מבקר המדינה מצא כי מדינת ישראל הוציאה מיליוני שקלים על סבסוד "טיסות חילוץ" לישראל מרחבי העולם, מבלי שהייתה תוכנית מסודרת או הסכם סגור מול חברות התעופה. המבקר מצא גם כי אין כל מחויבות חוקית של המדינה לסייע לאזרחים במצוקה בחו"ל.
ישראלים נוחתים בארץ מטיסת חילוץ
(צילום: מוטי קמחי)
לפי דו"ח המבקר, מדינת ישראל הקצתה שישה מיליון שקלים לסבסוד 45 "טיסות חילוץ" בתקופת הקורונה עבור ישראלים ששהו ברחבי העולם. משרד החוץ פרסם הודעה על הטסת ישראלים ארצה אבל באותו הזמן טרם גיבש דרך פעולה אחידה לטיפול בכלל הישראלים שמבקשים לחזור לישראל.
כך למשל, מאחר שהמדינה מימנה את עלות החזרת הישראלים בטיסה אחת מפרו נוצרה ציפייה בקרב ישראלים ששהו במדינות אחרות להטסתם ארצה ללא תשלום.
הממשק המקוון שבו יכלו הישראלים להירשם לטיסות ארצה נותר באתר המשרד, אך בשלב מסוים הוסרה ההפניה מהעמוד הראשי של האתר, זאת בזמן שאלפי ישראלים נותרו בחו"ל וביקשו לחזור לישראל.
מבקר המדינה מצא בבדיקתו כי ההתחייבות של המדינה כלפי החברות המסחריות לביצוע הטיסות בסבסוד המדינה לא אושרה על ידי הגורם המורשה לכך על פי הוראות תקנון כספים ומשק, ולא עודנה בהסכם חתום. בנוסף, חברות התעופה ביצעו את טיסות החילוץ בהתאם למודל הכלכלי שסוכם איתן, אך המדינה שינתה בדיעבד את מודל התשלום לאחר השלמת הטיסות.
דו"ח המבקר ציין עוד כי שמונה נציגויות ישראליות דיווחו על כך שעשרות עד מאות ישראלים התעלמו מהאזהרות וההמלצות שפורסמו בזמן הקורונה.
אין חובה חוקתית לעזור לישראלים, הנציגויות מגייסות תרומות בשביל לסייע
בין ינואר 2010 לספטמבר 2020 הגיעו לחדר המצב של משרד החוץ 13 אלף פניות של אזרחים ישראלים שהיו במצוקה ברחבי העולם. מתוכן 2,009 היו בעקבות מעצר של אזרח ישראלי, 1,295 בעקבות אשפוז אזרח ישראלי ו-2,497 בעקבות ישראלים מנותקי קשר.
בביקורת שערך מבקר המדינה נמצא כי אין אסדרה (רגולציה) של הפעילות הממשלתית לסיוע לישראלים במצוקה בחו"ל. החוק הישראלי אינו מחייב את הממשלה או כל גורם ממשלתי אחר לסייע לאזרחים במצוקה בחו"ל, ופעולת המדינה בתחום זה נעשית מכוח מחויבות ערכית.
הסמכות הכללית של הממשלה לסייע לישראלים במצוקה בחו"ל היא מכוח סמכותה השיורית, וזו לא הואצלה על משרד החוץ. בעקבות היעדר אסדרה, באירועי מצוקה חריגים שקרו ב-18 השנים האחרונות היו גורמים שונים שהחליטו, תיכללו ומימנו את הפעילות הממשלתית בנושא. ב-2004 החלה עבודת מטה לקביעת גבולות אחריות המדינה לאזרחיה בחו"ל, אך זו טרם הושלמה במועד הביקורת.
מדיניות משרד החוץ היא שאין להקצות תקציב למימון סיוע הומניטרי חריג לישראלים שנתונים במצוקה חמורה וחריגה, מעבר להלוואה בהיקף מצומצם בתנאים מסוימים. דו"ח המבקר העלה כי בעקבות כך, הנציגויות ברחבי העולם מסתייעות בגיוס תרומות מקהילות ומיחידים כדי לסייע, ולעיתים עובדי הנציגות אף תורמים מכספם לצורך כך.
נתונים חסרים על ישראלים כלואים, התעלמות מאזהרות מסע
3,550 ישראלים נכלאו בחו"ל ב-15 השנים האחרונות, מרביתם בארה"ב, רוסיה, אוקראינה וגרמניה. כרבע מהישראלים שנכלאו בחו"ל הואשמו בעבירות סמים.
לפי הדו"ח, אוכלוסיות מוחלשות בישראל מנוצלות לייצוא גת לארצות שבהן הוא מוגדר סם והסחר בו נחשב לעבירה, אך טרם הוסכם על מסגרת משפטית שתאפשר את מיגור התופעה.
בביקורת שערך מבקר המדינה נמצא כי הנציגויות הישראליות בחו"ל לא הקפידו להזין במערכות המידע שלהן את מלוא הפרטים על הכלואים שבתחום אחריותן, ובכלל זה פרטים מהותיים כגון מועד שחרורם מהמאסר. המשמעות – בסיס הנתונים במשרד אינו משקף את סטטוס הכלואים בפועל.
כ-40% מהישראלים הכלואים בחו"ל לא זכו לביקור של עובדי הנציגויות במועד או בתדירות שנקבעו כמתחייב. לפי הדו"ח, משרד החוץ לא קבע הנחיות שמחייבות את הנציגויות להקצות תקציב מתאים שיאפשר את קיום הביקורים בהתאם להוראות.
בנוסף, חוק המרשם הפלילי אינו חל על אזרחים ישראלים שביצעו עבירות חמורות בחו"ל, לרבות עבירות מין. המשמעות – עבירות חמורות שבוצעו בחו"ל אינן מתועדות בארץ, בניגוד לעבירות שנעברו בישראל.
30% מהנציגויות ברחבי העולם דיווחו כי אזרחים ישראלים מסתכנים בחו"ל ביודעין, למרות אזהרות והתראות של משרד החוץ או המל"ל.
אחת הנציגויות דיווחה על גילויי שאננות של ישראלים והתעלמות מלאה מאזהרה בדבר שיעור הפשיעה הגדול באחת ממדינות אפריקה. בעקבות כך המטיילים נקלעו למקרים של גניבת מזוודות ומסמכי נסיעה או שוד של בית הארחה לא מאובטח. נציגות אחרת דיווחה על התעלמות אזרחים מהתרעות על טייפונים באזורים מסוימים.
לפי המבקר, המידע שמפרסם משרד החוץ באתר האינטרנט שלו לגבי המדינות השונות פזור באזורים שונים של האתר ואינו ממוין לפי מדינות, תאריכים ומידת הרלוונטיות שלו. כמו כן, אזהרות מסע ומידע לציבור מתפרסמים באינטרנט בשפה העברית בלבד.
