ראשי ענפי המסעדות, האולמות והכושר מנסים לשנות את רוע הגזרה, גם התעשיינים והחקלאים כתבו לראש הממשלה - אבל לפחות בינתיים הממשלה אמורה להצביע מחר על סגר מלא, ובכך ישראל תהפוך למדינה המפותחת הראשונה שתטיל סגר כללי בפעם השנייה.
הזינוק במספר הנדבקים בנגיף הקורונה בתקופה האחרונה, שהגיע בשבוע האחרון לראשונה גם ליותר מ-4,000 מאובחנים ביממה, הוביל את קבינט הקורונה לאשר ברוב של 8 מול 4 את המתווה: סגר לשבועיים לפחות, "ריסון מהודק" שיכלול את המשך סגירת בתי הספר והגנים (לפחות לעוד שבועיים), ואחר כך חזרה לתוכנית "הרמזור".
הממשלה עצמה עדיין צריכה לאשר את התוכנית בישיבתה מחר. ביום חמישי מועד תחילת הסגר עדיין לא היה ידוע, אבל לפי ההצעה המעודכנת מערכת החינוך תושבת החל מיום רביעי והסגר צפוי להתחיל ביום שישי ב-6 בבוקר. אלו ההגבלות המעודכנות, שאותן הממשלה תידרש לאשר.
ההגבלות שצפויות בתקופת הסגר הכללי הן אלו: הגבלת תנועה של 500 מטר ממקום המגורים; סגירת מערכת החינוך, למעט חינוך מיוחד (בכיתות ה' ומעלה יתקיים לימוד מרחוק לאורך החגים); סגירת פעילות המגזר הפרטי והציבורי (עבודה מהבית ככל הניתן), למעט עבודות חיוניות, מרכולים, בתי מרקחת ועסקים חיוניים; סגירה מלאה של מסעדות (למעט שירות משלוחים), פנאי ובילויים, עסקים, מסחר ותיירות פנים.
בהחלטת קבינט הקורונה, שהממשלה כאמור עדיין צריכה לאשר אותה, נכתב כי במהלך הסגר יתקיימו תפילות במרחב הציבורי, "בהתאם למתווה שיוסכם". בנושא זה מתפתח עימות. החרדים דורשים מספר המתפללים בבית כנסת בסגר יהיה לפי הגבלות של יישוב כתום – שני מתחמים של 25 איש כל אחד - אבל מקורבי גמזו אמרו: "לא יקום ולא יהיה".
על פי הצעת המחליטים, בשטח פתוח התפילות יהיו בקבוצות של עד 20 אנשים. לעומת זאת, במבנה במקום שבו רמת התחלואה גבוהה בהתאם לקביעת משרד הבריאות - בקבוצות של עד 10 אנשים, מספר הקבוצות המותר כמספר הכניסות למקום מוכפל ב-2, ולשתי הכניסות הראשונות למקום מוכפל ב-3, והכול ובלבד שנשמר יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום. במבנה במקום אחר – בקבוצות של עד 25 אנשים, מספר הקבוצות המותר כמספר הכניסות למקום מוכפל ב-2, והכול ובלבד שנשמר יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום.
בשלב הבא, שלב "הריסון המהודק" שצפוי להתחיל שבועיים אחר כך, יהיו הגבלות אלו: הגבלת מעבר בין ערים; הגבלת התקהלויות לאורך כל התקופה על פי מגבלות הצבע האדום ברמזור; סגירה מלאה של מסעדות, פנאי, בילויים, קניונים, תיירות פנים, מסחר ועסקים מקבלי קהל; המגזר הציבורי יעבוד במתכונת חירום; במגזר פרטי העבודה תהיה בהיקף של 30%-50% במקומות ללא קבלת קהל (משרדים, מפעלים וכו'), ועבודה מהבית לכל מי שיכול.
מערכת החינוך תהיה סגורה גם בתקופת "הריסון המהודק", מלבד החינוך המיוחד ולמעט למידה מרחוק לכיתות ה' ומעלה. בהחלטה הנוכחית נכתב כי חידוש הלימודים לאחר סוכות ייבחן בהערכת מצב מיוחדת.
