כוחות החילוץ במחוז איזמיר שבמערב טורקיה ממשיכים גם היום (שבת) בחיפושים אחר ניצולים בין ההריסות שהותירה אחריה רעידת האדמה החזקה שהתרחשה במזרח הים האגאי, במרחק קצר מחופי טורקיה. בינתיים, עלה מספר ההרוגים באסון ל-28, ולפחות 804 נפצעו בטורקיה בלבד. האזור נפגע מכ-470 רעידות משנה לאחר הרעידה החזקה.
גורמים רשמיים מסרו כי 25 בני אדם נהרגו באזורי חוף במערב טורקיה, בעוד ששני נערים - ילד וילדה - מתו באי היווני סאמוס, לאחר שהתמוטט עליהם קיר. לפי הרשויות באיזמיר, לפחות 20 בניינים בעיר נהרסו - ועבודות החילוץ התרחשו תוך שמאות רעידות משנה פגעו באזור.
תמונות וסרטוני טלוויזיה מהמקום הראו כיצד הדחפורים מפנים את הריסות המבנים שקרסו, ועובדי ההצלה מפרקים קירות כדי להגיע לאלה שנתקעו תחתיהן. בסוכנות אנאדולו הטורקית תיעדו מקרה של חילוץ אישה כבת 50, ששהתה תחת ההריסות במשך כ-17 שעות (הסרטון בפתיחת הכתבה). לדברי הגורמים, פעולות החיפוש וההצלה הושלמו בשמונה בניינים, ונמשכות בתשעה מקומות נוספים. עד כה חולצו כמאה איש מההריסות.
במרכז איזמיר ניסו כוחות ההצלה לחלץ אם וארבעת ילדיה משרידי בניין, בזמן שקרובי משפחתם ממתינים בחוץ. תושבת איזמיר סיפרה לסוכנות רויטרס כי שני הוריה עדיין לכודים תחת ההריסות. "לא יכולתי לקבל שום חדשות", חזרה ואמרה כשנשאלה על הניסיונות להגיע אליהם. צילומים דרמטיים אחרים ששודרו בטלוויזיה הטורקית והופצו ברשתות החברתיות הראו שיטפונות אדירים באזורים שנפגעו מהרעידה.
בתוך כך, מנהיגי טורקיה ויוון, שמנהלות סכסוך חמור על משאבי גז ונפט במזרח הים התיכון, הביעו סולידריות אחד לשני - במפגן חום נדיר בין שתי המדינות. ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, צייץ בטוויטר: "התקשרתי לנשיא (ארדואן) כדי להביע את תנחומיי על אובדן החיים הטרגי ברעידת האדמה שפקדה את המדינות שלנו. לא משנה מה המחלוקות בינינו, אלה זמנים שבהם אנשים צריכים לעמוד יחד".
נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, הגיב בציוץ גם הוא: "אני מביע את תנחומיי לכל יוון בשמי ובשם העם הטורקי. גם טורקיה תמיד מוכנה לעזור ליוון לרפא את פצעיה. כששתי מדינות שוכנות מפגינות סולידריות בתקופות קשות, זה בעל ערך רב יותר מדברים רבים אחרים בחיים".
גם צרפת הציעה את עזרתה לטורקיה חרף המתיחות בין המדינות, אך ארדואן לא התייחס לכך. שר הביטחון הישראלי, בני גנץ, הציע גם הוא סיוע לטורקים.
כריס בדפורד, מורה בריטי שמתגורר באורלה שליד איזמיר, סיפר ל-BBC על הרגעים שבהם החלה רעידת האדמה: "זו הייתה רעידה חזקה באמת, כזו שיכולה להפיל אותך מהרגליים. רצתי מהבית עם הילדים שלי והרגשתי שאני מתנודד כמו שיכור".
כתב מקומי באיזמיר סיפר לגרדיאן כי התקווה למצוא ניצולים הולכת ויורדת לאור ההריסות. לדבריו, "כל האנשים ברחובות, כי הם מפחדים להיכנס פנימה לבתים".
ג'וד ויגניס, שעובדת במרכז לפליטות באי סאמוס, סיפרה ל-BBC כי "הבניין החל לרעוד, אז ברחנו. תוך זמן קצר כל הכבישים הוצפו. פחדנו שיהיה צונאמי, אז רצנו במעלה הגבעה". לדבריה, "נשים רצו לכל מקום. עבור רבות מהן זה די טראומטי, מכיוון שהן הגיעו ממקומות כמו סוריה, וזה יכול להרגיש כאילו מפציצים אותן או משהו כזה. אנשים רבים שאיבדו את הכל בארצות שלהם איבדו את הכל שוב בשריפה, ועכשיו איבדו את האוהלים שישנו בהם".
מקור הרעידה היה כ-17 קילומטרים מחוץ למחוז איזמיר, ושמונה קילומטרים צפונית לסאמוס, בעומק רדוד יחסית של כ-10 קילומטרים. הרעידה הורגשה היטב באתונה, בכרתים, בקוס, ברודוס ואפילו באיסטנבול המרוחקת יחסית מהאזור. לפחות שש רעידות משנה נמנו באזור לאחר מכן, בעוצמה שנעה בין 4.1 ל-4.8. בעוד הטורקים קבעו כי עוצמת הרעידה המרכזית הייתה 6.6, לפי מכון הסקר הגיאולוגי האמריקני עוצמת הרעש הייתה 7. המרכז הסיסמולוגי האירופי-ים תיכוני אמר כי עוצמת הרעידה הייתה 6.9.