגיע לטורקיה אחרי פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011", מספרת ד"ר לינדנשטראוס. "ב-2015, ולאור חוסר שביעות הרצון של ישראל לקראת הנורמליזציה בינה לטורקיה, הוא גורש. אבל חוץ מזה, לרוב אנחנו רואים תמיכה מאוד עקבית בחמאס. חשוב להגיד כי טורקיה רוצה לראות את חמאס ממשיך כשחקן פוליטי ביום שאחרי בעזה, וזה משהו שהוא כמובן נוגד את האינטרס הישראלי".
לאורך המלחמה דווח לא פעם כי בכירי הלשכה המדינית של חמאס יגורשו מקטאר, ובכל פעם עלה שמה של טורקיה כיעד פוטנציאלי לקליטתם. גורם דיפלומטי טורקי הכחיש את הדיווח, ואמר כי "חברי הארגון מבקרים במדינה מפעם לפעם".
"אסד סירב להתגמש": המארס הטורקי בסוריה
חלק מארגוני המורדים במשטר אסד נתמכים על-ידי ארדואן, ולפי הדיווחים הם המתינו לאור ירוק מהנשיא הטורקי לפני שפתחו במתקפת הפתע - שהסתיימה בהפלת הרודן. אך ארדואן, כמו גם התומכות של אסד, טהרן ומוסקבה, לא ציפה את ההתקדמות המהירה לקריסת המשטר.
הנשיא הטורקי, המשתייך לזרם הסוני באיסלאם, עמד בראש מתנגדי אסד במשך תקופה ארוכה, אך בשנים האחרונות היה מוכן להיכנס למשא ומתן עם הנשיא הסורי. מבחינתו אסד לא התגמש מספיק, ולכן שיער שהפעולות של המורדים ילחצו עליו "לרדת מהעץ".
"לטורקיה יש שני אינטרסים מרכזיים מול סוריה", אומרת ד"ר לינדנשטראוס. "האינטרס הראשון הוא השבת הפליטים הסורים שבשטחה. לטורקיה הגיעו כ-3.5 מיליון פליטים וזו סוגיה פנימית בוערת. ארדואן צריך להבטיח לבוחרים שהוא יעשה מאמץ להחזיר את הסורים למדינתם. האינטרס השני הוא סיפור הכורדים. השלוחה הדומיננטית בקרב הכורדים בסוריה זו המחתרת הכורדית (PKK), שעמה טורקיה נאבקת כבר ארבעה עשורים".
ארדואן, כאמור, תמך במורדים לאורך מלחמת האזרחים שפרצה ב-2011. "קבוצת המורדים העיקרית שטורקיה תומכת בה היא 'צבא סוריה הלאומי' (SNA), מה שהיה פעם 'צבא סוריה החופשית'", אומרת ד"ר לינדנשטראוס. "טורקיה תמכה בהם בכל ההיבטים - מבחינה לוגיסטית, כלכלית וצבאית".
על ההתפתחויות בסוריה אמר השבוע ארדואן: "נסגר שלב אפל בסוריה, וטורקיה תעמוד לצידה עד שתעמוד על קרקע מוצקה". הוא הבטיח "לפקח על חזרת הסורים לארצם", והסביר כי "טורקיה לא חומדת אדמות של אף מדינה - אבל ביקשנו לשמור על הביטחון הלאומי שלנו. סוריה מיועדת לסורים בלבד, לא לארגוני טרור, ועתידה ייקבע על ידי הסורים. אני מאמין שרוחות השינוי בסוריה יועילו לתושבים, וחזרת הפליטים מרצון ובבטחה תגדל עם היציבות. אני אומר לעם הסורי: טורקיה עומדת לצידכם היום, מחר ובעתיד".
עם המורדים הגי'האדיסטים היחסים של טורקיה יותר מורכבים, אבל יש לה ערוצי תקשורת ישירים איתם. "היא ככל הנראה הייתה מודעת לתקיפת המורדים בסוריה ולא עצרה אותה", אומרת ד"ר לינדנשטראוס. "אני לא חושבת שמישהו חשב שהפלת אסד תגיע כל כך מהר. טורקיה, אני מניחה, אם אכן נתנה למורדים אור ירוק, חשבה שזה יגרום לאסד להיות יותר פשרן מולה. היא לא ציפתה להתפתחות כזאת ועכשיו יש לה השפעה מאוד משמעותית בסוריה שאחרי אסד".
כעת, ולקראת תחילת כהונתו של דונלד טראמפ בבית הלבן, אחת השאלות הגדולות שנותרו היא מה יעלה בגורלם של הכורדים בסוריה. בעבר, נטש אותם טראמפ, ואפשר לארדואן לפעול נגדם צבאית. גם כעת, הכוחות שבהם תומכת טורקיה פועלים נגד הכורדים בסוריה. לדברי ד"ר לינדנשטראוס, "אני חושבת שאחרי שקצת יתבסס תהליך המעבר בסוריה, האלמנט של ניסיון הצמצום של האוטונומיה הכורדית יתחזק. כרגע טורקיה עדיין משתמשת במיליציה שהיא תומכת בה כדי להילחם נגד הכורדים, אבל בעבר היא כבר התערבה צבאית בעצמה שלוש פעמים נגד הכורדים - והיא שולטת למעשה בחלקים של סוריה".
לפי ד"ר לינדנשטראוס, ארדואן, "הקמפיינר הנצחי", שואף כעת לשני דברים בזירה הפנימית: לשינויים בחוקה ולרוץ פעם שלישית כנשיא, כשבינתיים זה משהו אסור לפי החוקה. "לא ברור למה הוא לא עשה זאת בשינוי החוקה הקודם ובשביל זה הוא יצטרך כנראה גם את תמיכת הכורדים בארצו", היא אומרת. "כלומר, יש לנו איזשהו תהליך מעניין של הידברות עם הכורדים בתוך טורקיה. הוא חושב שאם הוא יחליש את הכורדים בסוריה הוא יחליש גם את עמדת המיקוח של הכורדים בתוך טורקיה. צריך לראות האם הוא באמת כנה לגבי תהליך השלום, או שזו טקטיקה זמנית כדי לקבל תמיכה כורדית בשינויים בחוקה".
המנהיגים שסביבנו - סדרת הכתבות ב-ynet
המיליארדר שנקרא לדגל שואף ליציבות - אבל חיזבאללה לא יאפשר את זה
מרופא לרוצח המונים: אסד רק רוצה לשרוד - ומוכן לשחק עם כולם, כמעט
הכתובת העתידית לישראל מול איראן? הסולטן של המתווכת הנצחית, שלא סוגר דלתות
המנהיג שכלוא בין ארה"ב לאיראן - וצופה במיליציות מסבכות את ארצו גם עם ישראל
ה"מצורע" חסר הרחמים הפך למחוזר: MBS מנצל הזדמנויות, ומחכה לצעד ישראלי
מנווט בין הרחוב העוין לאינטרס: עבדאללה נצמד למערב ולישראל, למרות האתגר מבית
נלחם באיסלאם הקיצוני, רוצה לשנות את המזה"ת: MBZ, "השליט הערבי החזק בעולם"
מאכזב את הצעירים, מסרב לפליטים מעזה: א-סיסי לא רוצה "לסכן את ההצלחה בסיני"
קורץ למערב, מארח את חמאס: האמיר שרוצה להיות "אחד מהחבר'ה" במפרץ