ככל שמתבררים פרטים על פרשת הצעירה שחצתה את הגבול לסוריה, מתחזק הרושם שמדובר בסיפור שהוצא מפרופורציות. בחלקו בגלל הסקרנות הטבעית של התקשורת שלא באה על סיפוקה, ובעיקר על-ידי גורמים פוליטיים ערב בחירות, במטרה לסחוט מן הלימון הקטן החמוץ הזה לימונדה לעצמם.
לגופו של עניין, טוב שמערכת הביטחון ומשרד ראש הממשלה הטילו איפול על הפרשייה שהחלה לפני כשבועיים. סביר להניח שאם לא היה מוטל איפול שכזה, העיסוק האינטנסיבי של פוליטיקאים והתקשורת בעניין עלול היה להעלות את סף הדרישות של הסורים.
כך קרה למשל במקרה של אברה מנגיסטו, שעבר את גדר המערכת לעזה מסיבות נפשיות - אבל הפסטיבל התקשורתי והפוליטי סביב האירוע גרם לחמאס לחשוב שיש בידיו בן ערובה וקלף מיקוח מנצח שיאפשר לו לשחרר מהכלא הישראלי רוצחים עם דם על הידיים.
כתבנו איתמר אייכנר עם פרטים מהמו"מ לשחרור הישראלית
(צילום: ירון ברנר)
אמנם לסורים אין כל כך הרבה מה לבקש מישראל בתחום שחרור אסירים אצלנו, אך איפול הצנזורה מנע הערכת יתר מצידם לגבי מה שישראל תהיה מוכנה לתת בתמורה לשחרור צעירה שאולי לא לגמרי אחראית למה שקרה לה, כפי שהם הבינו בעצמם כשחקרו אותה.
טוב עשו שר הביטחון בני גנץ ולאחר מכן ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהבהירו לרוסים שמנקודת ראות ישראלית מדובר במקרה הומניטרי בלבד, ולכן אין מקום להעלאת דרישות בעלות אופי מדיני או צבאי, כמו למשל הפסקת פעולות המב"ם הישראליות בסוריה, שנועדו למנוע התבססות של איראן וחיזבאללה על גבול ישראל בגולן ובעומק סוריה.
הרוסים ככל הנראה העלו אפשרות כזאת ברמיזה בזמן המגעים עם מערכת הביטחון, אבל התגובה הישראלית לא השאירה מקום להמשך דיון בנושא: מדובר בעניין הומניטרי שישראל לא תהיה מוכנה להקריב תמורתו אינטרס אסטרטגי מהמעלה הראשונה.
כעת כשהפרשה מסתיימת ראוי לברר שתי סוגיות מטרידות: האחת, איך עברה צעירה ישראלית את הגבול לסוריה בשעה שמערכת הגבול הזה עברה שדרוג ניכר בשנים האחרונות? היא אמורה להיות מנוטרת והיא נשמרת בשבע עיניים ובכל האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשות מדינת ישראל. כמו במקרה של אברה מנגיסטו, האישה שחצתה את הגבול לסוריה חשפה פרצה במערכת שחייבים לחסום אותה, לבל תנוצל על-ידי גורמים אחרים.
הצעירה עברה לשטח סוריה בנקודה בגבול שבה אין גדר, אך תנאי השטח כמעט שלא מאפשרים מעבר אדם. צריך לבדוק איך לא הבחינו בה באותו אזור ואם היו אלה אנשים בני האזור שהעבירו אותה בכוונה לשטח סוריה ממניעים לאומניים.
צה"ל כבר החל לחקור את הפרשה והגיע למסקנות ראשוניות בדבר המקום האפשרי שבו חצתה האישה את הגבול ואיך, אבל הפרטים ייוודעו רק כשהיא תיחקר כשתשוב ארצה. בכל מקרה, המקום שבו היא עברה הוא פרצה הקוראת לגנב ולמפגע - וחייבים לחסום אותה.
תמיהה שניה היא למה הופץ, אולי אפילו בכוונה, מידע לתקשורת על הישיבה הסודית כביכול של הממשלה שהייתה אמורה לאשר ביצוע עסקת חילופין עם סוריה באמצעות הרוסים.
מההדלפות על ישיבת הממשלה שלא תוכננה מראש, ובעיקר מהצהרות נתניהו אחריהן, עולה חשד ברור שלמישהו היה עניין לנפח את הפרשה כדי להמחיש מחדש לציבור, ממש כמו בפרשת נעמה יששכר, שהוא מסוגל בקשריו הטובים לשכנע את פוטין לפעול למען עניין הומניטרי ישראלי. פוטין, אחרי הכול, עשה זאת למען נתניהו ערב מערכות בחירות - ואין סיבה שלא יעשה את זה שוב.
נתניהו הוא המרוויח העיקרי מהפרשייה האומללה הזו. הוא הצליח להבהיר מחדש את יכולותיו בזירה הבינלאומית - מה שעשוי לסייע לו בבחירות הבאות. זאת תרומתו הצנועה אבל הקבועה של פוטין למערכת הבחירות של ידידו.
