סוכנים סמויים התחזו לקבלנים
(צילום: דוברות המשטרה)
בתחילת השבוע הגישה פרקליטות מחוז דרום כתבי אישום נגד שישה תושבי היישוב הבדואי אום בטין בגין עבירות של סחיטה באיומים וקשירת קשר לפשע. זאת לאחר שחוקרי יחידת "יואב" במחוז הדרומי של המשטרה הפעילו שלושה סוכנים סמויים שהצליחו לאסוף נגדם ראיות.
הנאשמים התגוררו סמוך לשטח שבו היו אמורים לבצע עבודות פיתוח של כביש 6 לכיוון נבטים שבנגב. במהלך עבודות התשתית במקום, קיבלו שוטרי יחידת "יואב" מידע מודיעיני שלפיו קבלנים בשטח נאלצים לשלם דמי חסות לאדם המתגורר במקום והם חוששים להגיש תלונה במשטרה.
ביחידה החליטו לפתוח בחקירה סמויה והפעילו, כפי שצוין, שלושה סוכנים סמויים במשך כחצי שנה. הסוכנים התחזו לקבלנים שעובדים במקום. עד מהרה הגיע אליהם הנאשם הראשי.
על-פי כתב האישום, הנאשם המרכזי, עזיז אבו אסע (49), החליט לסחוט כספים מכל מי שיבקש לגור או לעבוד בשטח סמוך למקום מגוריו. השמועה על פועלו של עזיז, יחד עם נאשמים אחרים, הכתה גלים וגרמה לחשש בקרב הקבלנים באזור. הקבלנים שזכו במכרז ועבדו בשטח סיכמו על תשלום המכונה "שמירה" שנועד להגן על ציוד הבנייה. בפועל, מדובר היה בדמי חסות, המכונה "פרוטקשן". העבירות בוצעו מאז שנת 2018.
מהמידע המודיעיני שאספו החוקרים עלה כי קבלני הפיתוח באזור נסחטו במאות אלפי שקלים, והנאשמים לא אפשרו להם לבצע את עבודות התשתית והפיתוח. אלא שכלל הקבלנים, כפי שנאמר, חששו להגיש תלונה. באחת הפעמים הגיע לשטח אופנוען רעול פנים, ניגש לקבלן שעבד שם ואמר לו: "צא מהשטח, לא כדאי לך להסתבך". בפעם אחרת דרשו החשודים לאחר איומים לשכור מהם ורק מהם שירותי שמירה.
כדי להתחזות לקבלנים, נאלצו הסוכנים ללמוד את המקצוע. אחד מהם סיפר: "נכנסתי לפה במסווה של קבלן לאחר שלא היה שיתוף פעולה מצד הקבלנים שעבדו פה באזור. נכנסנו לפה אחרי עבודת שטח, כי לא היה לי מושג מה זה עבודות בנייה. מהרגע שנכנסנו לפה הרגשתי את האווירה: כל מה שידענו מהמודיעין - איך שיטת האיומים עובדת, איך הדרישה לשמירה עובדת.
"ביום הראשון הסתובבו סביבנו רעולי פנים וניסו לעשות עלינו רושם. מהיום השני קיבלנו דרישה לשמירה אם אנחנו רוצים שישמרו על הכלים ושלא יקרה לנו כלום. הקמנו מתחם לכלים עם השם של החברה. באחד הימים החשוד המרכזי הציע לנו עזרה לחילוץ ובמקביל דרש 'שמירה'. הוא הסביר לנו איך זה עובד. אחרי שלושה שבועות הגיע אחד הילדים של החשוד המרכזי ודרש שנפנה את השטח. הוא ממש איים עליי. הגענו לשיא הפעילות כשהתקבלו איומים על השומר שלנו והחלטנו לבצע את המעצרים".
בחקירתו אמר הנאשם המרכזי: "אף אחד לא יכול לבוא ולגור שם בלי הסכמתנו. יש לנו מנטליות בדואית ויש כבוד בין השבטים. אף אחד לא גר ולא רוכש בקרקע של השני כל עוד לא הגענו להסכמה. מזה נוצר ריב שמביא לרצח".
את העדויות של הקבלנים בתיק נאלצו חוקרי המשטרה לגבות ללא ידיעתם בהקלטות סתר. זאת לנוכח החשש הכבד שלהם להגיש תלונה.
בבקשה למעצר עד תום ההליכים של הנאשמים, ציינו בפרקליטות כי קורבנות הסחיטה מיאנו לשתף פעולה עם גורמי אכיפת החוק, "והכול מתוך חשש לחייהם ולבני ביתם. חשש זה עובר כחוט השני בין כל עדויות המעורבים, ואלו שסבלו מנחת זרועם של הנאשמים".
