כבר 19 חודשים וחצי שמדינת ישראל מתנהלת ללא תקציב. אם תאושר הצעת החוק לדחיית המועד האחרון שבו צריך להעביר את תקציב המדינה, שתוגש לשולחן הכנסת ביום רביעי, היא תיתן זמן נוסף להגיע להבנות לאור הוויכוח בין הליכוד לכחול לבן, אבל תגרום לכאוס מוחלט במשק.
משמעות הצעד שמהווה עכשיו "חבל הצלה" לממשלת האחדות תהיה דחיית כל מה שתוכנן וניתן היה להפעיל מיידית, בעוד שלושה חודשים. חצי שנה אבודה עד לכינון הממשלה תהפוך באחת לשנה אבודה למשק הישראלי.
דחיית מועד אישור התקציב תשאיר את ישראל עם גירעון ענק של 150 מיליארד שקל, ובמצב מחמיר והולך בחוסר משאבים בתחומי הבריאות, החינוך והתשתיות. הטיפול המיידי, ללא דיחוי, בצמצום הגירעון בתקציב יידחה ל-2021 ועלול לכלול גזירות על הציבור, שחלקן היו נמנעות אילו אושר בימים אלה תקציב מדינה מסודר ואחראי.
מתווה משרד האוצר להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 לא יתממש והחל מ-1 בינואר יקוצצו הפנסיות ב-1.3% - יותר מאלף שקל בשנה - בעיצומם של ימים קשים לגמלאים.
בנוסף, הוצאתן לפועל של רפורמות ותוכניות רבות, שמעוכבות כבר יותר משנה וחצי בתחום התשתיות יידחו עוד. בין השאר יעוכבו: הרחבת כבישים וסלילת חדשים, הקמת הרכבות הקלות בתל אביב ובירושלים, הנחת מסילות ברזל חדשות בין הערים – אולי גם לכיוון אילת אחרי 30 שנות תכנון – התקנת עוד מאות מסלולים לתחבורה הציבורית והוצאתה לפועל של תוכנית משרד האוצר ליצירת אגרות הגודש בכניסות לערים הגדולות.
גם התוכנית להקטנת הצפיפות בכיתות במערכת החינוך, שגובשה זה מכבר, תידחה והעלאת רמת המורים וגיוס חדשים תישאר עד החורף על הנייר.
בתחומי הבריאות והרווחה תידחה הוספת אלפי מיטות ואמצעים חדשניים לבתי החולים והתוכנית מימי שר האוצר הקודם משה כחלון להעלאת קצבאות הקשישים, שנשחקו מאוד בשנים האחרונות, שוב תיגנז.
באוצר כבר הוכנה תוכנית, אולם עלותה מיליארדים ולכך יהיה צורך למצוא מקורות מימון מיידיים. הפתרון שאמור היה כבר לצאת לדרך הוא העלאה של מאות שקלים בקצבה שתיעשה בפריסה לשנים אחדות. יצוין, שהעלאה בקצבה ב-100 שקל תעלה לקופת המדינה 1.2 מיליארד שקל בשנה.
בינתיים לא תבוצע גם השקעת משאבים בהגדלת הפריון, באמצעות שילובם בשוק העבודה בעתיד (ללא קשר למובטלים בתקופת הקורונה) של עשרות אלפים מהמגזר החרדי ובני המיעוטים, מהלך שבנק ישראל קובע כי בלעדיו המשק יתקשה לתפקד כבר בעוד שנים אחדות.
אין תקציב: תוכניות לימוד הוקפאו
(צילום: משי בן עמי)
כמו כן, לא תקוים בינתיים גם ההתייעלות התקציבית במערכת הביטחון, נוכח הדרישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ להגדיל את תקציבה בכ-4-3 מיליארד שקלים מעבר למתווה הקיים.
לא תאושר רפורמת מס חדשה בתחום התחבורה, נוכח מעבר מהיר הצפוי בשנים הקרובות משימוש בדלק לשימוש בחשמל. המסים על הדלק – כ-71% ממחיר כל ליטר דלק – צפויים להצטמצם מאוד בשנים הבאות, נוכח המעבר המהיר הצפוי לרכב חשמלי. אחת ההצעות היא לגבות את המס כבר בקרוב בהתאם להיקף הנסיעה בכל רכב במשך השנה.
וחשוב ודחוף יותר מכל, לפי בכירי משרד האוצר, וכנראה לא דחוף כל כך לפוליטיקאים: גיבוש תוכנית כלכלית רחבה לשנים הבאות ובניית תקציב חדש מעודכן למדינה, עם מעוף ותכנון ארוך טווח יותר גם לשנים 2025-2022.
ללא תקציב יידחו גיבוש שלל תוכניות – תחליפי "מחיר למשתכן" ותמ"א 38 לעתיד – וטיפול דחוף בתחום איכות הסביבה במפעלים במפרץ חיפה, בעיקר אחרי האסון בביירות, העברת פעילויות צבא ואחרות שעוכבו לנגב, מלחמה מתוכננת ביוקר המחייה, פתיחת שווקים מתחומים רבים לתחרות, שינויים מתבקשים בתחום המיסוי למשקיעים ולעסקים והרשימה עוד ארוכה.
וכך אחרי יותר משנה וחצי של משק תקוע, יוזמים הפוליטיקאים עוד שלושה חודשים לפחות של שיתוק מוחלט במשק הקפוא ממילא.
