"הלכת מאיתנו במוות מיותר". המשפחה בבית העלמין
(צילום: נדב אבס)
אריאל יואב צפריר בן ה-19, שמת בסוף השבוע האחרון במסיבת טבע בשמורת הטבע פורה שבצפון הנגב, הובא הערב (שני) למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. ynet העביר את הטקס בשידור ישיר.
האם ענת הקריאה בבכי את מילות השיר "גיבור של אמא", וספדה לבנה: "תמיד תהיה לי מלך העולם, תמיד תהיה שלי. איך אמא יכולה לקבור את הבן שלה? אריאל בני היקר, האהוב והחזק, יפה התואר עם חיוך שובה הלבבות. אהבת שכולם שמחים, אם הייתי כועסת היית מחבק אותי ואומר 'אמא אני כאן'. חשבתי שיש לנו שליטה על החיים, עכשיו אני מבינה שהכול מלמעלה.
"אנחנו קוברים אותך היום ולא מבינים מה קורה", המשיכה האם. "הלכת מאיתנו במוות מיותר, אבל אנחנו מבינים שאלוהים רוצה אותך לצידו עם כל האהבה והשמחה שלך. השם נתן, השם לקח. תמיד תהיה הפרח שלנו, המלך. שמור עלינו מלמעלה. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ילד שלי".
האחות מעיין ספדה: "אני מצטערת שלא נשארו לי דמעות מספיק בגוף, אני מצטערת שלא נתתי לך יותר נשיקות. כשחיבקתי אותך ואמרת לי להפסיק, למה הפסקתי? איך זה קרה לך? דווקא לבחור הזה שאוהב את כולם? הוא נשאר נטוש.
"רק טוב עשית בחיים שלנו, גם אם זה לשנייה וגם אם זה לשנה", הוסיפה האחות. "תמיד חשבת עלינו לפני שחשבנו על עצמנו. איך מעבירים יום בלעדיך? שורף לי בגוף, כל כך כואב, לא לחכות יותר בימי חמישי שתיכנס הביתה ותוריד את התיק על הספה. איך מעבירים חיים בלעדיך? אנשים שאני לא מכירה שולחים לי סרטונים ותמונות ומספרים לי מה היית בשבילם. תמיד הסתכלתי עליך מהצד ואמרתי 'איך הוא כזה טוב', קינאתי בך.
"כל כך הרבה דברים שהיית צריך להיות ולעשות... אני מצטערת שלא תגשים את החלומות שלך, שהרבה אנשים לא יכירו אותך. אני מצטערת שאתה לא כאן, איך הלכת ככה?".
נועה, אחות נוספת, ספדה: "אני זוכרת שהייתי שולחת לך סרטונים מצחיקים של חיות, לא משנה מה ולמי הייתי שולחת - רק אתה היית מבין את זה. תמיד כשהלכת למקום כלשהו נתת לי נשיקה וחיבוק. תמיד כשלא הרגשתי שייכת, והייתי בצד, היית עושה לי 'שיחת עידוד' ואומר שאני מלכה ושאני לא צריכה להתבייש. אני זוכרת שהתעצבנתי כי לא יכולתי שלא לחייך, אפילו שלא רציתי".
עידו, אחיו של אריאל, ספד: "אתה יודע כמה שאני אוהב אותך ואני יודע כמה שאתה אוהב אותי, אנחנו בערך אותו אדם. אתה היחיד שהייתי עונה לו בטלפון, כשהייתי רואה את השם שלך. אנחנו חולקים את אותה יום הולדת, אנחנו תאומים זהים בהפרש של שלוש שנים. אני מעריץ אותך ולא יצא לי להגיד לך את זה.
"אתה הגבר שתמיד רציתי להיות", הוסיף עידו, "יש לך בראש כוח של 20 אנשים וכוח בלב שאי אפשר למדוד. תמיד אמרתי שאני לא יודע מה אני אעשה אם יקרה משהו לאח שלי הקטן. ואני לא יודע מה לעשות. המחשבות רצות, אין מי שיעצור, היחיד שיכול לייצב אותן הוא אתה. אני תמיד מרגיש שאתה איתי, אני לא יודע אם יש חיים אחרי המוות, אבל אני יודע שאתה איתי כי אם אתה לא - אז אני לא יודע מה נשאר ממני.
"לקחת ממני חצי כשנולדת, אני לקחתי ממך גם חצי, ועכשיו אני לא מוצא את החצי שלך חזרה. אני יודע שזה שאתה מת לא אומר שאתה הלכת. אני כועס עליך כי אתה בחיים לא תראה את הילדים שלי, והם בחיים לא יכירו אותך כמו שאני הכרתי. לפני שבוע דיברנו על זה, איך יכולנו לדבר על זה וזה באמת קורה? אני אוהב אותך, אני בחיים לא אשכח אותך", אמר האח.
