הסכם נבחן דרך נתוני הפתיחה - האם השגת משהו שלא היה קודם? במקרה של מאחז אביתר, שתושביו אמורים להתפנות היום (ו') עד 16:00 אחר הצהריים, למרות הדיבורים של המתנחלים על "ויתור כבד", מדובר בסופו של דבר בהגשמת חלום עבורם.
את הגבעה שעליה יושב המאחז מנסים ליישב ללא הצלחה מאז 2013 - אבל בכל אותן שמונה שנים המקום נשאר הר טרשים קירח. עכשיו, לעומת זאת, עם ההסכם שנחתם בין המתנחלים לממשלה, אביתר הוא כבר מקום, עם מבנים, שגור בפיותיהם של אלפים. שמו מתנוסס על מסמך שמחייב את ראש הממשלה ואת שר הביטחון יחד.
ביקור באביתר אחרי הסיכום על הפשרה
(צילום: נדב אבס, עריכת וידיאו: רותם שבתאי)
בשנים האחרונות נערכו בגבעה סיורים לאנשים מכל רחבי הארץ, מדי פעם גם תפילות מנחה בימי שישי, בעיקר בשביל למנוע השתלטות של הפלסטינים על השטח. כבר קרה בעבר שעל הגבעה הונף דגל אש"ף.
ביום חמישי 29 באפריל 2021, שלושה ימים לפני פיגוע הירי בצומת תפוח, הגיעה קבוצת ישראלים מבת ים לביקור בגבעת איתמר. זו הייתה עוד אחת מאותן הקבוצות שאנשי תנועת "נחלה" מביאים לגרעיני ההתיישבות ביהודה ושומרון. המבקרים שאלו אותם "מתי יקום כאן יישוב"? ואנשי נחלה ענו "אולי בעוד כמה שנים". גם הם לא ידעו לאן תיקח אותם המציאות כעבור 72 שעות.
זה התחיל בהודעת וואטסאפ לחברי גרעין שומרון בנחלה, "עולים הלילה" נכתב בו. שעות קודם לכן אירע פיגוע הירי בצומת תפוח, שבו נרצח יהודה גואטה ז"ל. מספר משפחות בודדות עלו לגבעה עם אוהלים וציוד מינימלי, הם היו בטוחים שירדו אחרי יומיים, בתיאום עם הצבא. כך זה קורה בכל עלייה, הצבא בדרך כלל נותן למתנחלים את הזמן על הגבעה ולא מפנה מיד, במיוחד אחרי פיגועים עם הרוגים.
הזמן והתזמון היו קריטיים בסיפור של אביתר. ממש ברגעים הראשונים נכנסה לעניינים המועצה האזורית שומרון וסייעה לגרעין להתיישב. גם הם באותו השלב לא דמיינו שיישארו שם יותר מכמה ימים בודדים.
במקביל לאוהלים הועלו למאחז החדש חומרי בנייה ותלמידי ישיבות צעירים החלו לבנות במקום בית מדרש מאבנים. הסיבה לצעדים ההלו היא משפטית. כדי לקבע מאחז צריך זמן, ופינוי של מבנה אבן דורש תהליך ארוך יותר מפינוי של אוהל או קרוואן.
הימים הראשונים חולפים ואנשי המינהל האזרחי ופיקוד המרכז לא מגיבים. יומיים אחרי הפיגוע שולח ח"כ מוסי רז (מרצ) מכתב לשר הביטחון בני גנץ וכותב לו כי יש לפנות את המאחז, מכיוון שהשארתו "והפקת השטח בעת הזאת עלולה לדרדר את המצב ולהביא לאסקלציה בתוך מצב דליק מבחינה ביטחונית". רז לא נענה, השקט מהפיקוד נמשך.
באותם הימים עסקה אוגדת איו"ש בחיפוש אחר המחבל שרצח את גואטה. שלושה ימים אחרי שהמאחז על גבעת אביתר הוקם חמאס ירה טילים לעבר ירושלים, מה שהיווה יריית הפתיחה של מבצע "שומר החומות". כל צה"ל ומערכת הביטחון היו עסוקים באיום מהדרום, וללא קשב למה שקורה בגבעה בשומרון. אוגדת איו"ש לא הבינה בזמן אמת מה צומח לה מתחת לאף.
עוד קודם לכן, אנשי אביתר הרימו טלפונים למפוני עמונה וביקשו "תביאו את הקרוואנים שלכם". המבנים היבילים שפונו מעמונה וישבו באותו הזמן ביישוב החדש עמיחי, הועברו לאביתר במטרה לתגבר את כמות המבנים ולהתפרס על כמה שיותר שטח. "ברגע שתתחילו לגבות שכירות נדבר על התשלום", אמרו אנשי עמיחי.
