בג"ץ דורש מראש הממשלה בנימין נתניהו ומשר הביטחון בני גנץ לנמק עד יום ראשון בשעה 14:00 מדוע לא יאוישו כל תפקידי השרים בממשלה. בהחלטה נוספת של בג"ץ שפורסמה אף היא הערב (יום ה'), נדחו העתירות שביקשו לקבוע שנתניהו נבצר מלכהן כראש ממשלה: "דין העתירות להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו בעת הזו", נקבע.
בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של התנועה לאיכות השלטון, שביקשה להורות על מינוי שרים במקום ממלאי מקום שרי התקשורת, המשפטים, ההשכלה הגבוהה והמשלימה, משאבי המים, השוויון החברתי והמדע והטכנולוגיה. כהונתם פקעה בשבועות האחרונים מבלי שמונו שרים קבועים במקומם.
מינוי השרים המדוברים, נזכיר, מתעכב במסגרת השיתוק הכללי שממנו סובלת כבר חודשים ארוכים ממשלת המעבר. התפקיד המרכזי שכעת לא מאויש בממשלה הוא זה של המשפטים, שבני גנץ מילא את מקומו לתקופה קצרה בעקבות התפטרותו של אבי ניסנקורן, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להביא בפני הממשלה את אישור המינוי של גנץ לתפקיד באופן קבוע. המחלוקת על מינוי השרים הללו הביאה גם לעיכוב של כמה שבועות בחתימה על ההסכמים לרכישת חיסוני קורונה נוספים.
העובדה שאין כעת לישראל שר משפטים כבר הובילה לצמצום סמכויות הקבינט המדיני-ביטחוני, ולא מאפשרת גם חתימה על צווים מסוימים. כך למשל פקע אתמול תוקפו של צו שמאפשר לעצורים להופיע בפני בית משפט מרחוק, דרך שיחת וידאו, בעקבות מגפת הקורונה. כעת משפקע תוקף הצו עצורים רבים, חלקם לא מחוסנים, צריכים להגיע פיזית לבית המשפט, וכך מסכנים עצמם.
בדיון היום בבג"ץ הביעה נשיאת העליון אסתר חיות זעם על פקיעת הצו הזה. "כל יום הוא קריטי", אמרה בנימה של דחק. "לתת לעצורים לצאת ולבוא במעברים עם חיכוך הכרחי של אותם עצורים לא מחוסנים ולקחת סיכון - שאתם קוראים לו סיכון חמור ומיידי של אירוע מתגלגל של תחלואה קשה בשב"ס. אי-אפשר לכתוב שהמצב מאוד חמור ולא להציע פתרון. אתם צירפתם מכתב של השר לביטחון פנים מיום ראשון בתחילת השבוע זה, כמה ימים לפני שפקע תוקף ההכרזה בלילה של יום אתמול, ואף אחד מהמשיבים שאתם מייצגים כאן, ראש הממשלה וגם ראש הממשלה החלופי לא ענו כנראה, כי לא ראינו תשובה".
גנץ בחודש שעבר: אין שר משפטים, לבחון את כשירותו של נתניהו
(צילום: קונטקט)
בתגובת המדינה לעתירה ציין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי לעמדתו "קיים צורך חיוני בקידום מינויים קבועים של שרים למשרדים הרלוונטיים, ובפרט למשרד המשפטים, וזאת על אף העובדה שאנו מצויים בתקופה של ממשלת מעבר". לדבריו, מכיוון שראש הממשלה אמר כי עד סוף החודש הנושא יובא לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה מציע להמתין עם קביעה בנושא עד תחילת מאי.
מנדלבליט כתב כי "פקיעת כהונתם של ממלאי מקום השרים ואי-מינוי שרים קבועים תחתיהם – ובפרט אי-מינוי שר משפטים – מביאה למצב חריג ביותר וחמור מבחינה משטרית, ולפגיעה קשה בתפקוד הממשלה. פגיעה זו הולכת ומחמירה עם חלוף הזמן, ככל שמתארך המצב בו לא עומדים שרים בראש חלק ממשרדי הממשלה".
מנגד, גנץ קרא לבג"ץ להוציא צו על תנאי באופן מיידי בעתירה. הנשיאה חיות הביעה תמיהה על העמדות המנוגדות בעמדת המדינה: "ראש הממשלה השיב על זה? יש פה מצב אנומלי שאתם מייצגים את ראש הממשלה וגם את ראש הממשלה החלופי ויש פה עמדות מנוגדות".
נציגת המדינה בדיון אמרה לקראת סיומו כי מלשכת ראש הממשלה נמסר שעד יום ראשון הקרוב, בשעה 12:00, "יוצג מתווה הניתן ליישום מיידי בסוגיית ההיוועדות החזותית של העצורים (הופעתם מרחוק בתי משפט - ג"מ), או שתובא לדיון בממשלה שיתקיים ביום ראשון עד השעה 12:00 הצעה בדבר מינוי שר המשפטים". השופטים, יצוין, העניקו אישור ללשכת עורכי הדין להצטרף להליך העתירה.
במקביל, בג"ץ דחה כאמור את העתירות שביקשו לקבוע שנתניהו לא כשיר לכהן כראש ממשלה, בעקבות כתב האישום נגדו. גם היועמ"ש קרא לדחות את העתירות הללו. השופט דוד מינץ כתב בשמו ובשם השופטים ג'ורג' קרא ועוזי פוגלמן: "אכן, כפי שציין היועץ המשפטי לממשלה, קיים קושי בעצם המצב שבו ראש ממשלה נאשם בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, הן בהיבט של יכולתו להקדיש את מלוא זמנו ומרצו לתפקידו והן בהיבט של פגיעה באמון הציבור. אולם אף אם נניח כי נסיבות של ניהול הליך פלילי נגד ראש ממשלה עשויות להביא להחלטה על נבצרות תפקודית, לא קמה עילה להתערב בקביעת היועץ המשפטי לממשלה כי בשלב זה לא התבססה עילה שבגינה נבצר מהמשיב למלא את תפקידו".
עוד ציינו השופטים: "אין גם בסיס מספיק לטענות בדבר 'נבצרות מהותית' של ראש הממשלה. הגם שאין להקל ראש בטענות העותרים שמפנות להתנהלותו ולהתבטאויותיו, לא מצאנו כי אלה מבססות תשתית ראייתית מספקת לתימוכין בקביעה כי נבצר מהמשיב למלא את תפקידו בנקודת הזמן הנוכחית".