אחיו של אריאל: "אמר לי שרוצה להישאר עוד קצת"
(צילום: שמוליק דודפור, חגי דקל)
גם יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, ספד: "אריאל האהוב שלנו, איך הלכת מאיתנו ככה בחטף? אתה עשית כל כך הרבה בגיל צעיר. אלוהים רוצה את הטובים - ואתה היית כל כך טוב. חיפשת תמיד לעשות טוב ולעזור לאנשים, עם חיוך נצחי. אהבת את השומרון בכל מעודך והשומרון היה איתך. כמה היית גאה לגדול בברקן. נועדת לגדולות, הצטיינת בכל דבר גם בצבא, היית אמור לצאת לקורס קצינים. לא חלמנו שנעמוד כאן איתך".
לימור, דודתו של אריאל, סיפרה בכאב: "היית מלאך. מילד שובב הפכת לבחור מדהים, שתי טיפות כמו אבא שלך בגילך. מצחיק, שמח, עם לשון חלקלקה, ציניות בלי סוף ויחד עם זה עקשן ושאפתן, ותמיד עם חיוך שלא נגמר. השארת אותנו כואבים ושבורים, אנחנו לא יודעים לאן ממשיכים ואיך. אנחנו מודים על הזכות שהייתה לנו להכיר אותך. אני מבקשת שתשלח לכולנו מלמעלה את הכוחות והאנרגיות שלך, להורים ולאחים שלך. אני מקווה שהיית שמח ברגעיך האחרונים ולא הרגשת טיפה של סבל".
לביא, חברו הטוב של צפריר, אמר בבכי: "אני יודע שאתה כועס על כמות הדמעות שיורדת פה. כולם סירבו להאמין שזה יכול לקרות לבחור זהב עם לב יהלום, דווקא אתה עזבת אותנו? אני לא אשכח את השיחות על החלומות שלנו, אני לא אשכח אותך. אני אוהב אותך, תשמור ותחזק את כולנו. זה לא נתפס".
הלווייתו של צפריר הייתה אמורה להתקיים אמש, אך נדחתה בשל שליחת גופתו לנתיחה במסגרת החקירה המשטרתית, כפי שקבע בג"ץ, וזאת בניגוד לעמדת המשפחה - שביקשו לאפשר להם לקבור את הבן. המשטרה טענה כי ישנה חשיבות גדולה בניתוח הגופה לצורך המשך החקירה שבסופה ניתן יהיה לקבוע בוודאות את סיבת המוות.
כזכור, צפריר התמוטט ביום שישי במסיבה בשמורת הטבע. על פי החשד, במסיבה נעשה שימוש באלכוהול ובסמים, והצעיר ככל הנראה סבל ממכת חום.
במשטרה חושדים כי צפריר מת כתוצאה משתיית אלכוהול מופרזת, ואף חושדים כי הוא גם השתמש בסמים. לפי שעה, היחידה המרכזית של מרחב לכיש ממשיכה בחקירת האירוע, אחרי הארכת מעצרם של ארבעת מארגני המסיבה. לצד זאת, נמשכת גם בדיקת התנהלות השוטרים באירוע בשטח.
המשטרה, שלא הצליחה לאתר את מיקום המסיבה אף שניידות נשלחו לשם, מייחסת לארבעת מארגני המסיבה גרימת מוות ברשלנות, שיבוש הליכי חקירה וניהול עסק ללא רישיון.
אחד העצורים טען שמיקום המסיבה היה 500 מטר מהחניון הגדול בכניסה לשמורה, על הכביש הראשי, במקום שקל לאתרו. בינתיים במשטרת המחוז הדרומי מונה קצין בודק שיחקור את השתלשלות האירוע ואת תגובת השוטרים. בנוסף, לפי החשד, מארגני המסיבה והחוגגים לא עזבו בבוקר את המקום, והמשיכו בחגיגות אל תוך הצהריים בשמש הקופחת.
משפחתו של אריאל מספרת עליו
הדיון בהארכת המעצר של מארגני המסיבה
(צילום: בראל אפרים)
גורמים במשטרה אמרו כי מתחקור הצעירים שעוכבו לחקירה עולה כי כבר ב-6:30 בבוקר צפריר לא חש בטוב ומצבו הלך והתדרדר, אך איש מחבריו או ממארגני המסיבה לא התקשר כדי לקבל סיוע או כדי לפנותו.
ענת צפריר, אמו של אריאל, סיפרה עליו שלשום: "הוא ילד מקסים, ילד חכם, יפה תואר, ילד עם ערכים. אנשים באים ומספרים לי דברים שהוא עשה בשביל הילדים שלהם. הוא לא עישן, ידע בדיוק מה הוא רוצה ובגלל זה מה שקרה במסיבה הזאת זה חמור מאוד. אני יודעת שעד 11 בבוקר אריאל היה בסדר גמור. מה שאני לא מבינה זה מה קרה בשעתיים אחר כך".
