כבר חודשים שהחיים בבתי הכלא ברחבי הארץ השתנו בניסיון לבלום את כניסת הקורונה לאגפים. הצעדים שננקטו מצד שירות בתי הסוהר, בהם צמצום הביקורים וביטול מפגשי ההתייחדות, הובילו את צמרת הארגון להתגאות בנתוני התחלואה הנמוכים בבתי הכלא, אך בצד השני מתארים האסירים את היומיום במילים כמו "פאניקה" ו"כאוס".
היום למשפחות האסירים כבר אסור להגיע לבקר בגלל הסגר, אך לפני כן הביקורים התאפשרו בהתאם להנחיות התו הסגול שהותאמו לחדרים הקטנים בכלא. "בכל פעם אתה נפגש רק עם מספר קרובים ולא עם כולם", סיפר אסיר באחד מבתי הכלא בארץ ל-ynet. "נותנים לנו שיחות זום של שבע דקות, אבל זה לא מספיק".
אסיר אחר שיתף כי בגלל ההגבלות הוא לא הצליח להיפגש עם בנו כבר קרוב לשנה. "אם סוהר יכול ללכת הביתה ולחזור, מה הבעיה שאשתי תעשה בדיקת קורונה לפני שתגיע אליי?", שאל. "בכל ביקור המשפחה הייתה מביאה לי אוכל וסיגריות, מה שעולה המון כסף, וזה היה חוסך לי. עכשיו נתנו קצת יותר כסף לקנטינה, אבל זה לא מספיק ולא מכפר על הביקורים שבוטלו".
מי שמכירה את המצב בבתי הכלא היטב זו דלאל דאוד, שהורשעה ברצח בעלה המתעלל ושוחררה בשנה שעברה אחרי 18 שנות מאסר. חברותיה מהכלא מספרות שהחיים בכלא כבר לא כמו שהיא חוותה אותם: "הן מספרות שקיצצו להן באוכל, ושעד לאחרונה לא יכלו לצאת לעבוד", אמרה דאוד. "אני כל הזמן חושבת מה היה קורה אם זה היה קורה לי, אם לא הייתי רואה את הילדים ואת הנכדים. כמה כבר אפשר לשמוע דרך הטלפון? לא רואים את האנשים, קוברים אותם".
דאוד, שמנהלת מערכת יחסים עם אסיר מכלא רימונים ב-16 השנים האחרונות, נפגשה עמו בפעם האחרונה לפני שמונה חודשים. "הייתה לנו שיחת זום אחת", היא מספרת. "זה משגע, אם לא הייתי יודעת מה קורה עם המשפחה שלי במשך חודשיים הייתי משתגעת. אז שמונה חודשים?".
ואם הגבלות הקורונה לא מספיקות, האסירים מלינים גם נגד החלטת הדרג המדיני לעכב את השחרור המנהלי בשל הצפיפות בבתי הסוהר לפחות לעוד חצי שנה. החוק, נזכיר, אומר כי כשבתי הכלא חוצים את רף 14 אלף האסירים, שב"ס יכול לשחרר את האסירים שמתקרבים למועד שחרורם וקיבלו שליש על התנהגות טובה.
התבטאותו האחרונה של השר לביטחון פנים בנושא, לפיה לא צריך להוריד רף האסירים בבתי הכלא לשנה ולפתוח את השחרור המנהלי, עברה בשקט יחסי מחוץ לכותלי הכלא, אך האסירים נותרו זועמים. "שאוחנה יזכור שיש מצביעי ליכוד בכלא. אין שום היגיון בהחלטה הזאת", אמר אחד מהם.
סוגיית השחרורים המנהליים סבוכה ומפותלת ואינה קשורה ישירות לעידן הקורונה, אך העיכוב נובע מהמשבר הפוליטי שנוצר וגרם להארכת התקנות הקיימות. במכתב ששלח השר אמיר אוחנה לוועדת הפנים והסביבה, נכתב כי יש לשמור את תקן הכליאה על 14 אלף לחצי השנה הקרובה, ובמקביל לקדם חקיקה למתווה חדש למנגנון שבו תקן הכליאה יעמוד על 13,750 אסירים.
האסירים המאוכזבים טוענים כי דווקא בתקופת הקורונה יהיה זה יותר מראוי לשחרר אותם לביתם. אחד מהם, עבריין שנשפט לתקופת מאסר ממושכת, אמר כי למרות שהוא מבין שזה הזמן לשלם את חובו לחברה, הוא תוהה מדוע לא מקלים עם חבריו אם החוק מאפשר זאת. "הבחירות כבר מעבר לפינה", אמר אסיר אחר שהתאכזב מהחלטת השר. "ההחלטה הזאת תגרום לנו לחשוב על מפלגות אחרות חוץ מהליכוד. יש את ש"ס, ימינה ויהדות התורה. למה שלא נצביע להם במצב הזה?".
בשב"ס הגיבו על התחושות הקשות של האסירים בתקופת הקורונה ומסרו כי "משבר הקורונה שפקד את העולם ובכלל זה את מדינת ישראל, לא פסח על שירות בתי הסוהר. בדומה לשינויים ולהתמודדויות של האזרחים כולם, גם הכלואים המוחזקים בשב"ס נדרשים להיערכות והסתגלות. שב"ס הוא הגוף ששומר על זכויות האסירים. החיבור בין הקורונה לצמצום זכויותיהם הוא לא ראוי. כלל הפעולות נועדו לשמור על חיי האסירים באירוע משברי ומורכב זה ונכון יהיה שהציבור יבין את גודל המשימה אליה שב״ס נדרש ומבצע בהצלחה עד כה.
"כל זמן שהחלטות הדרג המדיני מאפשרות חופש תנועה, ימשיכו להיות מותרים ביקורים אחת לחודש לשלושה בני משפחה של אסירים שפוטים ואחת לשבוע של עצורים. מתקיימים מפגשי ביקור עורכי דין. מערכי הטיפול, השיקום, הרבנות והתעסוקה פועלים ומפעלי התעסוקה מייצרים מאות אלפי מסיכות מגן. ניתן טיפול ומענה רפואי ראוי ולעיתים אף טוב מהקהילה. מתאפשרות חופשות מיוחדות לאסירים במקרה של אבל או שמחה. בג"ץ ביקש לציין את פעילות שב"ס במשבר הקורונה. סכום הרכישה בקנטינה הוגדל על מנת לאפשר רכישת מוצרים בכל תקופת הסגר.
"מדובר באירוע משברי מורכב ביותר ושב"ס כגוף ערכי הדוגל בשמירה על זכויות הכלואים עושה לשמירה על חייהם תוך המשך פעילויות שיקום ורווחה ומממש אחריותו באופן ראוי להערכה על ידי החברה".