שינוע הקרוואנים הייתה משימה לא פשוטה - לא בכל יום אפשר להעביר על ציר 60, שכל מטר בו מצולם ומתועד, קרוואנים למאחז בלתי חוקי מבלי שייעצרו. השיא היה העברה של ארבעה קרוואנים למאחז בלילה אחד, וכך ביום ירושלים כבר היו על הגבעה שבעה קרוואנים ושני מבני אבן. כל זה קורה, ובמינהל האזרחי דממה.
מי שתופר את כל השינוע ומלווה את התהליך הוא צבי סוכות, עד לא מזמן עוזרו של ראש מועצת השומרון. לימים הוא יעבור לגבור באביתר, וישלוט במסרים שיוצאים מהגבעה.
המאחז בגבעה הפך למוקד עלייה לרגל ותלמידי ישיבות מכל הארץ קפצו להעביר לילה באביתר בדרך חזרה הביתה או אל הישיבה. כשכבר הגיעו למקום הם לקחו מקדחה, פטיש, מסמר וסייעו בהקמה. בערב הם ישבו ושמעו שיעורי תורה ושיחות על ארץ ישראל.
באותו השלב אפילו הפלסטינים בעמק לא הבינו מה קורה בהר. מספר ימים נוספים חלפו, ומישהו במינהל האזרחי התעורר. צווי הריסה הוצאו למבנים, אבל לא קרה שום דבר מעבר לכך.
רק חודש לאחר הפיגוע הוציא אלוף פיקוד המרכז צו תיחום על כל הפוליגון (תרשים התוחם את השטח). מדובר בצעד דרסטי מכיוון שהוא מכיל בצו אחד את כל המבנים, אבל הצו יצא באיחור כשעל הקרקע כבר לא מעט מבנים. המשטרה הציבה מחסום בכניסה, והשוטר בכניסה בדק את הרכבים ומנע מכל אחד שהגיע עם חומרי בנייה לעלות לגבעה.
בשלב זה ראש המועצה האזורית שומרון החליט לצאת למאבק, ובצעד הצהרתי העביר את לשכתו למאחז. קם הדבר ונהיה - אביתר היא עובדה קיימת. עכשיו, אמרו המתנחלים, בואו נדבר על מחיר הפינוי.
שינוי התודעה והחוט המקשר
המתנחלים הבינו שמשהו גדול קורה, וחידדו מסרים. הם החלו לקרוא למאחז - יישוב ולמשפחות הגרעין - תושבים. עכשיו, הם הסבירו, מדובר כבר ב"מערכה על הבית". בהודעות לתקשורת הזהירו מפני "הרס של יישוב בארץ ישראל" וטענו כי "משפחות שלמות ייזרקו מבתיהן".
במקביל, הם עשו גם עבודת מינהל מקצועית. הם גייסו כסף, שכרו עורכי דין, והוציאו צילומים של הקרקע שנים רבות אחורה, כדי להוכיח שאף פלסטיני לא עיבד את הקרקע. המטרה הייתה להוכיח שמדובר באדמות שניתן להסדיר, וכך להכשיר את שהייתם הבלתי חוקית.
עד שהעבודה תושלם, החלו המגעים בין המתנחלים לגורמים בממשלה. היה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב על כנו. שר הביטחון גנץ היה קשוב, אבל כעס מאוד שהמתנחלים האיצו את הבנייה בהר בזמן שישראל התגוננה בפני טילים מהדרום ואוגדת איו"ש הייתה במרדף אחר המחבל.
מהר מאוד הפכה שרת הפנים איילת שקד לחוט המקשר, מחברת בין הימין על הגבעה לבכירים בכנסת. היא קיימה שיחות תכופות עם יוסי דגן ועם דניאלה וייס מתנועת נחלה. "דגן ואיילת היו מדברים כל שעה", סיפר גורם שמעורב בפרטים. "הם התעסקו רק במשבר וניסו להגיע למצב שבו גנץ יסכים למתווה פשרה". לדבריו, כוחה של שקד בממשלה גדול מכפי שמעריכים.
העת הבשילה ונערכה פגישה משולשת בין דגן, גנץ והרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון. בין השלושה יש היכרות מוקדמת והערכה הדדית. גנץ כיהן בתפקידים שונים בגזרת איו"ש והוא מכבד את הרב לבנון.
עוד קודם המפגש סיכמו נציגי המתנחלים כי הרב לבנון יהיה זה שיפתח בדברים, וגנץ הקשיב לו קשב רב. המטרה של הצדדים הייתה להימנע מפינוי. הקואליציה שברירית, יש שיסוי ופילוג, ותמונות של פינוי אלים יכולות לגרור את המדינה לסחרור.
לשר הביטחון חשובה תמונת המתנחלים יורדים מאביתר לכביש 505 עם תיקים על הגב, הוא חייב זאת לתוקפיו משמאל. למתנחלים חשוב להביא הישג לאלפי בני הנוער שהתייצבו בחודשיים האחרונים במאחז.
