יותר משנה חלפה מאז פרשת "הגננת המתעללת" כרמל מעודה, שהוציאה לרחובות רבים שמחו על ההפקרות במסגרות לגיל הרך. ואולם, עם פרסום תיעוד ההתעללות בפעוטות בפעוטון טולי ברמלה, נראה שדבר לא השתנה. גם החוקים שנחקקו במטרה לשנות את המציאות שבמסגרתה מתעללים בפעוטות עדיין לא קיבלו תוקף, וההורים צפויים לשלוח את ילדיהם בעוד שלושה שבועות לגנים בחוסר ודאות מוחלט.
תיעוד קשה לצפייה: ההתעללות בפעוטון ברמלה
אחרי פרסום התיעוד מהפעוטון ברמלה, פרסמו שר המשפטים אבי ניסנקורן ושר הרווחה איציק שמולי מתווה שאמור להגביר את הפיקוח על הפעוטונים וגם להחמיר את הענישה נגד מתעללים בפעוטות. מנגד, שני חוקים שכבר נחקקו במטרה לשנות את מציאות ההתעללויות – שאף עברו את אישור הכנסת ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל – עדיין לא נכנסו לתוקף, שנה ושנתיים אחרי שנחקקו.
חוק הפיקוח על מעונות היום, שאושר כבר ב-2018, היה אמור להסדיר לראשונה את מערך הפיקוח והרישוי הממשלתי על כלל מעונות היום. החוק נועד לוודא שאין לצוות המעון עבר פלילי, להעביר אותו הכשרות של עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה וגם לבדוק שהמקום ראוי לשהיית הפעוטות. אולם עד היום תקנות החוק לא אושרו – והוא לא יושם.
תיעוד ההתעללות בפעוטון של כרמל מעודה
(באדיבות דוברות המשטרה)
יוזמת החוק, ח"כ יפעת שאשא ביטון, אמרה לאחר אישורו כי מדובר בהיסטוריה, אבל סביר להניח שגם היא לא תיארה שהחוק החשוב כל כך עדיין לא יקבל משנה תוקף שלוש שנות לימודים אחר כך.
"חוק אמור להיות חוק. לצערי, שנתיים אחרי, הממשלה ממשיכה לבזות את הכנסת ולזלזל בשלום ילדינו", אמר השבוע יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יוסף ג'בארין. "זה מצב בלתי מתקבל על הדעת שעוד לא הוגשו תקנות, באיחור של יותר מ-10 חודשים, כאשר מקרי ההתעללות נמשכים".
ח"כ אלהרר: "לא אכפת לממשלה"
(צילום: ערוץ כנסת )
במקביל לחוק הפיקוח, גם חוק המצלמות שאושר בשלהי 2018 ממתין ומעלה אבק. החוק אמור היה להיכנס לתוקפו בספטמבר, אך לפי שעה, על-פי הטיוטה הנוכחית של חוק ההסדרים, הוא אמור להידחות בשנתיים כדי לסייע לבעלי הגנים הפרטיים שנפגעו בתקופת הקורונה, ולמנוע מעמסה כספית עליהם.
חוק המצלמות מחייב מעונות יום שבהם שבעה פעוטות ויותר להתקין מצלמות. מלבד הרתעה, המצלמות יכולות לסייע להורים להבחין מה עוברים ילדיהם בגן, ולהוביל גם להרשעה של אנשי צוות במידת הצורך.
"כולם פורצים בדמעות בכל פעם שאנחנו רואים מקרים כאלה", אמרה ח"כ קארין אלהרר, מיוזמי חוק הפיקוח על מעונות היום. "אלה סרטונים בלתי אפשריים לצפייה, ולמרות זאת לא נעשה דבר מאז הפעם הקודמת, ושוב אנחנו מקיימים דיונים ומזדעזעים וחוזר חלילה. עדיין אין תקנות ולא מפעילים את חוק הפיקוח על מעונות היום. תכף מתחילה שנת הלימודים השלישית מאז שעבר החוק, ואין יישום".
לדבריה, "אני כבר רואה את ההתגלגלות לבחירות הבאות, עם עוד דחייה, עד הפעם הבאה שנזעק כולנו – וחוזר חלילה. מישהו חייב להתעורר".
"אנחנו חווים משבר חמור. אלפי גנים נסגרים בארץ, והורים וילדים נותרים ללא מסגרות", הוסיפה ציפי ברנד, סגנית ראש העיר תל אביב, הממונה על הגיל הרך בעיר. "נוצר מצב שבו נוצרים עוד ועוד פתרונות פיראטיים, מתחת לרדאר וללא פיקוח, וכך קורה שמקרה ההתעללות הבא הוא מעבר לכתף. הממשלה ממשיכה להזניח את קידום החוקים ופוגעת בביטחון המינימלי של משפחות בנוגע לשלום ילדיהן".
במסגרת הרפורמה שהציעו השרים ניסנקורן ושמולי, יגויסו עשרות פקחים שיבצעו ביקורות פתע באלפי מסגרות ברחבי הארץ. הם גם מציעים לקבוע בחוק עונש מאסר מינימלי לאדם שיורשע בעבירות התעללות בפעוט או בחסר ישע.
את ההצעה להחמרת הענישה העלה ח"כ אופיר כץ, בעקבות העונש של המטפלת ציפי דוד שנשלחה לשנת מאסר אחת בלבד אחרי שהתעללה בתינוק. גזר דינה ספג ביקורת נרחבת, ונטען כי הוא לא מרתיע די כדי למנוע את המקרה הבא.
