מתחם השוק הישן של נתיבות ידע זמנים טובים יותר. מרכזי הקניות שנפתחו באזור לקחו לו את התהילה, אך הקורונה הייתה זו שגרמה לרבים מבעלי החנויות לסגור את הבסטה. למרות המצב הקשה, הסוחרים אופטימיים וסומכים על הממשלה שתסייע. כתבה שישית בסדרת "ביקור רחוב".
ביקור במתחם השוק הישן של נתיבות. צילום: רועי עידן
שעת צהריים באזור השוק המפורסם של נתיבות. במהלך השנים הדוכנים המסורתיים הוחלפו בחנויות ועסקים שונים, והמתחם כולו הוקף באולמות אירועים והעסקים הנלווים לכך. התחרות עם מרכזי הקניות הגדולים אמנם פגעה בעסקים, אך הקורונה שינתה את כללי המשחק.
אילנה רונברג, בעלת חנות הבגדים "יורו מודה" שבאזור, מודאגת מאוד מהמצב הכלכלי. "ריק בחוץ, אנשים לא נכנסים ואין קליינטים. הלקוחות שלי מבוגרים ולא יוצאים החוצה, אז אנחנו יושבים ולא עושים כלום – מחכים".
7 צפייה בגלריה
רונברג. "הלקוחות לא יוצאים החוצה אז אנחנו יושבים ולא עושים כלום - מחכים"
(צילום: אסף קמר)
מה שמעודד את אילנה בתוך המשבר הכלכלי הכבד זו העובדה שקיבלה מענקים כספיים מהמדינה, שלטענתה סייעו לה ולמשפחות נוספות בעיר. על התפקוד של ראש הממשלה במשבר אין לה טענות: "הוא עושה בשבילנו כל מה שהוא יכול".
בפסאז' של שדרת הצורפים והחייטים, שמהווים חלק בלתי נפרד מתעשיית השמחות המפורסמת של נתיבות, יש לכלוך רב וחנויות רבות סגורות. מי שעדיין ממשיכה להגיע לחנות היא התופרת אסתר מזוז, שכבר 32 שנה עובדת באותו המקום.
"הרבה חנויות נסגרו כאן בגלל הקורונה", סיפרה מזוז. "אתמול בערב הלכתי ברחוב ובא לי לבכות. הקורונה פגעה בנו מאוד, והמצב הכלכלי הולך ודועך. אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה".
מזוז הוסיפה שהקורונה השפיעה על חיי היומיום שלה ושל בעלה. "בעלי לא עובד כבר 15 שנה ואנחנו חיים מקצבה של הביטוח הלאומי. בעקבות המצב צמצמנו הרבה דברים, למשל, אנחנו לא מרשים לעצמנו לקנות ביגוד. אני מתגעגעת לבילויים, ליציאות ולבתי הקפה".
בין החנויות והעסקים מסתובב מודאג ראובן סירופ, צלם אירועים שלא עובד מאז מרץ. הוא כבר מיואש ושוקל להחליף מקצוע. "אנחנו לא עובדים בגלל שהאולמות נסגרו וכל האירועים בוטלו, אין יותר צילומים ואין זוגות שרוצים להתחתן"
"לא תהיה עבודה במקצוע שלי בחצי השנה הקרובה, בוודאות", הוסיף. "אני מאוד מודאג. אתה קם בבוקר ולא יודע לאן תלך ומה תעשה. אני גם התחתנתי לפני חודש והאירוע שלי נערך בצמצום עם חמישים איש, בעקבות זה הפסדנו מלא כסף, התחייבנו 40 אלף שקלים לבעל האירוע, והמצב נמשך".
אחד העסקים שעדיין מראים פעילות כלכלית סדירה יחסית בשדרת הצורפים זו חנות המכולת של רמי פרג'ון. "בגלל הקורונה רוב החנויות כאן סגורות. אלה בעיקר צורפים וחייטים וכרגע אין אירועים אז אף אחד לא קונה זהב או תופר, וכולם סגורים".
"באופן אישי אני מודאג מאוד כי אמורים להיות לנו אירועים במשפחה – חגיגות בר המצווה של הבן שלי כבר נדחו, וגם העלייה לתורה", שיתף. "לא יודעים מה נעשה, הכל מלחיץ, הכל לחוץ".
בשדרת המסעדות האהובה של העיר, מול רובע אולמות האירועים, דוכני מזון רבים סגורים על מנעול. באלו שעדיין פתוחים השולחנות ריקים, והעובדים לא פעם חסרי מעש.
קרין אבוספלוב עובדת באחד המוסדות המוכרים בעיר – "בן סימון המאפה הצרפתי", שגם בתקופת הקורונה פתוח 24 שעות ביממה. עם זאת היא מצביעה לעבר החנות – אמצע היום ואין לקוחות.
"העבודה ירדה ברמות שאי אפשר לתאר. בשעה כזו ביום רגיל לפני הקורונה, תחנת האוטובוס הייתה מלאה לפחות שלושים איש שממתינים, היום כלום. המסעדה ריקה, אין אנשים וזה עצוב. אני מאוד מודאגת לפרנסה שלי".
גם רותי טרבלסי, בית הקפה "הפינה של רותי", חוששת מפני העתיד. "לפני הקורונה היה כאן תוסס, אנשים היו באים, החנויות היו פתוחות, ועכשיו אני חיה בפחד. אין אנשים, העסק נפגע, אין לקוחות ואני צריכה לשלם שכירות".
בעלי העסקים בנתיבות שומרים על טיפה אופטימיות ומקווים שהעזרה תבוא מהממשלה ומהעומד בראשה, בנימין נתניהו. "הוא בסדר גמור בכלכלה, תמיד שומר עלינו", אמרו חלק מהסוחרים.
בינתיים, רון חג'בי, הבעלים של מסעדת "הקוסקוס של מאמא צביה", ממשיך לעבוד בעיקר על בסיס משלוחים, אבל מודאג.
"אנשים מפחדים לצאת מהבית, ההזמנות ירדו וזה קורה לכולם כאן, אין מה לעשות. אבל צרת רבים היא נחמת טיפשים", אמר חג'בי. "אני עוד עובד אז אני אומר תודה".
כששואלים אותו אם יש לו ביקורת על התנהלות הממשלה הוא דווקא אופטימי. "אי אפשר לשפוט את נתניהו על הקורונה, זה משהו שתפס את כל מנהיגי העולם בתחתונים. ברור שהוא טועה בחלק מהדברים, אבל הוא מתייעץ עם מומחים ואני סומך עליו".
