מאחורי הניסוי המוצלח בחיסון לנגיף הקורונה, שעליו הכריזה ענקית התרופות פייזר, עומד סיפור הצלחה יוצא דופן של זוג טורקי-גרמני, שהקימו יחדיו חברת ביו-טק והקדישו את חייהם כדי למצוא דרכים לנצל את מערכת החיסון למלחמה בסרטן. את הידע הייחודי שלהם הם מיהרו לנצל לטובת המאבק בנגיף החדש.
4 צפייה בגלריה
אוזלם טורג'ה ו אואור שאהין מייסדי חברת BioNTech שמפתחת יחד עם פייזר חיסון ל קורונה
אוזלם טורג'ה ו אואור שאהין מייסדי חברת BioNTech שמפתחת יחד עם פייזר חיסון ל קורונה
אוזלם טורג'ה ואואור שאהין, מייסדי BioNTech. גם ביום החתונה הם מצאו זמן למעבדה
החיסון של "פייזר" ינצח את הקורונה? צפו באולפן ynet
(צילום: אורי דוידוביץ)

פייזר, נזכיר, הודיעה שלשום כי נתונים ראשוניים מהניסוי בחיסון שפיתחה, יחד עם חברת הביו-טק הגרמנית BioNTech, מראים כי יש לו יעילות של 90% במניעת הידבקות בקורונה. זו הפעם הראשונה שעולים נתונים חיוביים כאלו מניסוי בהיקף נרחב. שתי החברות ציינו כי עד כה לא עלו חששות לתופעות לוואי חריגות, וכי הן מצפות שהרשויות האמריקניות יעניקו אישור חירום לחיסון שלהן בהמשך החודש.
ההודעה על הניסוי המוצלח הסיטה את אור הזרקורים אל עבר החברה הגרמנית הלא-מאוד מוכרת עד כה, ולסיפור יוצא הדופן של הזוג שייסד אותה ושכעת מחזיק בהון עתק. מנכ"ל BioNTech הוא אואור שאהין בן ה-55, יליד טורקיה שהיגר בילדותו יחד עם משפחתו לגרמניה. הוא הגיע ממשפחה דלת אמצעים, ואביו היה פועל במפעל מכוניות של פורד. כעת, לפי הדירוג של העיתון Welt am Sonntag, שאהין נכלל ברשימת 100 העשירים של גרמניה.
4 צפייה בגלריה
בקבוקון חיסון נגד קורונה של חברת פייזר מזרק
בקבוקון חיסון נגד קורונה של חברת פייזר מזרק
החיסון של פייזר. ממאבק בסרטן למאבק בנגיף
(צילום: רויטרס)
את BioNTech הקים שאהין יחד עם אשתו, אוזלם טורג'ה בת ה-53, שחברה בוועד המנהלים של החברה. החברה נסחרת בנאסד"ק, וההודעה על הניסוי המוצלח בחיסון לקורונה הקפיץ את ערך מניותיה. רק לפני שנה שוויה המוערך עמד על כ-4.6 מיליארד דולר, אך כעת הוא עומד על 21 מיליארד.
"למרות ההישגים שלו, הוא מעולם לא הפסיק להיות צנוע ונעים הליכות", אמר על שאהין אחד מחברי הוועד המנהל של קרן ההשקעות MIG AG, שכספיה אפשרו ל-BioNTech לפעול מאז הוקמה בשנת 2008. חבר הוועד, מתיאס קורמאייר, הוסיף כי שאהין ממשיך להגיע לפגישות עסקיות לבוש בג'ינס וכשהוא נושא קסדת אופניים וילקוט.
שאהין פעל בעקשנות כדי להגשים את חלום ילדותו – להפוך לרופא – ואחרי שלמד רפואה עבד בכמה בתי חולים אוניברסיטאיים בקלן ובהמבורג, שבה פגש את טורג'ה. הוא ואשתו חולקים את אותה תשוקה למחקר רפואי, ובמיוחד לאונקולוגיה. טורג'ה, בת לרופא טורקי שהיגר לגרמניה, העידה בראיון שהעניקה בעבר כי אפילו ביום שבו התחתנו, השניים מצאו זמן לעבוד במעבדה.
4 צפייה בגלריה
פייזר
פייזר
המניות קפצו. 90% יעילות, לפי הנתונים הראשוניים מהניסוי הנרחב
(רויטרס)
יחדיו, הזוג חיפש דרכים לנצל את המערכת החיסונית למאבק בסרטן, תוך שהם מתמקדים בקוד הגנטי הייחודי שיש לכל גידול. ב-2001 הקימו השניים את חברת Ganymed Pharmaceuticals במטרה לפתח נוגדנים שיילחמו בסרטן. גם אז, שאהין לא ויתר על המחקר האקדמי ועל ההוראה, והמשיך להרצות באוניברסיטת מיינץ. החברה שהקימו נמכרה ב-2016 ל-Astellas היפנית במחיר של 1.4 מיליארד דולר.
באותה עת זוג המדענים כבר היה עסוק במיזם הבא שלו, BioNTech, שאותו כאמור הקימו ב-2008. את חברת הביו-טק הם יזמו במטרה לפתח טווח רחב יותר של דרכים לניצול המערכת החיסונית למאבק בסרטן. בין השיטות שאותן חקרו הייתה גם אחת שעתידה הייתה לסייע להם בפיתוח החיסון לקורונה – שימוש ב-mRNA, מולקולה שנכללת בתהליך העברת ההוראות הגנטיות מה-DNA אל שאר חלקי התא.
עבור קורמאייר, מקרן ההשקעות MIG, טורג'ה ושאהין הם "צוות חלומי", כיוון שידעו להתאים עצמם במהירות למציאות החדשה שנכפתה על העולם כולו, מגפת הקורונה. BioNTech שינתה כיוון במהירות, אחרי ששאהין קרא בינואר מאמר מדעי על הנגיף החדש שהתפרץ בעיר הסינית ווהאן, והבין עד כמה קצרה הדרך מתרופות נגד סרטן המבוססות על mRNA אל חיסונים המבוססים על mRNA.
חברת הביו-טק יזמה בזריזות פרויקט בשם "מהירות אור", שבו לקחו חלק 500 מעובדיה. הפרויקט זכה לתמיכתן של ענקית התרופות פייזר ושל חברת התרופות הסינית Fosun, והן הפכו לשותפות בחודש מרץ.
מתיאס תאובולד, פרופ' מאוניברסיטת מיינץ שעבד שנים ארוכות עם שאהין, אמר כי יש לו אמם נטייה להצטנע, אך מאחוריה עומדת שאיפה בלתי-נדלית לקידום רפואה מהפכנית. "הוא אדם מאוד צנוע. אין לו שום עניין בנראות חיצונית. אבל הוא רוצה להקים מנגנונים שיאפשרו לו להגשים את החזונות שלו – ופה השאיפות שלו ממש לא צנועות".
בראיון ביום שני לסוכנות הידיעות רויטרס אמר שאהין כי כשהחל את העבודה על החיסון בתחילת השנה, הוא לא ידע עד כמה קשה תהיה המשימה. הוא הוסיף ששיעור ההצלחה של החיסון, כפי שעולה מהניסוי, הוא "יוצא דופן", והדגיש: "זה בהחלט לא דבר שמדען רציני אומר בקלות, אבל זו אפשרות שעמדה בפנינו כבר מההתחלה".