בחלק האיראני של דו"ח המודיעין האמריקני שפורסם בימים האחרונים שתי נקודות קריטיות (לקריאת הקטע המתורגם המלא). הראשונה: המודיעין האמריקני מעריך שבתקופה הנוכחית איראן לא מפתחת את הנשק הגרעיני עצמו, אלא מתמקדת בפיתוח ושכלול יכולותיה לייצר במהירות כמויות גדולות של חומר בקיע, שממנו עשויה אמנם ליבת ראש הקרב הגרעיני, אך גם יכול לשמש למטרות אזרחיות כמו דלק לכורי חשמל וייצור תרופות.
השנייה: הדו"ח מתעלם – כנראה בכוונה, משיקולים פוליטיים וכדי שלא לסבך עוד יותר את המו"מ העקיף שממשל ביידן מנהל עם איראן על חזרה להסכם הגרעין המקורי - מהעובדה שאיראן הצליחה להגיע בשנה האחרונה לפריצות טכנולוגיות משמעותיות בתחום העשרת האורניום והפיכתו לחומר בקיע שממנו עשויה ליבת מתקן הנפץ הגרעיני.
ההתפתחות הטכנולוגית החשובה ביותר שאירן הגיעה אליה: היא הפעילה במתקן ניסויים בנתנז כ-1,000 צנטריפוגות מדגמים מתקדמים חדשים (IR-2 ,5 ,6 ,8 ,9) שמסוגלות להעשיר אורניום במהירות הגבוהה בין פי 10 לפי 50 ממהירות ההעשרה של הצנטריפוגות הישנות (IR-1).
אהוד אולמרט בריאיון על הפגיעה במתקן הגרעין
(צילום: שחר גולדשטיין)
אם וכאשר הצנטריפוגות המתקדמות יותקנו באלפיהן ויופעלו בהיקף מלא במתקנים בנתנז ובפורדו, תוכל איראן לייצר חומר בקיע לכמה פצצות בתוך חודשים ספורים. משמע, בהיבט הקריטי של העשרת אורניום לרמה של 90% עלולה איראן להיות מדינה סף-גרעינית לכל דבר עוד השנה. במיוחד אם תעשיר כמות משמעותית של אורניום לרמה של 60% כפי שהיא הודיעה ביום רביעי.
שום ממשל בארה"ב אינו אוהב כשבעל ברית פועל לחבל במדיניותו המוצהרת, ובמה שממשל בוושינגטון רואה כאינטרס ביטחוני-מדיני חשוב של ארה"ב
מה שיחסר לה עדיין כדי להיות בעלת יכולת גרעינית צבאית מושלמת הוא הנשק הגרעיני עצמו, כלומר הפצצה או ראש הקרב הגרעיניים. כאמור, הדו"ח טוען שאיראן לא עוסקת כעת בפיתוח מרכיבי הנשק. אולם גורמי מודיעין במערב יודעים שיש לה כבר ידע מתקדם בתחום, שאותו קיבלה ממדען פקיסטני וממקורות אחרים, וכי חייבים לקחת בחשבון אפשרות סבירה שהיא מפתחת בסתר את הנשק.
העשרת אורניום מתבצעת באמצעות אלפי צנטריפוגות באולמות בגודל של מגרשי כדורגל מעל ומתחת לפני הקרקע, ולכן קשה להסתיר אותה. לעומת זאת, פיתוח מתקן הנפץ או ראש הקרב הגרעיניים מתבצע במתקנים לא גדולים יחסית, שהרבה יותר קל להסתירם ולמנוע מפקחי האו"ם את הגישה אליהם; במיוחד כעת, כאשר אחרי חיסול המדען הבכיר מוחסן פחריזאדה הגבילה איראן את יכולתם של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לפקח על הפעילות במתקני הגרעין שלה. בכל מקרה, את הידע לבניית הצנטריפוגות המתקדמות כבר אי אפשר יהיה לקחת מאיראן, בין אם האמריקנים יחתמו איתה על ההסכם הישן או על הסכם חדש טוב יותר.
פריצת דרך איראנית
זו הייתה תמונת המצב לפני שבוע, לפני הפיצוץ שהפסיק את אספקת החשמל למתקן התת-קרקעי בנתנז (המקור הוא נתונים מאומתים שפרסמה סבא"א): איראן הפעילה במתקן הניסוי התת-קרקעי בנתנז כ-5,000 צנטריפוגות מהדגם הישן IR-1, וכ-1,000 צנטריפוגות מהדגמים המתקדמים IRM-2 ,IR-4, IR-6. בנוסף, במבנה הפיילוט העילי ישנן קסקדת IR-4 וקסקדת IR-6 (קסקדה = 164-176 צנטריפוגות).
כך היא הצליחה לצבור כמעט ארבעה טונות של אורניום מועשר לדרגה נמוכה (3.67-4.5%) וכ-55 ק"ג של אורניום מועשר לרמה בינונית של 20%. מרמת העשרה של 20% הדרך קצרה להעשרה לרמה של 90% שבה הופך האורניום המועשר לחומר בקיע המשמש ליצירת פיצוץ גרעיני (לייצור פצצה גרעינית בגודל שהוטלה על הירושימה נחוצים 1,600 ק"ג של אורניום מועשר ברמה נמוכה וכ-260-220 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 20%. מכאן שלאיראן יש כעת – גם אחרי החבלה בנתנז – אורניום מועשר בכמות שמאפשרת בתוך כ-10 חדשים עד שנה לייצר 3-2.5 פצצות גרעיניות בעוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה).
