בצל ירי הרקטות, שנמשך זה היום התשיעי למבצע "שומר החומות", מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דו"ח מיוחד בנושא ההיערכות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום. לפי הדו"ח, ברחבי המדינה יש רק 50 מרפאות בריאות נפש שפועלות בשעת חירום, וב-30 רשויות בלבד. המבקר הביע חשש כי "לא ניתן יהיה לתת מענה הולם לנפגעי חרדה בשעת חירום בשאר הרשויות".
הדו"ח סקר גם את הטיפול בנפגעי חרדה בשש רשויות מקומיות בדרום, שנמצאות בימים אלה באחת החזיתות הביטחוניות המורכבות. מבדיקת המבקר עולה כי בחלק מהן אין כלל מרכזי חוסן, באחרות יש מרכזים שאינם ממוגנים - ובכולן קיים מחסור במטפלים.
ההערכות במשרד הבריאות הן שעל כל נפגע פיזי בשעת חירום - יהיו 25 נפגעי חרדה. מומחים מעריכים שבמקרה של מלחמה, מספר נפגעי החרדה יעמוד על עשרות אלפי אזרחים. ממצאים אלה מעלים דאגה מול יכולות טיפול המדינה באותם נפגעים במצבי חירום.
רק 50 מרפאות בכל הארץ, מחסור בפסיכולוגים ופסיכיאטרים
במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש שהוביל משרד הבריאות, תוכן להעביר את האחריות על טיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום לידי קופות החולים. בדיון שנערך בנושא במשרד, בהשתתפות נציגי הקופות, האחרונים הביעו התנגדות למהלך. בין היתר בטענה כי אין לקופות החולים די כוח אדם שמחויב אליהן בשעת חירום, וכי קיים מחסור ניכר בפסיכיאטרים ופסיכולוגים, גם בשגרה.
בנובמבר 2018 פרסם המשרד חוזר מנכ"ל בנוגע למענה הנפשי שניתן לאזרחים בשעת חירום, שמשאיר את האחריות בידי משרד הבריאות. עם זאת, הבעיות שעליהן התריעו נציגי קופות החולים עדיין לא נפתרו.
בחוזר המנכ"ל מפורטת רשימה של 50 מרפאות בריאות הנפש שאמורות לתת מענה לנפגעי חרדה בשעת חירום לכל מבוטחי קופות החולים. במקביל, בוטל המענה שניתן באמצעות כ-75 מרכזי תמיכה נפשית שהיו פרוסים ברחבי הארץ.
המבקר מצא כי בשעת חירום יורגש מחסור ניכר ברופאים פסיכיאטריים לילדים ונוער בקופת החולים מכבי, מחסור ברופאים פסיכיאטריים למבוגרים במאוחדת, ואילו בכללית - צפוי מחסור משמעותי בפסיכולוגים ועובדים סוציאליים
לפי בדיקת המבקר, 50 המרפאות נמצאות ב-30 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, כלומר 227 רשויות נותרו ללא מרפאה. גם פריסת המרפאות ברחבי הארץ העלתה סימני שאלה כשנערכה השוואה בין מספר המרפאות בעיר לבין תושבי העיר. כך למשל, בנוף הגליל יש שתי מרפאות לטיפול בנפגעי חרדה, ואילו בראשון לציון, שמספר תושביה גדול בהרבה, יש רק מרפאה אחת.
כשבדק המבקר את פריסת מרפאות משרד הבריאות לפי מחוזות, עלתה גם כן תמונה מדאיגה. במחוזות צפון וחיפה, שבהם גרים יותר מ-2 מיליון מתושבי המדינה, פועלות רק 11 מרפאות. במחוז הדרום - רק שבע מרפאות.
נפילת רקטה בנתיבות - שבה אין מרפאה לבריאות הנפש
בתשובת משרד הבריאות למבקר, נמסר כי בשעת חירום יינתן מענה טיפולי לנפגעי חרדה באמצעות המרפאות המתגברות ומרכזי החוסן (שנכון לעת הזאת אין פריסה משמעותית ברחבי הארץ – י"ב). ממחוז הצפון של המשרד נמסר כי בשל הפריסה המצומצמת, מתוכנן מענה לנפגעי חרדה גם במרפאות קופות החולים הפתוחות.
יש לציין כי קופות החולים מפעילות בשגרה 169 מרפאות בריאות נפש, אך חלקן לא ממוגנות ולכן לא יכולות לפעול בשעת חירום. השאר לא נמצאות ברשימה שקבע משרד הבריאות. בדיונים על התוכנית הנחה מנכ"ל המשרד להקצות תקציב ייעודי למיגון מרפאות בריאות הנפש, וקופות החולים התבקשו להעביר רשימה של מרפאות למיגון – אך עד למועד הבדיקה ב-2020 טרם עשו זאת.
בקופת החולים מכבי טענו כי אין מרפאות בריאות נפש בטווח של 20 ק"מ מהגבול. בקופת החולים כללית טענו שכוח האדם הקיים לא מאפשר לפתוח מרפאות בריאות נפש נוספות בשעת חירום באותו הטווח.