בשלב השלישי, כאמור, ישראל תחזור לתוכנית הרמזור של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו, שרק החלה לפני פחות משבועיים. בכל מקרה, מעבר משלב לשלב ייעשה לאחר הערכת מצב ובכפוף לכך שתמונת המצב תצביע על מגמה מתמשכת מובהקת של ירידה בתחלואה.
בהחלטה שטרם אושרה סופית נכתב כי פעילות התחבורה הציבורית בכל אחד מהשלבים תצומצם ותותאם להיקף הפעילות במשק לפי אותו שלב כך שימנע מעבר אנשים ממקום למקום, למעט הגעה וחזרה של עובדים למקומות עבודה חיוניים ומקומות עבודה שפעולתם מותרת. סוגיית נתב"ג נותרה פתוחה, אבל מסתמן כי הפעילות בשדה התעופה תצומצם או אפילו תופסק לחלוטין. החלטה בעניין תתקבל מחר.
בנוסף, נכתב, משרד האוצר יפעל יחד עם משרד ראש הממשלה וראש המועצה הלאומית לכלכלה לגיבוש רשת ביטחון כלכלית לבעלי עסקים ולאזרחים הצפויים להיפגע כלכלית כתוצאה מההחלטה.
משרד האוצר העריך כי סגר כללי בתקופת החגים יגרום למשק נזק ועלות גבוהים, וכי הפגיעה הכלכלית בתוצר מחלופת "ריסון מהודק" תעמוד על כ-11 מיליארד שקל. תוספת של כל שבוע לאחר תום החגים משמעותה פגיעה נוספת בהיקף של כארבעה מיליארד שקל. האוצר התריע גם כי הגבלות אלה צפויות להגדיל משמעותית את רמת האבטלה הנוכחית.
מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, שי ברמן, אמר כי "כרגע אנחנו מרכזים את המאמץ בישיבת הממשלה שתקיים ביום ראשון. הוצאנו היום מכתב נגד הסגר, בהמשך לישיבה שקיימנו עם שר האוצר ישראל כץ. אם ההחלטה הזו תתקבל, אנחנו בהחלט מתכוונים לנקוט בצעדי מחאה נגד הממשלה שכשלה לא רק בהיבט הבריאותי, אלא גם בהיבט הכלכלי".
התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים קראה לכל בעלי האולמות והספקים "לעלות יחד איתנו לבלפור במוצאי שבת. נפגין נגד מדיניות ממשלת ישראל שפגעה בענף אירועי השמחות ורמסה אותו. אין סגר בלי פיצוי". פורום ענף הכושר איים כי יפר את הוראות הסגר, "מאחר ולא נוכל לשרוד סגר נוסף ללא שיתוף פעולה מצד הממשלה. הענף חטף מכה אנושה".
בינתיים, ראשי ענפי המסעדות, הכושר, התעשיינים והחקלאים פנו במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות ההחלטה על הסגר: "חוסר הוודאות העסקי לנוכח איומי הסגר, ואף שינויים במתווה העסקים החיוניים, מסכנים את יכולתו של המשק לחזור למסלול של צמיחה, לחדש מלאים, לקחת סיכון ולבצע השקעות. דבר זה יביא לפגיעה אקוטית בצמיחת המשק והתעסוקה עשור קדימה".
הם הוסיפו: "הצעדים העתידיים המונחים על שולחנך קיצוניים בהשפעתם על חוסר הוודאות העסקית, וכל זאת בשעה שבה העסקים, העובדים והציבור לומדים איך לחיות לצד הקורונה וב'שגרת קורונה'. אנו מודעים לגידול בתחלואה, ויש לבחון צעדים קשים לריסון הנגיף שיהוו חלופה לסגר מלא או ריסון מהודק. העסקים בישראל לא יוכלו לשאת על גבם סגר כללי נוסף".