בנוסף, איראן הצליחה לייצר כמה קילוגרמים של חומר הנקרא "אורניום טבעי מתכתי" (דו"ח המודיעין האמריקני טוען שמדובר רק בכמה גרמים של אורניום מתכתי). כך או אחרת מדובר בעוד פריצת דרך טכנולוגית שהשיגה תוכנית הגרעין האיראנית לאחרונה. מבלי להיכנס להסברים מסובכים, מדובר באורניום מועשר במצב מוצק שמאפשר לעצב את ליבת מתקן הנפץ לשני חצאי כדור באופן שיגרום לפיצוץ אטומי (אורניום מתכתי משמש גם לייצור מוטות דלק גרעיני לכורי ייצור חשמל).
פריצת דרך נוספת של האיראנים שהושגה בימים האחרונים הייתה כשהשלימו את ההכנות להעשרת אורניום לרמה של 60%, שמשמשת לייצור מוטות דלק לכורים אבל גם מקרבת אותם בצורה משמעותית ביותר לייצור חומר בקיע לנשק גרעיני. להערכת רוב הגורמים הבינלאומיים העוסקים בנושא, איראן הייתה לפני שבוע במצב שבו היא עדיין במרחק של שנה לפחות מ"הפצצה". אולם היא התקדמה במהירות רבה למצב שבו היא יכולה לקצר משמעותית את פרק הזמן הנחוץ לה להעשיר אורניום לרמה של 90% שמספיקה לייצור כמה ראשי קרב או פצצות גרעיניים.
להערכת הגורמים, הדהירה של איראן למצב של מדינה סף-גרעינית נועדה בעיקר להיות מנוף לחץ על ארה"ב להסיר מעליה במהירות את הסנקציות; אולם בה בשעה היא מאפשרת לאירנים להתייצב בנקודה שבה מבחינת הידע הטכנולוגי הם יוכלו לקצר בחצי, אולי ביותר, את פרק הזמן שבו יוכלו לפרוץ לפצצה אם וכאשר ירצו בכך.
ואז אירע הפיצוץ שגרם להפסקת החשמל במתקן התת-קרקעי בנתנז. אין ספק שחלק ניכר מאותן 5,000 צנטריפוגות ישנות שפעלו בו, ואולי גם כמה מאות מהצנטריפוגות המתקדמות שפעלו במתקן העילי יצאו מכלל פעולה, נהרסו כליל או ניזוקו קשה ביותר. צריך להביא בחשבון גם את הנזק שנגרם למערכת החשמל במתקן, שגם אותה צריך לשקם וזה לוקח זמן וחלקי חילוף מתוחכמים שאת מקצתם אפשר להשיג רק במדינות מערביות. אמנם גם במתקן התת-קרקעי בפורדו שליד העיר קום מתבצעת העשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות ישנות וגם מתקדמות, אך ההיקף הוא קטן הרבה יותר מאשר בנתנז.
על סמך הנתונים הללו אפשר להעריך בסבירות גבוהה שספיקת העשרת אורניום באיראן נחתכה בחצי או אולי אף יותר. אי אפשר לאמוד בדיוק כמה זמן ייקח לאיראנים לשקם את הנזקים ולהעשיר כמות משמעותית של אורניום לרמה של 60%, אבל מדובר בכמה חודשים לפחות - חצי שנה או תשעה חודשים היא הערכה סבירה. המשמעות היא שהפיצוץ המיוחס למוסד האט מאוד את הדהירה של איראן למצב של מדינה סף-גרעינית וחיבל בצורה ניכרת ביכולתה ללחוץ על האמריקנים למהר ולהסיר מעליה את הסנקציות.
למה כועסים על ישראל
מומחים מעריכים שלאיראן ייקח במצב הנוכחי בין שנה לשנה וחצי כדי להגיע למתקן נפץ גרעיני ראשון (זאת בהנחה שלא תקבל סיוע טכנולוגי מצפון קוריאה או גורם אחר). משמע, החבלה המיוחסת למוסד במתקן השיגה את מטרתה ובגדול. התגובה האיראנית הייתה לעת עתה מינורית: שר החוץ זריף הודיע שיתחילו להעשיר אורניום לרמה של 60% אך זה לא מהווה איום של ממש, שכן אפשרות זו ממילא עמדה על הפרק כפי שצפה דו"ח המודיעין האמריקני.
2 צפייה בגלריה
רה"מ נתניהו עם ראש המוסד יוסי כהן. ביצוע מרשים, מניעים פוליטיים
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
מדוע אם כך נשמעים קולות גינוי למבצע החבלה בנתנז מוושינגטון ומבירות באירופה, ברוסיה ובסין? מפני שההתפארות הישראלית באמצעות הדלפות לתקשורת האמריקנית גרמו לכך שתשומת הלב העולמית, ובעיקר הוושינגטונית, הוסטה מעצם הביצוע המרשים והתוצאה הרצויה לעבר המניעים הפוליטיים של המבצעים. כלומר של ראש ממשלת ישראל וראש המוסד הכפוף לו ישירות.
אפשר להניח שישראל הודיעה לארה"ב זמן לא רב לפני הפיצוץ בנתנז. אבל החבלה נתפשת בארה"ב ובאירופה כניסיון ישראלי לטרפד לממשל ביידן את המאמץ הדיפלומטי שהוא מנהל במטרה לחזור להסכם הגרעין. האינטרס הישראלי החיוני כעת לשקם את היחסים בדרג המנהיגים בין ירושלים לוושינגטון נפגע. שום ממשל בארה"ב אינו אוהב כשבעל ברית פועל לחבל במדיניותו המוצהרת, ובמה שממשל בוושינגטון רואה כאינטרס ביטחוני-מדיני חשוב של ארה"ב.
