3 צפייה בגלריה
מחלקת הקורונה בהדסה עין כרם
מחלקת הקורונה בהדסה עין כרם
מחלקת הקורונה בהדסה עין כרם
(צילום: עמית שאבי)
יותר מ-600 בני אדם נפטרו מקורונה בשני בתי החולים הגדולים בירושלים, שספגו גם את כמות המאושפזים הגבוהה ביותר. כך עולה מנתוני הנפטרים בבתי החולים שהגיעו לידי ynet. על אף פניות חוזרות ונשנות, משרד הבריאות לא העביר ל-ynet את מספר המאושפזים עם נגיף הקורונה מתחילת המגפה, אך מהדסה נמסר כי עד למועד זה אושפזו בבית החולים 3,870 בני אדם עם קורונה ובשערי צדק אושפזו מעל ל-4,700.
באיכילוב אושפזו 1,763, בשיבא 1,886 וברמב"ם 1,743. יצוין כי הנתונים מתייחסים למועד שבו עמד מספר הנפטרים על 4,813. בינתיים הוא המשיך לטפס ועמד נכון ליום שישי בערב על 5,020.
על פי הנתונים, עד ליום שני האחרון נפטרו בהדסה עין כרם 301 בני אדם מסיבוכים של נגיף הקורונה ובשערי צדק נפטרו 300. גם באיכילוב נפטרו 301, בשיבא 299 וברמב"ם 254.
3 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בהדסה עין כרם ירושלים
מחלקת קורונה בהדסה עין כרם ירושלים
דגימות קורונה בהדסה עין כרם
(צילום: AFP)
הצצה למחלקת הקורונה בבילינסון
(צילום: עידו ארז, אסף קמר | עריכה: יפית שקרוב)

בבתי החולים בירושלים שיתפו בהתמודדות עם מקרי המוות הרבים שאירעו שם בשנה האחרונה. "בהדסה הטיפול הוא מהטובים בארץ, אבל התחלואה בירושלים הייתה פי שניים מיתר חלקי הארץ, ולכן התמותה הייתה בהתאם", מספר פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית ושתי מחלקות קורונה בבית החולים הדסה עין כרם. "ראינו הרבה יותר אנשים מתים, חלקם גם צעירים. אנחנו רופאים מקצועיים שכל הזמן רואים מוות. 30 שנה אני רואה מוות, אבל השנה יש התגברות ניכרת ויש סיטואציות לא פשוטות".
מבורך ציין כי "הנושא של בדידות הנפטר מאוד קשה לנו ומטריד אותנו. אני לא בקהות חושים ואני רואה כל אחד ורגיש לכל אחד, אבל אני מקצועי. יש לי כמה חברים שסיפרו לי שבבני ברק אין בניין שלא הייתה בו מודעת אבל, וגם בשכונות מסוימות בירושלים היו הרבה מאוד מודעות אבל ואנשים שמתו. האם כל תושבי ירושלים הרגישו את זה? לא בטוח. עם זאת, אנחנו מתקרבים למצב שבו כל משפחה בירושלים מכירה מישהו שנפטר. לכן, יש לכך השפעה כללית. יש קהילות שראו את המוות בעיניים ויש כאלו שלא, אבל כל אחד כבר מכיר מישהו שמת מקורונה".
לדבריו של פרופ' מבורך, "חלק מהצוות הרפואי והסיעודי יסבול מפוסט טראומה על רקע מה שהוא רואה, והסטרס הנפשי לא קטן. הטראומות הנפשיות של הצוותים הצעירים יהיו משמעותיות יותר, כי הם רואים את החולים מקרוב. גם הצוות הסיעודי, שכל הזמן נמצא בפנים, נמצא בסטרס. אנחנו לא מספיק ערים לזה. לפעמים רק אחרי שנה מישהו מעכל או מבין שהוא נפגע", אמר.
3 צפייה בגלריה
חולה קורונה מחלקת קורונה צוות רפואי רופאים ציוד מגן ב בית החולים שערי צדק ירושלים
חולה קורונה מחלקת קורונה צוות רפואי רופאים ציוד מגן ב בית החולים שערי צדק ירושלים
"עוברים מהחייאה להחייאה כל הלילה". בי"ח שערי צדק
(צילום: AP)
"זה באמת אירוע מורכב וקשה", מספר ד"ר ספי מנדלוביץ, סמנכ"ל רפואה במרכז הרפואי שערי צדק, שליווה את הנפטר הראשון מקורונה בישראל, אריה אבן ז"ל. "לצערנו הנפטר הראשון מקורונה בישראל, אריה אבן, נפטר אצלנו. אני ממש זוכר את הערב הזה. זה היה ביום שישי, הייתי בבית וכשהודיעו לי שהוא צפוי ללכת לעולמו, נסעתי חזרה לבית החולים. מאז זה לא מפסיק, ולצערי הפטירות במחלקת הקורונה הפכו לעניין יומיומי".
מנדלוביץ' סיפר על לילה חריג במיוחד מבחינת מספר המתים: "בשבוע האחרון בלילה אחד נפטרו תשעה בני אדם במחלקות הקורונה. תוך מספר שעות. הצוות המסור והאנושי לא הצליח להישאר אדיש. יש חולים שמראש אתה יודע שהסיכוי שלהם לשרוד קלוש - ואתה מנסה להקל על הסבל ולעשות מה שאפשר, אבל במקרים רבים השאלה היא רק מתי. לפעמים הסמיכות בין הפטירות היא מאוד קרובה, והצוות עובר מהחייאה להחייאה כל הלילה. באף בית חולים זה לא קל, ואני מוריד את הכובע גם בפני שאר בתי החולים.
"עם זאת, זה לא סוד שירושלים סובלת מעומס תחלואה לא פרופורציונלי ונכון להיום מרבית החולים מירושלים מועברים לבתי חולים באזור המרכז. אנחנו חיים כבר שנה במציאות שבה כל הזמן מתדפקים בשערי בתי החולים אמבולנסים עם חולים שמחכים לאשפוז. זו תחושה מתסכלת כמטפלים שרוצים לעשות את הטוב ביותר בשביל תושבי ירושלים. עם זאת, אין מנוס מלחלק את העומס בין שאר בתי החולים. בירושלים, בהרבה מאוד אזורים, יש משפחות שהמוות פקד אותן יותר מפעם ולכן הטראומה היא כפולה".