השבוע הוסרה ההנחיה לעטות מסכות ויחד עם המשק שחזר לפעול, ישנה אשליה שחזרנו לחיים טרום משבר הקורונה. בפועל, טרם סיימנו ללמוד את השפעות והשלכות המשבר שחלקן מלוות וימשיכו ללוות אותנו הלאה בטווח הארוך. דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיזם יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, מראה את אחת התוצאות המדאיגות של המשבר - עלייה באלימות כלפי נשים.
הדו"ח שבחן בין היתר נושאי תעסוקה, בריאות וחינוך בהשוואה בין המגזר הערבי למגזר כללי מראה את העלייה באלימות במשפחה כמו גם את העלייה באלימות מינית כלפי נשים. "אלימות בתוך המשפחה, ובפרט אלימות כלפי נשים, נוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ", נכתב בדו"ח. "בתקופת הקורונה, בניסיון לצמצם את התפשטות הנגיף, הושתו בישראל הגבלות תנועה שהביאו לשהייה ממושכת בבתים, ללא יציאה למסגרות לימודים, עבודה או פנאי. מצד אחד ההתכנסות בבתים וההשלכות הכלכליות, החברתיות והפסיכולוגיות של ההגבלות השונות שהושתו העלו את הסיכוי שנשים וילדים יחוו אלימות בתוך הבית, ומצד שני – כללי הריחוק החברתי והגבלת הפעילות במשק הקשו הן על האיתור של פרטים ומשפחות בסיכון והן על מתן טיפול וסיוע למי שנפגעים מאלימות, בין היתר, בשל הנוכחות המתמדת של הגורמים האלימים בבית".
על פי נתוני המחקר, מספר התיקים שנפתחו במשטרת ישראל בין מרץ 2020 לפברואר 2021 בגין תלונות נשים על אלימות מצד בן זוגן, עלה בכ-4% באוכלוסייה הערבית (3,793 לעומת 3,663) ביחס לאותה תקופה בשנה שקדמה לכך. לעומת זאת, באוכלוסייה הכללית חלה עלייה של כ-12% בין שתי התקופות (17,147 לעומת 15,283).
בהקשר של משפחות המטופלות במרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה בין השנים 2020-2019 לא היה שינוי של ממש במספר המשפחות הערביות שטופלו במרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה (1,447 לעומת 1,455). זאת לעומת עלייה של 7% במספר המשפחות מכלל האוכלוסייה שטופלו במרכזים (9,278 לעומת 8,641).
עלייה משמעותית יותר חלה בכמות הנשים ששהו במקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. עלייה של כ-14% (299 לעומת 263) במספר הנשים הערביות ששהו במקלטים, לעומת עלייה של כ־11% (723 לעומת 653) בכלל האוכלוסייה.
העלייה המשמעותית ביותר נרשמה דווקא בפניות נשים לקו הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואלימות בנצרת – עלייה של 200% בפניות בגין אלימות מצד בן הזוג, ועלייה של 40% בסך הפניות לאותו קו בגין אלימות פיזית ומילולית (1,260 לעומת 899). "הנתונים מציגים תמונה מורכבת לגבי היקפה של האלימות כלפי נשים בחברה הערבית בישראל בתקופת הקורונה, ובפרט בכל הקשור לדיווח על האלימות לגורמי אכיפה ורווחה", צוין.
"הדו"ח חושף פערים ברורים בין שתי החברות הערבית והיהודית, בין היתר בתחומי הטיפול באלימות והרווחה", הסביר ח"כ מנסור עבאס שיזם את ביצוע המחקר. "הדבר מחזק בנו את הרצון לשנות את המציאות, הגיע הזמן שנודה שכולנו לא פעלנו מספיק למען גישור הפערים שמגפת הקורונה לצערנו חשפה בצורה ברורה, לכן חובתנו הדחופה לפעול למען שינוי מהותי ועתיד יותר טוב והגון לכל האזרחים במדינה. פנינו לעתיד בו יזכו ילדנו לסביבה יותר בריאה, הוגנת ושיוויונית. החלת תוכניות טיפול ושיקום ממוקדות רק יביאו לסובלנות ועתיד יותר טוב לכולנו".
