מוחמד אל זבידי היה מאושר ב-2017, כשהתבשר שזכה בהגרלת הגרין קארד של ארה"ב – שמעניקה ויזות למי שבקשתם עלתה בגורל, ולבני משפחותיהם. מבחינתו זו הייתה הזדמנות פז לברוח מתימן, שבה משתוללת מלחמה בשנים האחרונות, ולהגשים את החלום לגור באמריקה. "זכיתי! זכיתי!", הריע אז מוחמד. הוא לקח הלוואה כדי לממן את הנסיעה, קנה בגדים חדשים וארז מזכרות לחבריו באמריקה.
לארה"ב אין שגרירות בתימן, ולכן מוחמד נאלץ לנסוע לג'יבוטי – לצורך ראיון עבור הוויזה שלו. אחרי שהבקשה שלו אושרה המזל של מוחמד נגמר: בעקבות "צו המוסלמים", שאסר על כניסת נוסעים מכמה מדינות מוסלמיות - כולל תימן, ארה"ב ביטלה את הוויזה שלו. "המשפחה שלי תלתה בי תקוות. אמא שלי בכתה. זה העציב אותי יותר מכל דבר אחר".
במדינות המוסלמיות שנפגעו מ"צו המוסלמים" של דונלד טראמפ נשמו החודש לרווחה, כשג'ו ביידן הודיע על ביטול הצו כבר ביומו הראשון בתפקיד. במקביל לחגיגות פורסמו שוב הסיפורים על החלומות שהתנפצו, המשפחות שהופרדו והמוסלמים שלא יכלו להגיע לארה"ב לציוני דרך משמעותיים של יקיריהם - מלידת התינוק ועד טקס סיום הלימודים.
בעקבות ביטול "צו המוסלמים" אל זבידי תוהה כעת אם הוא עדיין יוכל להגיע לארה"ב עם משפחתו ולהתפרנס בה. "האם אנחנו יכולים לקבל בחזרה את הוויזות? האם יהיו פיצויים? אנחנו לא יודעים". רבים ממי שנפגעו מהצו דורשים כעת תשובות לגבי עתידם. פעילים למען הגירה וזכויות המוסלמים בארה"ב בירכו על החלטת ביידן, אך גם ציינו שיש עוד עבודה רבה כדי להחזיר את המצב לקדמותו.
"האיסור קידם את הנרטיב שמוסלמים, אפריקאים ובני קהילות אחרות של מיעוטים לא שייכים לאמריקה, שאנחנו איום מסוכן", אמרה מארי באואר מארגון Muslim Advocates. "ביטול האיסור הוא רק הצעד הראשון בדרך לשינוי הנרטיב. הצעד הבא הוא שממשל ביידן יסיר את המכשולים המנהליים האחרים בתחום ההגירה, שמונעים איחוד משפחות".
לפי נתוני מחלקת המדינה, בעקבות הצו נדחו בקשות הוויזות של יותר מ-40,000 איש. הנתונים כוללים לא רק את מי שזכו בהגרלת הגרין קארד, אלא גם את מי שרצו לבקר את המשפחות שלהם, לנסוע לארה"ב לפגישת עסקים או למטרות אישיות, וכן סטודנטים שהתקבלו ללימודים בארה"ב. הנשיא החדש ביידן ביקש להכין דו"ח על כמה נושאים שקשורים לצו - כולל הצעה לשקול מחדש את בקשת ויזות המהגרים שנדחו בגלל האיסור.
רבים ממי שסבלו מ"צו המוסלמים" נכללו גם בצו של טראמפ מחודש אפריל - שדרש להפסיק את הנפקת הגרין קארד כדי להגן על שוק העבודה האמריקאי במגפת הקורונה. ביידן לא ציין אם יסיר גם את האיסור הזה. רפאל אורנה, עורך דין מקליפורניה, אמר שאם האיסור הזה לא יוסר לביטול "צו המוסלמים" לא תהיה משמעות של ממש. "לרוב הקליינטים שלי אין סיבה לחגוג בגלל שהם עדיין תקועים", הוא מדגיש.
בין נפגעי ההחלטה נמצאת מניה דרבאני, שאמה בת ה-71 מאיראן לא קיבלה ויזת תייר ולא הייתה רשאית לבקר אותה בלוס אנג'לס. בימים האחרונים נאמר לה שהיא עדיין לא יכולה להגיע – בגלל מגפת הקורונה. "אני מותשת מהמצב הזה", אמר דרבאני בת ה-36. "אני רוצה לבקש מהנשיא ביידן לבטל את כל איסורי הכניסה ולעזור לנו. בבקשה, תעזור לנו".
מנאר וואהיד, בכיר באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, אמר שהרבה אנשים מודאגים מההמתנה הממושכת לוויזות. "יש שגרירויות שסגורות בכל העולם בגלל הקורונה, אז זה חלק מזה, אבל בנוסף ראינו כל כך הרבה חלקים ממערכת ההגירה שלנו שנתקעו ונעקרו על ידי ממשל טראמפ", הוא אומר, ומציין שצריך "לבנות מחדש" חלקים ממערכת ההגירה.
"צו המוסלמים" הוטל לראשונה ב-2017 והפך לסוגייה משפטית בוערת ומורכבת במיוחד. בית המשפט העליון בארה"ב אישר ב-2018 גרסה מעודכנת של החוק, שאסר על כניסת נוסעים ומהגרים מאיראן, סומליה, תימן, סוריה ולוב - וגם מצפון קוריאה ומוונצואלה. ב-2020 נוספו הגבלות על אזרחים מכמה מדינות נוספות. טראמפ וגורמים בממשל שלו הגנו על החוק ואמרו שמדובר בהגנה על הביטחון הלאומי לנוכח סכנת הטרור. תומכי המדיניות דחו את הטענה שמדובר באפליה נגד מוסלמים.
אחרי ביטול הצו הודיע ממשל ביידן שהוא מתכוון לחזק את שיתוף המידע המודיעיני עם מדינות זרות, וליישם מדיניות קפדנית בהליך בקשת הוויזות. בשביל אנוואר אל סעידי מתימן יכול להיות שזה כבר מאוחר מדי. כמו אל זבידי גם אנוואר זכה בהגרלת הגרין קארד - וגילה שבגלל איסור המוסלמים הוא לא יכול להיכנס עם משפחתו לארה"ב. "המדינה שלנו מסובכת במלחמות משברים ואיבדנו הכול", אומר אל סעידי, ומקווה לקבל את הוויזה שבה זכה. "לעשות את זה באמריקה זה החלום הגדול".
מוסלמים שהתייאשו מהסיכוי להגשים את החלום האמריקאי נאלצו למצוא פתרונות במקום אחר: מועייד קוסה, סורי שסיים לימודי רוקחות באוניברסיטה, קיבל מלגה ללימודי מנהל עסקים בארה"ב אחרי שהוא ומשפחתו ברחו לירדן בגלל מלחמת האזרחים במולדתם. כמה ימים לפני שהוא אמור היה לטוס לארה"ב השגרירות האמריקנית בעמאן זימנה אותו לפגישה וביטלה את הוויזה שלו. בסופו של דבר הוא עבר לאיטליה. קוסה לא יודע אם יוכל להגיש שוב בקשה לוויזה – למרות שאחיו כבר חי בארה"ב. "לנסות לפתוח דלת שכבר נסגרה זה לא תמיד דבר פשוט", הוא אומר.