נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ מתגורר באחוזה שלו שבמועדון מאר-א-לאגו בפלורידה זה יותר משבוע – מאז שעזב את הבית הלבן. בעיירה פאלם ביץ', שם נמצאת האחוזה, בוחנים בימים אלה אם בעצם שהייתו במקום לאורך יותר משבעה ימים ברצף, הפר את ההסכם שחתם עם מועצת העיירה ב-1993, ולפיו שהייתו באחוזה תוגבל לשבעה ימים רצופים בלבד.
העומד בראש העיירה, קירק בלואין, אמר כי פאלם ביץ' תבחן את האפשרויות שעומדות בפניה בנושא בישיבת מועצת העיירה בחודש פברואר.
בעיירה ייאלצו לבחון משפטית אם טראמפ הפר את ההסכם, בעקבות מכתב מטעם תושב המתגורר בסמוך לאחוזה. התושב דרש מהעיירה לאכוף את הסעיף שנכלל בהסכם המגורים של טראמפ – דבר שנעשה לעיתים רחוקות, אם בכלל, בזמן כהונתו של האחרון כנשיא ולפני כן. עורך דינו של התושב שפנה למועצת העיירה כתב כי הלקוח שלו מאמין שמגוריו של טראמפ במקום יורידו את ערכי הנכס שלו.
2018: נשף השנה החדשה במאר-א-לאגו
(צילום: רויטרס)
דונלד טראמפ והגברת הראשונה לשעבר מלניה החליפו את כתובת המגורים שלהם מהעיר ניו יורק למאר-א-לאגו ב-2019. בחודש שעבר אמרו בארגון טראמפ, הישות העסקית שמייצגת את הנשיא לשעבר, כי "אין שום מסמך או הסכם בתוקף שאוסר על הנשיא להשתמש במאר-א-לאגו כמקום המגורים שלו. בבעלותו של טראמפ שני בתים אחרים ליד מאר-א-לאגו".
הסופר לורנס לימר, תושב פאלם ביץ' שחיבר את הספר "מאר-א-לאגו: בתוך שערי הכוח בארמון הנשיאות של דונלד טראמפ", אמר השבוע שאם טראמפ יחליט שהוא רוצה להתגורר שם, הוא לא רואה אפשרות שהעיירה תערער על כך. לדבריו, הנשיא לשעבר אוהב להסתובב עם חברי המועדון והאורחים, ולתת להם "ללטף לו את האגו", דבר שכלשונו, הוא לא יוכל לקבל אם יתגורר במקום אחר. "אנשים אומרים לו שהוא פנטסטי, שהוא נהדר ושהוא בלתי-ייאמן. זה מה שהוא רוצה", אמר לימר.
טראמפ רכש את מאר א-לאגו ב-10 מיליון דולר בשנת 1985 מהעיזבון של מרג'ורי מריוות'ר פוסט, שהייתה הבעלים של חברת "ג'נרל פודס". מצבה של האחוזה שבה 126 חדרים הידרדר אחרי מותה ב-1973, אז העבירה אותה לידי הממשל האמריקני במטרה שתשמש בית חופשה לנשיאים. הממשל האמריקני ויתר על האחוזה ב-1981, וכעבור ארבע שנים רכש אותה טראמפ. הוא השקיע מיליוני דולרים בשיפוץ הנכס שנבנה בשנות ה-20', והתגורר באופן חלקי.
בתחילת שנות ה-90', נקלע טראמפ למצוקה כלכלית. מחירי הנדל"ן ירדו וכמה מהעסקים שלו נכשלו. הוא הודיע לעיירה שלא יוכל להרשות לעצמו לשלם בכל שנה שלושה מיליון דולר עבור תחזוקת האחוזה, ושאין זה הוגן שיישא בהוצאות לבד. הוא הציע לחלק את הנכס ולבנות בו עוד אחוזות, אולם בעיירה סירבו להצעה.
ב-1993 הגיע טראמפ להסכם עם העיירה, שבמסגרתו יהפוך את הנכס למועדון פרטי, שיוגבל ל-500 חברים. מחיר הכניסה למועדון הוא 200 אלף דולר בימים אלו, והתשלום השנתי על החברות בו עמד על 14 אלף דולר. בתשלום נוסף, חברי המועדון יכולים להישאר בסוויטה באחוזה למשך שבעה ימים ברציפות ו-21 יום בשנה בסך הכול, לפי ההסכם של טראמפ עם העיירה. עורך הדין שייצג את טראמפ ב-1993 הודיע למועצת העיירה כי אם ההסכם יאושר, הלקוח שלו יהיה ככל חבר במועדון הפרטי.
"שאלה שאני נשאל לעיתים קרובות היא האם מר טראמפ ימשיך להתגורר במאר-א-לאגו", אמר עורך דינו של הנשיא לשעבר למועצה אז. "התשובה היא לא, למעט זה שהוא יהיה חבר במועדון וכפועל יוצא מכך יהיה זכאי להשתמש בחדרי האורחים".
טראמפ ביום עזיבת הבית הלבן
(צילום: רויטרס )
אורך השהיות של טראמפ במאר-א-לאגו לפני שנכנס לבית הלבן אינו ידוע, אולם שכנו, הסופר לימר, אמר שלעיתים קרובות הן לא עמדו בתנאים. בתקופת הנשיאות, טראמפ בילה יותר מ-21 יום בשנה שם, כולל ביקורים שארכו לעיתים שבועיים בתקופת חג המולד. "אנשים אומרים שאין לו את הזכות החוקית לגור במאר-א-לאגו", אמר השכן. "אבל האם הזכות החוקית היוותה אי פעם עניין בעיניו?".
לפני שנבחר לנשיא, טראמפ נהג להתעמת באופן די תדיר עם מועצת העיירה ועם התושבים על פעילות המועדון. השכנים התלוננו על רעש, על תנועה וגם על דגל ארה"ב ענק, שהחליט טראמפ להציב ב-2006 על מוט בגובה 24 מטר ללא אישור מקדים. בסופו של דבר הצדדים התפשרו. הנשיא לשעבר קיבל מוט קצר יותר, וארגונו תרם 100 אלף דולר לארגוני צדקה לווטרנים אמריקנים. אבל בהמשך הציב טראמפ את המוט הקצר על גבעה, והדגל שוב נישא לגובה של 24 מטר.
למרות המריבות התכופות עם שכניו, טראמפ זכה ב-62% מהקולות במחוז מאר-א-לאגו בפאלם ביץ' בבחירות לנשיאות בנובמבר האחרון.
