נשיא צרפת עמנואל מקרון הציג אתמול (יום ו') תוכנית להגנה על ערכיה החילוניים של צרפת נגד האיסלאם הקיצוני. מקרון מתכנן ליישם פיקוח קפדני יותר על תוכנית הלימודים ועל מימון זר למסגדים. הוא תיאר את האיסלאם כדת שנמצאת "במשבר" ברחבי העולם, והצהיר ש"לא יהיו ויתורים" במאבק בתכנים האיסלאמיסטיים והקיצוניים בבתי הספר ובמסגדים. נשיא צרפת הוסיף שארצו צריכה להציע יותר הזדמנויות כלכליות וחברתיות לקהילות המהגרים, וציין שלעיתים קרובות הקיצוניים ממלאים את הווקום שנוצר.
בצרפת המתינו זמן רב לנאום מקיף של מקרון בנושא האיסלאם הקיצוני. איש המרכז אמר את הדברים 18 חודשים לפני הבחירות לנשיאות, שבו מצפה לו אתגר לא פשוט מול מחנה הימין - בתקופה שבה גוברת הדאגה לפגיעה בביטחונה של צרפת. "איסלאם היא דת שנמצאת היום במשבר בכל העולם, אנחנו לא רואים את זה רק במדינה שלנו", אמר מקרון בעיירה לה מורו בפרברי פריז, שבאופן מסורתי יש בה אוכלוסייה גדולה של מהגרים.
מקרון אמר שהקיצוניים מנסים לחדור לקבוצות של מתאסלמים ברחבי צרפת, שבה שיעור המוסלמים הוא מהגבוהים באירופה. הוא יצא נגד מגמת "הבדלנות האיסלאמיסטית" בארצו, ואמר שמטרתה של החברה הצרפתית היא שחוקיה יחולו על כלל האוכלוסייה. לפי מקרון בעקבות מגמת הבדלנות ילדים מוסלמים לא הולכים לבתי הספר, והמבוגרים משתמשים בפעילויות ספורט, תרבות וקהילה "כתירוץ ללימוד עקרונות שלא תואמים את חוקי הרפובליקה".
נשיא צרפת הודיע שממשלתו תציג בדצמבר חוק שיחזק את חוק היסוד של המדינה מ-1905 שרשמית מפריד את הדת מהמדינה. הסעיפים בחוק החדש יכללו מעקב קפדני על תוכניות הלימודים בבתי הספר הפרטיים והגבלות נוקשות על הסיבות שבהן מאפשרת המדינה לימודי בית, במקרים שלא קשורים רק לבעיות בריאותיות של הילדים. איגודים קהילתיים שמקבלים תקצוב מהמדינה יידרשו לחתום על חוזה שבו הם מצהירים על התחייבותם לערכיה החילוניים של צרפת. יהיה מעקב צמוד אחרי ארגונים כאלה, והחוק יקל על סגירת פעילותם של מי שמפרים את הכללים.
הצעדים החדשים יכללו גם איסור על עובדים של קבלני משנה שמספקים שירותים ציבוריים, כמו עובדים בענף התחבורה הציבורית, ללבוש סממנים דתיים (חוק שכבר חל על עובדי ציבור). מקרון סיפר שיש עלייה במספר התקריות על רקע דתי, כולל נהגי אוטובוס שמסרבים להעלות נשים לאוטובוס בגלל שהלבוש שלהן אינו צנוע מספיק לטעמם.
מקרון אמר שהכרחי "לשחרר את האיסלאם בצרפת מהשפעות זרות", וציין בין השאר מדינות כמו סעודיה, קטאר וטורקיה. לשם כך הממשלה תגביר את הבדיקה של מימון זר שמגיע למסגדים ותצמצם את מספר האימאמים שמקבלים אישור לצאת להכשרה בחו"ל, או לארח מטיפי דת זרים על אדמת צרפת.
מקרון הדגיש שהצעדים לא נועדו ליצור סטיגמות כלשהן נגד המוסלמים בצרפת, אלא לחזק "את היכולת שלנו לחיות יחד". הוא קרא לצרפתים להבין טוב יותר את האיסלאם, ואמר שהבעיה של ההקצנה היא גם תוצר של "הגטאות" בערים וביישובים בצרפת, שבהם "אנחנו בנינו את ההפרדה שלנו".
"אנחנו ריכזנו אוכלוסיות על סמך המוצא שלהם, ולא יצרנו גיוון משמעותי או הבטחנו ניידות חברתית וכלכלית" באזורים מופרדים, אמר מקרון. נשיא צרפת הוסיף שהאיסלאמיסטים הקיצוניים ניצלו את "הנסיגה שלנו, ואת הפחדנות שלנו".
זירת פיגוע הדקירה בשבוע שעבר
(צילום: רויטרס)
בשנים האחרונות נאלצת צרפת לבחון בצורה מעמיקה את ערכי היסוד של הרפובליקה שלה, שלטענת רבים נמצאים תחת איום בגלל האיסלאם – אחרי כמה פיגועים קשים שנחשבו למתקפה נגד ערכים חילוניים וחופש הביטוי. מקרון נאם שבוע אחרי שגבר דקר בסכין קצבים שני בני אדם מחוץ למשרדי המגזין הסטירי "שרלי הבדו", באירוע שלפי הממשלה מוגדר "טרור איסלאמיסטי". במערכת העיתון היה פיגוע בינואר 2015, כשמחבלים איסלאמסטים רצו לנקום בעובדים על פרסום קריקטורות של הנביא מוחמד. החודש החליט העיתון לפרסם שוב את הקריקטורות.
שאלת חופש הביטוי בצרפת עלתה לדיון בחודש ינואר, כשנערה קיבלה איומים על חייה אחרי שתקפה את האיסלאם והשמיצה את הקוראן ברשת. החודש שוב הודגשו המחלוקות במדינה כשחברי פרלמנט נטשו את הבניין כשסטודנטית נכנסה לפרלמנט עם חיג'אב.
