האם היה אישור בכתב מטעם היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת החקירות בתיקי האלפים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו? ואם היה רק אישור בעל פה – האם הוא מספיק? אלו השאלות שעולות כעת בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי להורות לפרקליטות להגיש בתוך שבוע לעורכי דינו של נתניהו את האישורים שנתן היועמ"ש אביחי מנדלבליט, לפני תחילת חקירות "תיקי האלפים". זאת במסגרת דרישתם לקבל את חומרי החקירות שהובילו לאישומים בעבירות של מרמה והפרת אמונים ושוחד נגד נתניהו.
כדי לנסות להבין את משמעות ההחלטה ראיינו היום (ד') באולפן ynet את השופט בדימוס כרמי מוסק, שכיהן בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם מתנהל כעת משפט נתניהו. לדבריו, זוהי רק "החלטת ביניים" בנוגע לאישורים שניתנו בנוגע לפתיחת החקירות, אולם כזו שעשויות להיות לה "התפתחויות מעניינות" – ואולי אף השפעה על המשך המשפט.
לפי החוק, יצוין, פתיחת חקירה נגד ראש ממשלה מחייבת את אישור היועמ"ש. בשבועות האחרונים הגישו סנגורי נתניהו, עורכי הדין בעז בן צור ועמית חדד, בקשות לקבל את האישורים לפתיחת החקירות בתיקי האלפים. לטענת הפרקליטות, האישורים לפתיחת החקירה ניתנו כדין במסגרת ישיבות שהתקיימו בין ראשי רשויות האכיפה ובין היועמ"ש. היא טענה עוד כי החוק אינו מחייב את תיעוד האישור בכתב.
לדברי מוסק, מדובר ב"מהלך מתוחכם" של פרקליטי נתניהו. "יש מחלוקת, כך עולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מאתמול, אם האישורים האלה צריכים להינתן בכתב או שדי באישורים בעל פה בפני רשויות חוקרות", הסביר השופט בדימוס. "מה שאני מבין מההחלטה הוא שבית המשפט לא קיבל את טענת הפרקליטות שדי באישורים בעל פה, למרות שהפרקליטות טענה את זה, ולכן הורה לפרקליטות להעביר לסנגורים את האישורים בכתב".
השאלה המעניינת, לדברי מוסק, האם אם הפרקליטות תיאלץ להודות, במקרה שהדבר אכן כך, שאין ברשותה אישורים בכתב. מוסק אומר כי ייתכן מאוד שפרקליטי נתניהו כבר יודעים זאת, כיוון שלא קיבלו את האישורים במסגרת חומרי החקירה.
"הם טוענים שזה חלק מחומר החקירה ואת עמדתם קיבל בית המשפט", אמר. "בית המשפט קבע שהאישורים האלה הם חלק מחומר החקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ולכן הורה לפרקליטות להעביר את האישורים לסנגורים. עכשיו השלב הבא במשחק השח הזה יהיה מה תהיה תגובת הפרקליטות".
לו אתה השופט שההחלטה עומדת לפתחו, ואתה מגלה שלא ניתן אישור בכתב, מה היית מחליט בעניין?
"אודה ואומר שהייתי מאוד מאוד מתלבט. ביטול כתב אישום מסיבה שכזו טרם נעשה לדעתי במדינת ישראל, גם לא ניתנה החלטה אם צריכים באמת אישורים בכתב או שדי באישורים בעל פה".
אבל לא היית שולל את זה על הסף.
"לא הייתי שולל על הסף אפשרות של ביטול כתב האישום, למרות שאודה ואומר ששופט היה נדרש אומץ לב רב לבטל את כתב האישום מסיבה שכזו. כל השאלה אם בית המשפט יראה בעניין של הסכמה בכתב כעניין מהותי ולא רק פרוצדורלי-דיוני כמו שהם כתבו בהחלטה. באמת תהיינה פה התפתחויות מעניינות".
בצל סערת התיעוד בתוכנית "עובדה", שבה נטען כי שותפו של פרקליט נתניהו זמם לכאורה לנסות להקליט קרוב משפחה של אחד השופטים בהרכב שמנהל את המשפט (דבר שנתניהו ואנשיו הכחישו וטענו שהתיעוד בתוכנית היה "עוקץ פוליטי"), השופט בדימוס מוסק הוסיף כי כבר ייעץ בעבר לראש הממשלה "לא לתקוף ישירות את השופטים". לדבריו, "אמרתי שהם יעשו את מלאכתם נאמנה – והנה הוכחה. ראש הממשלה זכה אתמול בהחלטה בהחלט חשובה, והיא יכולה להשפיע על המשך ניהול המשפט".