מדינת ישראל הייתה היחידה בעולם, למעט נסיכות בחריין, שהנהיגה ב-11 השנים האחרונות תקציב דו שנתי, דהיינו תקציב שנקבע בסוף שנה, למשל האחרון בסוף 2017, ועל פיו פועלת המדינה בשנתיים הבאות, במקרה הזה ב-2018 וב-2019.
ביקורת רבה נמתחה בעבר על התקציבים הדו-שנתיים, שכן קשה מאוד לחזות ברבע האחרון של שנה מסוימת מה יהיו המטלות במדינה לא רק בכל השנה הבאה - אלא גם בסוף השנה השנייה - דהיינו יותר משנתיים מהעת שבה דנו ואישרו את התקציב הדו-שנתי.
ואולם, הפעם המצב הוא שונה, שכן רוב שנת 2020 כבר מאחורינו. המדינה פועלת ללא תקציב מאושר כבר יותר משבעה חודשים. אישור תקציב מדינה אורך מהיום שבו הוא מובא לאישור הממשלה ועד לסיום הדיונים בו בוועדות הכנסת ואישורו בקריאה שנייה ושלישית לפחות שלושה חודשים.
המשמעות היא אחת: הפעם, אם יקוים ההסכם הקואליציוני בדבר אישור תקציב דו-שנתי, לא מדובר בתכנון תקציב דו-שנתי רגיל - שנתיים ורבע מראש - אלא בתקציב שיאושר אחרי החגים ולמעשה יהיה לחודשים ספורים מאוד, בין שניים לשלושה בשנת 2020 ולכל אורך שנת 2021.
למעשה, אין כעת כמעט שום הבדל בין אישור תקציב חד-שנתי לדו-שנתי. את תקציב 2021 יש לאשר עד 31 בדצמבר השנה או לכל המאוחר, אם לא הצליחו לאשרו עד אז, לפעול בתקציב זמני עד ל-31 במרץ 2021 – ואז לאשרו. אם לא תאשר אותו הכנסת גם עד המועד הזה, הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות.
במקרה כזה, ברור שיתבטל מאליו ההסכם לפיו ראש הממשלה החליפי, בני גנץ, יתמנה לראש הממשלה בנובמבר 2021.
היום (ב') הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו שאישור תקציב דו-שנתי יחייב צעדים מרחיקי לכת של גזירות על הציבור לשנת 2021 – המיסים יועלו והשירותים לאזרחים יקוצצו. אך האם זה מחויב המציאות? ממש לא. הממשלה מחליטה מה יהיו סעיפי התקציב והיא גם יכולה לשנות אותם לאורך כל השנה.
לאור התחזית של הממשלה עצמה, לפיה משבר הקורונה יהיה איתנו לפחות עד קיץ 2021, היא האריכה את כל המענקים לעצמאים ולמובטלים עד יוני 2021. על כן, אין ספק ששום ממשלה לא תטיל גזירות על הציבור בעת הזו. למעשה, מדובר באיום סרק. אילו הממשלה רצתה – היא הייתה יכולה להטיל את הגזירות גם בתקציב חד-שנתי.
הסכנה: הפחתת דירוג האשראי
אין הבדל בין הטלת גזירות על הציבור באוקטובר-נובמבר או כעבור חודשיים. ובמחשבה שנייה, איזו ממשלה תטיל גזירות על מיליון מובטלים ועל מאות אלפי עצמאים שעסקיהם קורסים?
כל כלכלן, למעט אלו שתומכים בראש הממשלה נתניהו, מבין שההתעקשות על אישור תקציב חד-שנתי היא פוליטית. אין שום משמעות לגיבוש תקציב כזה. יתרה מכך – בתקציב החד-שנתי שכבר הוכן באגף התקציבים באוצר, אין שום מעוף לשלושת החודשים שנותרו בשנת 2020. הוא מותיר את המשק ללא רפורמות וללא תוכנית ארוכת טווח שתסיר את המצב הגרוע ביותר לכל כלכלה, שהוא אי-ודאות.
והנה סוד גלוי: באגף התקציבים באוצר הכינו הצעת תקציב דו-שנתי, על אלפי סעיפיה. לא יחול שום עיכוב אם יהיה על משרד האוצר להגיש אותה עד 25 באוגוסט. נותרו עוד יותר משלושה שבועות. את תוכנית הייצוב הגדולה של שנת 1985 הכינו באוצר תוך שבועיים, ואת התוכנית להפיכת הלירה לשקל הכינו תוך פחות משבוע.
הסכנה הגדולה ביותר היא שבתוך ימים יבינו בחברות דירוג האשראי הבינלאומיות ש"הקרבות" בין ראש הממשלה נתניהו לראש הממשלה החליפי גנץ לא מובילים לשום מקום – ולראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל יופחת דירוג האשראי שלה. התוצאה תהיה שההלוואות שתיאלץ המדינה ליטול עקב משבר הקורונה יתייקרו מאוד. לא חבל?