למעשה, מבקר המדינה מצא כי בכל קופות החולים ניכר מחסור בכוח אדם לטיפול בבריאות הנפש בשגרה, מה שרק מגביר את תחושת המחסור בעתות חירום. נראה כי הבעיה המרכזית היא העובדה שרק חלק מכוח האדם שקיים בשגרה בקופות החולים יוכל לתת מענה בשעת חירום.
המבקר מצא כי בשעת חירום יורגש מחסור ניכר ברופאים פסיכיאטריים לילדים ונוער בקופת חולים המכבי, מחסור ברופאים פסיכיאטריים למבוגרים בקופת החולים מאוחדת, ואילו בקופת חולים הכללית - עיקר המחסור הצפוי הוא בפסיכולוגים ועובדים סוציאליים.
המבקר המליץ כי משרד הבריאות, יחד עם קופות החולים, יבחנו מחדש את הפריסה הקיימת של מרפאות בריאות הנפש בחירום ואת היקפה, כדי להתאימה באופן שייתן מענה הולם לטיפול בנפגעי חרדה.
רק 12 מרכזי חוסן ברחבי הארץ - שסובלים מבעיות תקציב
בישראל פועלים כיום 11 מרכזי חוסן שמתוקצבים על ידי משרד הבריאות, ומופעלים על ידי הקואליציה הישראלית לטראומה. אלה הם: חמישה מרכזים ביישובי עוטף עזה, ארבעה מרכזים ביהודה ושומרון, מרכז עבור האוכלוסייה הבדואית שפועל בבאר שבע, ומרכז באשקלון. במרץ 2020 אושרה הקמת מרכז חוסן בנתיבות, אך המהלך טרם תוקצב. לטענת משרד ראש הממשלה, הסיבה לכך היא היעדר תקציב מדינה.
בינואר 2019 החלו דיונים על תוכנית לאומית להקמת מרכזי חוסן בפריסה ארצית. המטרה הייתה לגבש מסגרת מיטבית להתמודדות עם סוגיית הדחק, במסגרת חיזוק החוסן החברתי וההיערכות לשעת חירום של הרשויות המקומיות. הוועדה גיבשה מסמך טיוטה ראשוני על בסיס ההבנות, ערכה מפגש חשיבה עם מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, ואף נכתב עבורה מסמך מקצועי על ידי קבוצת מומחים כמצע למדיניות.
ואולם, באפריל 2019 'נתקעה' העבודה של הוועדה. הלכה למעשה, מצא המבקר כי טרם גובשה אסטרטגיה לאומית לפריסת מרכזי החוסן ולהפעלתם. בתשובתו למבקר המדינה, משרד הבריאות האשים את משרד האוצר: בבריאות טענו כי ביקשו שתתקבל החלטת ממשלה בנושא, אבל באוצר התנגדו לתקצוב מרכזי חוסן נוספים.
בינתיים, הוקמו מרכזים נוספים במימון ואחריות משרדי ממשלה אחרים. במועצה האזורית גולן הוקם מרכז חוסן במימון משרד הרווחה, ובעתיד צפויים להיפתח שני מרכזי חוסן בגליל במימון משרד הביטחון. המרכזים ההלו אינם חלק מפעילות הוועדה שעוסקת בנושא.
עוד התייחס המבקר בדו"ח לבעיית התקצוב של מרכזי החוסן. המרכיב העיקרי בתקציבי המרכזים מגיע ממשרדי ממשלה שונים, מה שמוביל לכך שבכל שנה-שנתיים יש צורך לערוך משא ומתן על גובה התקציב שיגיע אל המרכזים. לפי המבקר, התנהלות זו מעוררת חוסר ודאות בניהול המרכזים ומביאה לקשיים בתפעולם - לעתים עד כדי חשש מפני סגירתם.
כך למשל, בוועדת ההיגוי העליונה נערך דיון על תקצוב המרכז החדש באשקלון, בזמן שמרכזי החוסן ביהודה ושומרון עמדו בסכנת סגירה מטעמים תקציביים. במקרה אחר, בדיון שנערך במרץ 2020, הודיעה נציגת משרד הרווחה כי המשרד לא יוכל לתקצב את מרכז החוסן הבדואי משנת 2021.
המבקר המליץ למשרד האוצר לבחון קביעת מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן, שתעוגן בבסיס התקציב של אחד ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, וכן קביעת מנגנון לעדכון התקציב. מבקר המדינה בחן גם את נגישות מרכזי החוסן בעוטף עזה לעולים חדשים. הביקורת העלתה כי יש מחסור במטפלים בכלל, ובפסיכיאטרים בפרט שיוכלו לטפל בעולים שגרים בעוטף ומהווים 17% מתושבי האזור. המחסור העיקרי הוא במטפלים דוברי רוסית. משרדי הבריאות והקליטה מסרו למבקר כי יש מחסור במטפלים בשונות שונות באזורים אלה, ובכלל הארץ.