הניסיון לתווך את הפשרה למתיישבים
ההסכמים הקשורים להתיישבות ביהודה ושומרון פחות תלויים בפוליטיקאים, אלא יותר ביועצים המשפטיים. הם אלה שאוחזים בעט, מדייקים כל סעיף, ובמילה הם מורידים, מזיזים או משאירים מבנה או קרוואן.
זה קרה לכל אורך שעות היום, בחדר קטן בכפר תפוח, הצדדים החליפו טיוטות. בצד אחד המתנחלים ובראשם דגן והרב לבנון, יחד עם יועצים מקצועיים. מנגד היו עוזרי היועמ"ש אביחי מנדלבליט יחד עם אנשיו של ראש הממשלה נפתלי בנט. מה יהיה על מבנים שיתגלו מחוץ לסקר הקרקע - יועתקו או יפונו? איך מעגנים הקמת ישיבה? מה יהיה על המבנים שיישארו? סעיפים חשובים שהיו בהתדיינויות רבות.
המנתחלים הקימו כאן "פרויקט", סטארטאפ, מבלי ידעו מה יצא ממנו. הוא גדל הרבה מעבר למה שחשבו, אבל צריך לדעת מתי לצאת להנפקה - רגע לפני שהערך יורד. קצב הגדילה של אביתר היה מדהים, אבל בשבוע וחצי האחרונים הוא נעצר. אחרי צו התיחום והמחסום במורד השביל היה קשה לבנות על הגבעה.
בפני המתנחלים ניצבה דילמה - להציף את המאחז ולצאת לפינוי אלים, או להסכים לפשרה שבה תהיה נוכחות צבאית או אזרחית במאחז. החלו כינוסים של התושבים, עם הצבעות לתוך הלילה. במהלך הדיונים הנוקבים היו שטענו כי לא יקרה כלום וצריך לסרב לפשרה. בשל כך גויסו למהלך הרבנים. דגן, הרב לבנון ואישים נוספים נפגשו עם הרב חיים דרוקמן במטרה לקבל את הסכמתו למתווה ולהפעיל לחץ על התושבים להצביע בעדו.
בשונה מעמונה, שם היה מדובר באדמות פרטיות של פלסטינים שאין דרך להסדירן משפטית, המצב באביתר נוח יותר. לפי חוות הדעת של אנשי מקצוע, על הגבעה יש נדוניה טובה של אדמות מדינה. בהליך מזורז של מספר חודשים אפשר לצאת להכרזה, ולאחר פתיחת שלב ההתנגדויות, להכריז עליהן רשמית כאדמות מדינה. זה אוטופי, וייתקל בקשיים, אבל כך מתניעים יישוב.
באביתר השקיעו המון מרץ בזמן מועט, יש המכנים את התהליך "עמונה על סטרואידים", וזה שחק את כולם. "יצא לי כבר המיץ", אמר אחד מאדריכלי ההסכם. "חייבים לגמור עם זה". הוא הבין כמו כולם שנעשה כאן מהלך יוצא דופן שעוד יילמד בהתיישבות.
יש גם מתנגדים למתווה, אבל הם נמצאים בעיקר בשולי הימין. לטענתם, ההסכמים לפינוי מרצון הפכו כבר לחלק מהשיטה, הפינוי הפך לאיום לא ממומש ולכן באביתר הם יכלו להשיג יותר. לא בטוח שהם צודקים.
את מרב הזמן והמאמצים השקיעו אנשי אביתר בשיווק מתווה הפשרה לבני הנוער שבאו לגבעה, יותר מאשר בניסוחים המשפטיים. "אנחנו יורדים בראש מורם. קיבלנו מתווה שבו תישאר נוכחות אזרחית על ההר", אמרה להם הרב עוזי שרב, מתנועת נחלה בשיחה בבית המדרש. המטרה היא לייצר מולם אמון, שלא יהססו להגיע גם בפעם הבאה.
עשרות רבות של משפחות הגיעו בחודשיים האחרונים לגור באביתר, וכעת השאלה היא כיצד שומרים איתן על קשר. רובן אמנם מתגוררות באזור, ואף יש להן בתים קבע לגור בהם, אבל הם הגיעו למאחז במחשבה להישאר.
ומילה נוספת וחשובה על דניאלה וייס. לאורך השנים היא דגלה בשיטה שונה מ"דוקטרינת זמביש". היא לא ששה להגיע להבנות עם הממשלות, היא הייתה עולה עם גרעינים לשלל גבעות ועושה זאת בנחישות. במסיבת העיתונאים לאחר קבלת המתווה היא אמרה: "מי פילל שהממשלה הזאת תמצא את הדרך לשוחח מתוך הערכה לבוני הארץ". אמריה בלתי נתפסת, במיוחד כשמדובר על קואליציה עם רע"ם ומרצ. בהתיישבות סומכים על המתווה של אביתר לא מעט בזכות התמיכה שלה בו. לדבריהם, "היא יודעת לכרות הסכמים מבלי לוותר על האידיאולוגיה".
