"התחלואה גבוהה, מעולם לא היינו בנתונים כאלה". ד"ר פרייס, הערב
(צילום: לע"מ)
מנה ראשונה של חיסון מפני קורונה אינה מספקת הגנה מלאה, ולראיה – עדכנה הערב (יום ג') ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי-פרייס כי 17% מהחולים הקשים קיבלו מנת חיסון ראשונה לפני אשפוזם. עוד אמרה שכאשר יתחדשו הלימודים במוסדות החינוך, יידרשו התלמידים להמשיך לתפקד תחת הגבלות. בין היתר יונהגו בדיקות שבועיות לתלמידי י"א-י"ב ביישובים אדומים וכתומים. היא סיפקה אור בקצה המנהרה כשציינה שחברת פייזר עורכת ניסוי לקראת הורדת גיל המתחסנים ל-15-12.
"מספר המאומתים הגיע לשיא חדש, עברנו את ה-9,000 חיוביים מעולם לא היה נתון כזה", אמרה ד"ר אלרעי-פרייס. עם זאת, יצוין כי ב-30 בספטמבר היו יותר מ-9,000 נדבקים ביום. "יש התחלת מגמה של ירידה במקדם ההדבקה, אבל כל מקדם הדבקה של מעל 1 מצביע על התפשטות", אמרה.
"יותר מ-80% מהאוכלוסייה במדינה מתגוררת ביישובים אדומים. זה משפיע על כל המגזרים, עם עלייה של פי 2 בשבועיים גם במגזר הכללי", המשיכה, "המאומתים הקשים מדאיגים אותנו עוד יותר - עברנו את הרף של אלף חולים קשים וקריטיים. יותר מ-300 חולים נמצאם במצב מסכן חיים.
"מספר הנפטרים עולה גם כן. היינו בממוצע של 10 פטירות ליום, והיום עומד הממוצע על 40-50 ביום. קשה לנו לראות את זה ואנחנו יודעים שהמספרים עוד יעלו לפני שהם יירדו", אמרה.
בנוגע לחיסונים אמרה ד"ר פרייס כי "17% מהמאושפזים קיבלו מנת חיסון אחת, ויותר מ-73% מבני ה-60 ומעלה התחסנו גם כן.
היא השיבה לשאלת ynet על מועד היציאה מהסגר: "אי אפשר לדמיין שבתוך עשרה ימים נצא ממנו".
פרייס בשבוע שעבר: 65% מאזרחי ישראל - ביישובים אדומים או כתומים
(צילום: נדב אבס)
על שלבי היציאה מהסגר הנוכחי אמרה ד"ר פרייס כי "הפעם זה קצת יותר מורכב מאשר בעבר, עכשיו נכנס גם הפקטור הנוסף של החיסונים, והם משפיעים על התחלואה הקשה. אנחנו נסתכל על נתוני החולים הקשים, כשהם יתחילו לרדת לצד ירידה בכמות המאומתים. בכל מקרה מקדם ההדבקה יצטרך להיות מתחת ל-1".
לדבריה, בתום הסגר מערכת החינוך תצטרך לחזור לפעילות לפי אותן הגבלות שהיו בפעמים הקודמות. "עצם העובדה שילדים לא מתחסנים כרגע ויכולים להדביק ולהידבק אומרת שנצטרך לשמור על הקפסולות והחלוקות כמו קודם", אמרה, וסיפרה כי בין היתר יונהגו בדיקות שבועיות לתלמידי י"א-י"ב ביישובים אדומים וכתומים. "יש עתיד לחיסונים לילדים, חברת פייזר נמצאת "בעיצומו של ניסוי בחיסון בבני 15-12", הוסיפה.
"המידע שעובר לפייזר - רק על כמות חולים לשבוע"
ד"ר פרייס התייחסה לנתונים שמקבלת חברת התרופות פייזר על המצב בארץ, ואמרה: "המידע הוא על כמות החולים לשבוע, קשים וקריטיים. לא עובר שום מידע אחר, אפילו לא על תופעות לוואי או מחלות רקע. שום דבר כזה. רק מידע על מצב התחלואה בישראל כדי לראות מתי, עם החיסונים, אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו מתחילים לשבור את העקומות ולראות את המגפה הזאת מאחורינו".
ד"ר פרייס ציינה את העומסים במעבדות: "הם גדולים מאוד, עם כל כך הרבה מאומתים ומבודדים. זאת תוצאה שלא רצינו להגיע אליה. הורדנו את ההתוויה לדיגום חופשי, כך שיגיעו רק אנשים שבאמת לא מרגישים טוב או שבאו במגע עם חולה מאומת. זה יוצר עומס על קופות החולים אבל חשוב לנו להוריד את הכמויות", אמרה. "כשמגיעים לתחלואה כל כך גבוהה כל המערכות נמתחות עד הקצה".
במשרד הבריאות הודיעו היום כי מבצע החיסונים יתרחב לקבוצת גיל נוספת - והחל ממחר יוכלו גם בני 50-55 בריאים להתחסן, וזאת בהמשך להתחסנות המורים וסגלי ההוראה שהחלה היום.
לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו הבוקר, 1,910,330 בני אדם התחסנו עד כה בישראל. בשלב זה פתוחות 195 נקודות חיסון של ארבע קופות החולים ברחבי הארץ.
אתמול, לפי הנתונים, 21,611 בני אדם התחסנו במנה הראשונה שאותה קיבלו עד כה 1,854,055 בני אדם - 20.9%. בימים האחרונים החל מבצע החיסונים במנה השנייה של החיסון, שאמור להעניק, כשבוע לאחר מתן המנה השנייה, חסינות של 95% מפני הנגיף.
בבתי החולים מאושפזים כעת 1,758 בני אדם, בהם 1,090 במצב קשה וקריטי. בשערי צדק, הדסה עין כרם, מעייני הישועה, הלל יפה ובילינסון נרשמו העומסים הגדולים ביותר במחלקות הקורונה.
מנכ"ל בית החולים הציבורי אסותא באשדוד, ד"ר ארז ברנבוים, אמר כי "אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית". הוא ציין את "המרוץ" המתקיים בין מתן החיסונים לבין העלייה בתחלואה וגילויי המוטציות החדשות של הנגיף, ואמר כי "קיים קשר חד וברור בין ניצחונו של אחד מהם להיענות הציבור להנחיות".
עוד ציין: "למדנו שקצב היציאה מסגר אחד משפיע על אפשרות של כניסה לסגר הבא, ולכן ככל שצעדי היציאה מהסגר הנוכחי יהיו מדודים ומדורגים - לצד רגישות יתרה לשינויים במספר החולים, קצב התפשטות המחלה לצד שיעורי המתחסנים - כך נוכל למנוע כניסה עתידית לסגר רביעי. בסופו של דבר הכול אך ורק בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו".
השתתפו בהכנת הכתבה: ירון דרוקמן
