בגרויות בסגר: כ-150 אלף תלמידי כיתות י"א-י"ב מנצלים את הימים האחרונים שנותרו להם כדי לחזור על החומר ולפתור תרגילים לקראת בחינת הבגרות במתמטיקה שתיערך ביום שני הקרוב. אולם כעת, בצל הסגר והלמידה המאתגרת דרך הזום - תלמידים רבים חוששים מציונים נמוכים בבחינה החשובה.
הבגרות במתמטיקה היא הראשונה במועד החורף ותתקיים לאחר שהממשלה החריגה מהסגר את בחינות המתכונת ובחינות הבגרות. איך זה יקרה בפועל? על התלמידים להגיע לבחינה עם הצהרת בריאות, הם ייבחנו בכיתות של עד 15 תלמידים וייאלצו לעטות מסכה לאורך כל המבחן.
הבגרות במתמטיקה היא הגדולה ביותר מבחינת היקף הנבחנים ונחשבת בעיני מרבית התלמידים למאתגרת ולמאיימת מכולן. לכן, לא מפתיע שהדריכות לקראתה גבוהה מאוד, בייחוד לאור העובדה שאת מרבית החומר למדו התלמידים באופן וירטואלי, עם הסחות דעת רבות ועם קושי רב להתרכז לאורך זמן.
"מאוד קשה ללמוד חומר דרך הזום", הסביר יונתן נגבי, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר התיכון ברנר שבגבעת ברנר, שייגש לבגרות ביום שני. "המורים עושים את המקסימום, אבל זה לא תלוי בהם משום שהדעת שלנו כל הזמן מוסחת. כשזה קורה, אי אפשר להחזיר אותנו להקשבה כמו בכיתה. הזום מגביר את הפער הלימודי ואנחנו ניגשים לבגרות תוך כדי סגר שלישי. אני מרגיש פחות מוכן לבחינה לעומת הפעם הקודמת".
אריאל וולף, תלמיד כיתה י"א בישיבת אמי"ת בלבב שלם שבירוחם, סיפר גם הוא על הלמידה המאתגרת בתקופת הקורונה. "כשמתרגלים לבד, בלי חברים, צריך להתאמץ הרבה יותר כדי להגיע לתשובה. מי שלא נחוש, יתייאש מהר", אמר. "גם למורים קשה להעביר את החומר מבלי להיפגש עם התלמידים ובמתמטיקה הדרך לפתרון חשובה מאוד". דוד גביש, חברו לכיתה, הוסיף: "לא תמיד יש חדר שקט ללמוד בו או מחשב פנוי, והלמידה בסגר ממש לא דומה למציאות נורמלית".
למרבה המזל, לאריאל ודוד יש את אורה אדלר, המורה למתמטיקה, שלא מוותרת עליהם ומלמדת אותם בגינה ליד ביתה, כשהם עוטים מסכות ועל פי הנחיות הקורונה. "היא זמינה תמיד ולא משאירה אותנו לבד בתקופה הזאת", הם שיבחו.
ד"ר טלי דבורה, מורה למתמטיקה בתיכון כצנלסון בכפר סבא ומרצה להוראת המתמטיקה במכללת לוינסקי לחינוך, חידדה את האתגרים העומדים בפני מורים שמלמדים מתמטיקה בצורה מקוונת. "כשאני נמצאת בכיתה ומלמדת החושים שלי מתחדדים, אני נעה בחלל הכיתה ומשתמשת בקול שלי כדי לעורר עניין. מאחורי מסך, כל הדברים האלה אינם באים לידי ביטוי", הסבירה.
"תלמידים לרוב מתביישים לדבר בזום, חלקם חשים חוסר ביטחון לומר 'לא הבנתי', או לשתף רעיונות", אמרה ד"ר דבורה. "ישנם גם תלמידים שאם לא אגש אליהם פיזית ואבקש מהם להוציא מחברת וספר הם לא יעשו זאת. איך אני אמורה לעשות את זה מהמסך כשהילד נמצא בביתו הפרטי, מול הטלפון הנייד והטלוויזיה?".
המבקר יבחן את מערך אבטחת המידע במשרד החינוך
בתוך כך, האקרים מטעם מבקר המדינה יבדקו את מערך אבטחת המידע של בחינות הבגרות במשרד החינוך ועמידותו בפני פורצים, כדי למנוע דליפת שאלוני בגרות ולהבטיח הגנה מפני פריצות למערכת. בימים אלה מתנהל הליך מכרזי לבחירת חברות סייבר, שתפקידן יהיה לייעץ בנושא הפריצה המבוקרת למאגרי מידע שונים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חשף את הכוונה לעשות זאת בשיחה עם תלמידי החוג להוראת אזרחות במכללה האקדמית לחינוך אפרתה בירושלים, שבראשה עומד פרופ' שמואל סנדלר. אנגלמן סיפר כי כשהיה מנכ"ל הטכניון שכר שני האקרים שתוך יומיים פרצו לכלל מערכות הציונים של המוסד, ולאחר מכן הסבירו כיצד ניתן לשפר את האבטחה.
אנגלמן הסביר לתלמידים כי בשל חשיבותו ומורכבותו של עולם הסייבר, החליט כי משרד מבקר המדינה יקלוט עובדים שמתמחים בתחום. "בעבר, העובדים שגויסו למשרד היו רק מתחומי המשפטים, ראיית חשבון וביקורת, אך כעת אנו קולטים גם אנשי מערכות מידע וסייבר, והמטרה היא לעסוק יותר ויותר בהיבטים אלו", הסביר המבקר. "זה נוגע גם לכל מערכות הביטחון שלנו, כי התוכנית הרב שנתית של צה"ל מתמקדת גם ביכולות הגנה, גם בתקיפת סייבר וגם בתשתיות המרכזיות במדינת ישראל בתחומי החשמל והמים".
בנוסף, אנגלמן פירט בפני התלמידים על שלושה נושאים רלוונטיים למשבר הקורונה שבהם משרדו עוסק: הערכות רשות המיסים בקורונה, הטיפול במובטלים ותשתיות הלמידה מרחוק. "התרענו על פערים בתשתיות המחשוב של תלמידים רבים בישראל ובחנו את הנהלים בנושא הרפואה מרחוק, תוך בחינת הסיכונים שנגרמים מכך שרופא לא רואה את המטופל פנים אל פנים", הסביר אנגלמן.
