הניסיון להפיל את האחריות לאסון ההילולה במירון במלואה על מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב שמעון לביא, מעוררת ביממה האחרונה זעם בקרב שוטרים וקצינים - בהווה ובעבר - הן במחוז הצפוני והן במחוזות משטרתיים נוספים. שוטרים, קצינים ואזרחים רבים שינו לאות הזדהות את תמונות הפרופיל שלהם לתמונתו של מפקד המחוז, בצירוף המלים "כולנו שמעון לביא". אחרים פרסמו דברי תמיכה בקצין המוערך וחוויות משירותם תחתיו ולצידו.
קצין בדרגת רב-פקד פרסם סטורי ובו כתב "מצדיע וגאה לספר שאתה המפקד שלי. הטפת המוסר הטובה ביותר היא דוגמה אישית ואתה דוגמה". שוטר אחר כתב בקבוצת פייסבוק סגורה: "אם יש לחבריי השוטרים ביצים, נעמוד כולנו לצד ממ"ז צפון שמגן בגופו על השוטרים. אם שיערה מראשו תיפגע, כולם שמים יחד תעודה".
אתמול פורסם ב-ynet כי בסביבת המפכ"ל, רב-ניצב יעקב שבתאי, מנסים להפיל את האחריות כולה לאסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה, שבו נהרגו 45 בני אדם, על מפקד המחוז לביא. בסביבתו של שבתאי מנסים להרחיקו עד כמה שניתן מחיצי הביקורת. "מי שאישר את התוכניות הוא מפקד המחוז הצפוני, והוא גם זה שלקח אחריות", אמרו שם.
ורד לוי מנוף הגליל, עיתונאית ואשת שוטר, אמרה היום (שבת) כי התחושות בקרב השוטרים בצפון קשות. "הם מרגישים שנטשו אותם, ושזורקים את כל האשמה על המפקד שלהם, שהם כל כך מעריצים ואוהבים. הם היו שם וראו את הדברים, חלקם נפצעו כשהוציאו אנשים שנקברו בערימה, פירקו גדרות בידיים חשופות.
"הם רואים וכועסים על העליהום שיש על ניצב לביא, שהוא בן אדם מאוד ישר, שלא מתחבא מאחורי אחרים. הוא עושה מה שאחרים מפחדים לעשות. השיח הוא שלעמוד מאחורי מפקד כזה זו גאווה. הוא מגבה אותנו, והוא מהווה דוגמה ומופת, הם אומרים. הכוח שלו, העובדה שהוא עומד מאחוריהם, מחזקת אותם. זו תחושת תסכול על היחס הלא הוגן, לעומת תחושה של גאווה. תמיד בסופו של יום מי שנשאר עירום בשטח זה השוטר, הוא שק החבטות של כולם".
יחד עם זאת, חשוב לציין כי על אף שניצב לביא היה זה שאישר את התוכניות וקיים את הישיבות שקדמו להילולת הענק - בסופו של דבר האירוע הענק הוצג והובא לאישורו של המפכ"ל שבתאי, שגם קיבל כל העת עדכונים בנוגע להכנות.
"הטלת החקירה על מח"ש מציירת את המשטרה כמטרה מרכזית"
קצין משטרה בכיר לשעבר, שנכח על פי עדותו זה יותר מ-20 שנה בחגיגות במירון, עוד מהיותו שוטר זוטר, אמר ל-ynet כי קבלת האחריות של ניצב לביא הייתה המעשה הנכון והיא מעוררת גאווה - אולם לדבריו כמות הגופים והאישים שמאשרים את ההילולה ומתכונתה גדולה בהרבה. "העובדה שהיועץ המשפטי הטיל את החקירה על מח"ש מצביעה מי הכתובת - מח"ש חוקרת רק את המשטרה ולא גופים אחרים. אם חוקרים, אז צריך לחקור את כולם. משרד הדתות, המשרד לביטחון פנים, משרד ראש הממשלה, המרכז למקומות קדושים. כל אלה גופים שמעורבים בהכנות ובנעשה במירון. זה ממש לא המשטרה בלבד".
ניצב לביא בחפ"ק המשטרתי לאחר האירוע הקשה
(צילום: דוברות המשטרה)
האחריות המשטרתית לאסון מתבקשת בין היתר בשל העובדה שהמשטרה היא הגוף הבולט ביותר בנוכחותו בצירים המובילים אל קבר רבי שמעון בר יוחאי ובאבטחת האירוע. קצינים ושוטרים נוכחים בכל נקודה בתהליך ההגעה, עד שלב הכניסה למושב מירון. עם זאת, בתוך המתחם עצמו הנוכחות הזו נבלעת, והשוטרים כמעט שלא מתערבים בקהל החוגגים. נקודת המשטרה במירון נמצאת בלב המתחם, כ-200 מטר מקברו של רשב"י, ומרחבות ההדלקה המרכזיות.
לדברי אותו קצין לשעבר, ההיערכות כוללת עשרות סיורים במקום בליווי גופים אזרחיים כמו חברות ההסעה השונות, חברת נתיבי ישראל, מהנדסים, רבנים ועוד עשרות גופים וארגונים שונים. "לכל אחד יש הערות וצרכים, כל אחד מושך לכיוון שלו. זה נכון שעושים גם 'משחקי מלחמה' ומתרגלים תרחישים שונים ומשונים, אבל מה שהיה חסר בתרחישים זה הקהל. אי אפשר לתכנן ולדמיין את הדברים כשההמון חוסם את הדרכים. אתה יכול לומר שכל התוכניות עבדו כמו שצריך, אבל בסופו של דבר 45 הרוגים מעידים ששום דבר לא עבד כמו שצריך.
"מבחינת המשטרה, גם אחרי שהתוכניות מאושרות יש עוד תהליך של אישורים על ידי הממונים. זו לא החלטה של איזה קצין אח"מ. אחרי שמפקד מחוז מאשר את התוכניות, הן עולות לאישור אצל המפכ"ל וכמובן אצל השר".
הוא סיפר כי במשך שנים היה חשש מפני אסון המוני במירון, דבר שעד היום לא אירע רק בזכות המזל. "בכל שנה, בסוף מבצע מירון, היינו יושבים עם כל הגורמים והכוחות לאיזה סוג של סעודת הודיה", סיפר. "אמרנו שגם השנה התרחש נס והכל עבר בשלום. האמת היא שהאסון שדמיינו לא היה בכלל צפיפות ודוחק, אלא תמיד היה חשש מפני קריסה. היינו מסתכלים על הטריבונות שהחסידים קופצים עליהן בזמן הריקודים, ומתפללים שהן לא יקרסו".
