הרכב הקדם-משפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נתן אמש (ו') לתובעת הראשית של בית הדין פאטו בנסודה אור ירוק לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל וארגון הטרור חמאס על פשעי מלחמה. ההחלטה התקבלה על ידי שלושה שופטים ברוב של שניים מול אחד – אב בית הדין פיטר קובאץ'. במסמך שצירף להחלטת בית הדין הסביר קובאץ' כי הוא מתנגד לעניין הבסיסי ביותר ולפי עמדתו, אין סמכות שיפוט טריטוריאלי בתיק הזה.
בהחלטת בית הדין נכתב כי השופט קובאץ' חולק על הקביעה שפלסטין עומדת בהגדרה של "מדינה שבשטחה התרחשו הפעולות המדוברות". עוד נכתב כי קובאץ' "מתנגד להחלטה שהסמכות הטריטוריאלית של בית הדין בנוגע לפלסטין משתרעת על השטחים שנכבשו על ידי ישראל מאז 1967, כלומר עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים".
בית הדין ציין כי "פלסטין הצטרפה לאמנת רומא, ולפיכך יש לה הזכות לממש את זכויותיה במסגרת החוק". השופטים קבעו עוד כי לא משנה מה מעמדה של פלסטין כמדינה, וכי היא הצטרפה לאמנת רומא "בהליך ראוי". לפיכך, לא ניתן לערער על תוצאות הליך זה, שהרחיב את סמכותו של בית הדין לשטחים הפלסטיניים.
בנסודה: "לחקור טענות לפשעי מלחמה נגד ישראל"
"איני מסכים עם המסקנה, ההיגיון והניתוח של הרוב בהגעה למסקנה זו או עם נימוקיו", כתב השופט קובאץ' בחוות דעתו המנוגדת להחלטת הרוב. "אני לא מוצא את גישת הרוב ולא את נימוקיו ראויים, ולדעתי אין לה בסיס חוקי באמנת רומא, ואף פחות מכך, במשפט הבינלאומי הציבורי".
בהחלטת בית הדין נכתב עוד כי "הטיעונים בדבר הסכמי אוסלו, וסעיפיהם המגבילים את תחום הסמכות הפלסטינית, אינם רלוונטיים לפתרון סוגיית הסמכות הטריטוריאלית של בית הדין בפלסטין. עניינים מסוג זה ושאלות נוספות בנושא סמכות השיפוט יכולים להיבחן אם וכאשר התובע מגיש בקשה למתן צו מעצר או זימון".
קובאץ' ציין כי אסור להתעלם מ"המעורבות העמוקה של האו"ם במציאת פתרון ראוי למימוש מה שמכונה 'חזון שתי המדינות', תרומת הקוורטט עם מפת הדרכים ויוזמות השלום הקודמות שנתמכו בדרך כלל על ידי האו"ם ומשתקפות בשורה הארוכה של החלטות שהתקבלו על ידי העצרת הכללית, מועצת הביטחון וכן גופים אחרים של האו"ם, וההתייחסויות בהחלטות אלה להסכמי אוסלו. יחד הם מהווים רשת חשובה של כלי משפט בינלאומי".
3 צפייה בגלריה
"כל הסימנים מראים שמוקדם מדי לדבר על 'מדינה'". דגל פלסטין מול מודיעין עילית
(צילום: רויטרס)
הוא הוסיף כי "אינני יכול לקבל ועוד פחות להבין מדוע צריך לקבל הצהרה כנתון, על קיומו של 'שטח של מדינה', כאשר כל הסימנים מראים שמוקדם מדי לדבר על 'מדינה' מן המניין ועל 'שטח המדינה'. בפסק הדין הנוכחי, אינני יכול לזהות את הכללים הממשיים של המשפט הבינלאומי ואת הגישה המשפטית בפועל של האו"ם בנוגע למדינת פלסטין, שטחה וגבולותיה שעליה מבוססת החלטת הרוב... לוליינות עם הוראות החוק אינה יכולה להסוות את המציאות המשפטית".
קובאץ' כתב עוד כי "בסעיף 131 אומר בית הדין: 'ראוי עוד להדגיש כי מסקנות ההרכב נוגעות לשלב הנוכחי של ההליך'. הסיבה לנוכחות הביטוי 'בשלב זה של ההליך' אינה ברורה. נראה כי נימוק זה מרמז כי בשלב מאוחר יותר של ההליכים עשוי בית הדין להגיע למסקנה אחרת. ראוי לציין כי חוסר הבהירות הזה הוא מה שביקשה התובעת להימנע ממנו.
"יתר על כן, הרוב מוצא כי ניתן לבחון עוד את הסמכות הטריטוריאלית במועד מאוחר יותר, במסגרת בקשה לצו מעצר", הוא הוסיף. "עליי לציין כי התובעת רצתה להימנע בדיוק מהחלטה כזו, כפי שמודגש בבקשתה ותגובתה".
מחכים להכרעת התובעת
למרות עמדתו של אב בית הדין, שני השופטים האחרים בהרכב, מרק פרין וריינה אלפיני-גנסו, גרסו אחרת - וקיבלו את ההחלטה שהעניקה אור ירוק לאפשרות של פתיחה בחקירת פשעי מלחמה נגד ישראל, נגד חמאס או אף הרשות הפלסטינית עצמה. קביעת השופטים בהחלטה שניתנה אמש היא אך ורק בשאלת הסמכות הטריטוריאלית, כלומר אם לבית הדין יש סמכות לקבל החלטה ביהודה ושומרון ובעזה.
החלטת בית הדין הגיעה כמענה לפנייתה של התובעת הכללית בנסודה, שביקשה את חוות דעתו בנוגע ליכולתה לחקור פשעי מלחמה אפשריים באזורים הללו, ומשקיבלה כעת תשובה חיובית מבת הדין היא תצטרך להכריע אם אכן לפתוח בחקירה שכזו. לצד הגינויים הרבים בישראל לפסיקת בית הדין, גורמים בארץ הדגישו אמש את העובדה שבנסודה מסיימת את תפקיד בקיץ הקרוב. מי שיחליף אותה יוכל לשנות כל החלטה שתקבל, אם אכן תתקבל אחת כזו - אם כי בנסודה כבר הביעה את תמיכתה בחקירה בפנייה שלה לבית הדין ב-2019.
בנסודה כתבה אז כי במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014 ביצעו גם ישראל וגם חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים פשעי מלחמה. היא לא קובעת מפורשות שפשעים כאלו בוצעו, אך מציינת שוב ושוב שיש "בסיס סביר להאמין" שהם בוצעו. התובעת מעוניינת גם לחקור תקריות של ירי מצד חיילי צה"ל בפלסטינים שהפגינו או התפרעו ליד גדר הגבול ברצועת עזה, במסגרת הפגנות "צעדת השיבה" שהחלו במרץ 2018. עוד ציינה בנסודה את הבנייה בהתנחלויות, שאותה היא מגדירה כפשע מלחמה שמבוצע על-ידי גורמים ישראלים, שהיו מעורבים בפעילות של העברת אוכלוסיה ישראלית לגדה המערבית החל מיוני 2014.
