הניסויים במערכת "שרביט קסמים"
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
שיטת שוט-לוק-שוט ליירוט טילים מסוגים וטווחים שונים - והקצינה הצעירה שעומדת מאחורי הניסוי ההיסטורי: בכל ניסוי אחר בעשור האחרון שבו התעשיות הביטחוניות ומשרד הביטחון רצו לבחון שדרוג ביכולת של מערכת הגנה אווירית, ספק אם חיל האוויר היה כה דומיננטי ומעורב כמו בתרחיש שנקבע לסדרת הניסויים האחרונה במערכת "שרביט קסמים", שהוכתרה כהצלחה היום (שלישי).
מאז ספטמבר 2019 זזה הגבינה במזרח התיכון, ובמערכת הביטחון העלו 2 הילוכים במירוץ החימוש נגד האיום שמומש: מתקפת טילי השיוט וכלי הטיס הבלתי מאוישים בסתיו הקודם שהפעילה איראן נגד מתקני הנפט בסעודיה צלחה, ואותתה לישראל שהיא עלולה להיות הבאה בתור.
בסדרת הניסויים המשולבת בין כיפת ברזל, קלע דוד (שרביט קסמים) וחץ, שעליו דיווח היום משרד הביטחון, התרחיש נקבע לא אחר מאשר על-ידי מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין. בחודשים האחרונים הוא אף שינה אותו לפחות פעם אחת, בהתאם לחומרות האיומים מאיראן וחשבונותיה עם ישראל, שנפתחו בזה אחר זה.
תא"ל כוכב: "יכולנו לשים מג"ד ותיק או מהנדס מנוסה לניסוי אבל בסוף את ההחלטה יקבל קצין צעיר ב-2 בלילה, בעצמו ותוך דקות בודדות. אין הגנה מושלמת, אבל הניסוי הזה הפך אותנו לפורצי דרך"
חיל האוויר היה מעורב בניסוי המוצלח של מינהלת חומה במשרד הביטחון ורפאל מקצה לקצה, כך שהניסוי הפך למבצעי לכל דבר ועניין: ממפקד החיל נורקין שקבע את התרחיש המורכב - קרוב לעשרה חימושי אויב שונים ומתקדמים ממקומות שונים - ועד לקצינה ש"לחצה על הכפתור". מדובר בסגן נוי פייגנבאום בת ה-22, בקושי ארבע שנים בצה"ל, ששירתה כלוחמת וכעת היא קצינה במרכז ניהול היירוטים של החיל.
ברקע קבלת ההחלטות שקיבלה תוך דקות בודדות, שמחיריהן עשרות מיליוני דולרים במקרה הטוב ומאות הרוגים במקרה הרע, מסתתרת תפיסת ההפעלה החדשה שגיבש נורקין להגנת שמי המדינה. נוי גדלה ב"קלע דוד", אך החיישן שזיהה ראשון עבורה את המטח המשולב היה מסוללת החץ.
"אופרציית הירי שדימינו הייתה מטורפת, הפכנו לפורצי דרך"
המטח כלל כלי טיס בלתי-מאוישים, גדולים, שטסים באיטיות וקשים לניטור; טילי שיוט בגובה נמוך שקשים לזיהוי וטילים גדולים, מדויקים, לצד רקטות חדישות. אלו שוגרו "לעבר ישראל" מצפון, מדרום וממזרח יחדיו, וסגן נוי נדרשה - לאחר הזיהוי של החץ - להחליט כיצד היא מיירטת את כל האיומים: תחילה שיגרה טילי קלע דוד, ותוך רגעים השלימה את המשימה ביירוט על-ידי טילים מיירטים של כיפת ברזל, בשכבה הנמוכה, להשלמת המשימה. 100% מהחימושים יורטו, בניסוי שכמותו לא היה בעולם.
"לא משנה איזה חיישן - מכ"מי או אופטי - מזהה ראשון את האיומים", הסביר ל-ynet מפקד המערך להגנה אווירית, תא"ל רן כוכב, "ברגע אחד מופעלת רשת של כל מערכי ההגנה, ומפקד ה'קוביה', במקרה הזה סגן נוי, מחליט היכן נכון גיאוגרפית לבצע את היירוט, עם איזה טיל, באיזה זווית ובשיטת "שוט-לוק-שוט". זוהי תפיסה רב-שכבתית עם מגוון חיישנים לזיהוי, מלווין ועד למצלמה.
"אופרציית הירי שדימינו הייתה מטורפת, ועדיין, חייבים לזכור שבהגנה אווירית לא תהיה הגנה של 100%". לדבריו, סגן נוי הוכיחה שבהגנת שמי המדינה אין דבר כזה ליירט על אוטומט: "היא בחרה אילו וכמה מיירטים להוציא. התפיסה הארצית החדשה להגנה רב-שכבתית דומה לתקיפה ממטוס קרב, שבו לטייס יש על כל כנף פצצות וטילים מסוגים שונים. זה כבר לא כמו בעבר שיירטנו רק עם טיל פטריוט או של כיפת ברזל".
חלק מהרכיבים המבצעיים שנוסו יהיו זמינים לשימוש מבצעי כבר מחר בבוקר במידת הצורך, ואחרים ייקלטו ויוכרזו כמבצעים בחודשים הקרובים. בחיל האוויר יכלו, לאור הניסוי היקר והחשוב, להציב במרכז היירוטים קצין בכיר יותר, אך החליטו לדמות את המציאות ככל הניתן.
תא"ל כוכב: "יכולנו לשים מג"ד ותיק או מהנדס מנוסה לניסוי אבל בסוף את ההחלטה יקבל קצין צעיר ב-02:00 בלילה, בעצמו ותוך דקות בודדות. זה מורכב מאוד לזהות וליירט מטרות אויב לוחכות ים או כאלה שנעות לאט או עם חתימה מכ"מית נמוכה ואחרות שמגיעות במהירות על קולית. אין הגנה מושלמת, אבל הניסוי הזה הפך אותנו לפורצי דרך".