ביישובי קו העימות: מענה רק בקריית שמונה ובנהריה
מבקר המדינה בחן את השירות הנפשי שניתן לנפגעי חרדה בצפון הארץ, בדגש על יישובי קו העימות. מבדיקת המבקר עלה כי אין מענים של קופות החולים לנפגעי חרדה בשעת חירום לתושבים הסמוכים לגבול הצפוני – למעט בקריית שמונה ובנהריה.
לטענת המבקר, "עובדה זו בעייתית במיוחד בשים לב שבשעת חירום צפויות מגבלות תנועה בדרכים, שיקשו על האזרחים להתנייד ועל הגורמים הרלוונטיים להעניק סיוע רפואי, ובכלל זאת לנפגעי חרדה". משרד הבריאות כבר הכיר בעבר בצורך להקים מרכזי חוסן גם בצפון הארץ, אך מאז -2017 לא נערך דיון שעסק ספציפית בהקמת המרכזים בצפון, למעט הדיון שנערך בוועדת ההיגוי העליונה ב-2019 בנוגע להקמת מרכז חוסן בעיר גדולה – שהוקם לבסוף באשקלון.
אמש: לפחות שש רקטות שוגרו לישראל, כולן התפוצצו בשטח לבנון
רק לאחר פניית פורום יישובי קו העימות אל השר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון קודמה הקמת שני מרכזי חוסן בגליל – אחד במערב הגליל והשני במזרח הגליל. באוגוסט 2020 הוקצו לטובת כך 900 אלף שקלים ממשרד הביטחון, והשר לעניינים אזרחיים במשרד הודיע למבקר המדינה כי שני המרכזים נחנכו בפברואר 2021, וכי במשרד בוחנים הקמת מרכזי חוסן בערים נוספות.
מרכזי חוסן לא ממוגנים, מחסור בפסיכולוגים | המצב בעוטף עזה
מבקר המדינה בחן את הטיפול בנפגעי חרדה בשדרות, נתיבות, אשדוד, אשקלון ובמועצה האזורית אשכול. מבין הרשויות שנבדקו, רק בשדרות, אשכול ואשקלון יש מרכזי חוסן. הקמת מרכז חוסן בנתיבות אושר בשנה שעברה, אך לא בוצע מכיוון שלא תוקצב.
בבדיקה שערך המבקר נמצא כי מרכזי החוסן באשקלון ובשדרות, כמו גם במועצה האזורית חוף אשקלון, אינם ממוגנים. מיגון המרכזים חשוב גם ברמה הטיפולית - לספק תחושת מוגנות למטופלים, וגם ברמה הביטחונית – כדי להבטיח מענה טיפולי גם בשעת חירום.
הרשויות המדוברות הודיעו למבקר המדינה כי הן בונות מבנים חדשים למרכזי החוסן, וכי הבנייה צפויה להסתיים בעוד כמה חודשים. הרשויות אמרו כי המרכזים נמצאים סמוך למרחבים מוגנים.
יש לציין כי במסגרת הליך שיתוף הציבור שביצע משרד מבקר המדינה, תושבי עוטף עזה הביעו שביעות רצון גבוהה מהטיפול במרכזי החוסן. לדבריהם, המרכזים הם גורמי הטיפול המוכרים ביותר לציבור בעוטף, והם ברירת המחדל לקבלת טיפול נפשי זמין וללא מימון עצמי.
עם זאת, בתקופות שיא מורגש לטענתם המחסור בכוח אדם - שפוגע בזמינות התורים. עוד הם ציינו כי המספר המוגבל של המפגשים לא מספק מענה טיפולי לאורך זמן. בתשובתו למבקר מסר משרד הבריאות כי הוא פעל בשיתוף המוסד לביטוח לאומי להגדלת מכסת הטיפולים לפי נוהל חרדה, וכיום המטופלים זכאים לסל של 36 טיפולים בשנה.
בנתיבות, למשל, לא פועלת מרפאת בריאות נפש של קופות החולים או מרפאת גיבוי של משרד הבריאות, ולכן המענה שניתן לנפגעי חרדה בשעת חירום מתקבל באתר הדחק הממוגן של העירייה. את הטיפול מקבלים הנפגעים מפסיכולוגים חינוכיים של השירות הפסיכולוגי-חינוכי ומעובדים סוציאליים של העירייה.
בעקבות מבצע עופרת יצוקה, התקשרה העירייה עם עמותת נט"ל והוקמה בעיר שלוחה של העמותה המטפלת בנפגעי החרדה בעיר. בשנים 2019-2017 טופלו בשלוחה 467 נפגעי חרדה, בהם 391 ילדים. לאור העובדה שחוזר מנכ"ל אינו נותן מענה מספק לרשויות המקומיות שאין בהן מרכזי חוסן, המליץ המבקר למשרד הבריאות "למפות את צורכי הרשויות הללו באזורי העימות בדרום, ולבחון מתן פתרונות רלוונטיים ודרכי שיתוף פעולה עם הרשויות לשם מתן מענים לטיפול בנפגעי חרדה מקרב תושביהן".
