בזמן ביקורה החפוז בישראל של המשלחת מאיחוד האמירויות, שבמסגרתו חתמו חבריה על שלל הסכמים כלכליים שאמורים לשרת את שתי המדינות, נרשמה התרגשות נוספת הקשורה לאורחים מהנסיכות מהמפרץ. גורמים אמירתים שביקרו במסגד אל אקצה זכו למטר השפלות וקריאות גנאי מצד פלסטינים על שהעזו לחתום הסכם עם ישראל.
איחוד האמירויות היא מהנדיבות שבין המדינות המממנות את הפלסטינים והארגונים העוסקים בענייניהם. לדוגמה, התרומה שהועברה רק לפני ימים אחדים - ללא בקרה - לאנשי סוכנות הפליטים אונר"א, בגובה 52 מיליון דולר. הנדיבות הזו הוכפלה פי ארבעה על רקע הפסקת התמיכה האמריקנית על ידי הנשיא דונלד טראמפ.
בשעה שהמשלחת האמירתית הבכירה שהתה בישראל פורסמו בעמוד הפייסבוק של אונר"א דברי שבח והלל על כך שבתי ספר של הארגון יכולים כעת לשמור על תוכנית הלימודים בעזה, בגדה המערבית, בירדן, בלבנון ובסוריה, "הודות לתמיכה כספית של איחוד האמירויות".
חינוך זה כמובן דבר חשוב, אבל התוכנית החינוכית בבתי הספר של אונר"א קצת פחות מלבבת ומעוררת התפעלות ממה שניתן לחשוב. שלל תיעודים ועדויות חשפו לאורך השנים כי בין שיעור מתמטיקה לכדורגל בחצר מקבלים התלמידים הפלסטינים מנות גדושות של הסתה חריפה ושלילת קיומה של ישראל, לצד דברי הלל ושבח לשאהידים וקידום זכות השיבה במאבק מזוין.
כאמור, אין בקרה על התכנים הנלמדים בבתי הספר הללו, אבל הכסף נשפך כמים. איחוד האמירויות נמצאת בחמישייה הפותחת של המדינות התורמות, הגדולה בין מדינות ערב, לארגון שעל הנייר תפקידו לשקם את הפליטים הפלסטינים.
כעת נכנסה למערכת היחסים הזאת חברה חדשה – מדינת ישראל. באופן אבסורדי יושב התלמיד הפלסטיני בבית הספר של אונר"א, שכאמור, "הודות לתמיכה כספית של איחוד האמירויות יכול לשמור על תוכנית הלימודים", ולומד שמדינת ישראל היא אם כל חטאת ואין לה זכות להתקיים.
איחוד האמירויות צריכה להבהיר לאונר"א, ודרכה לפלסטינים, שאם הם מעוניינים בהמשך המימון הם צריכים להבין שהמציאות השתנתה ועליהם להפסיק את ההסתה נגד ישראל
אותו תלמיד מגלה כי באותו הזמן, באותה מדינה, יושבים שרים מאיחוד האמירויות ונהנים מאירוח ישראלי חם. התוצאה היא שהידיד של האויב שלך הוא האויב שלך, ואיחוד האמירויות למעשה מממנת את ההסתה נגדה.
ואז, כפי שצוין לעיל, נציגים של איחוד האמירויות מגורשים מאל אקצה תוך הטחת עלבונות, ובכירי הממלכה מכונים בוגדים ומואשמים בתקיעת סכין בגב הפלסטינים. כמו במשל הידוע על העקרב והצפרדע, ואף שאיחוד האמירויות מעבירה את הפלסטינים פעם אחר פעם את הנהר ומאפשרת להם קיום כלכלי, זה לא מונע מהאחרונים לתקוף ברגע שהמילה ישראל נקשרת לסיפור, ובפועל לנשוך את היד שמאכילה אותם.
השאלה כעת היא אם איחוד האמירויות תחשב מחדש את מסלול הכסף שהיא תורמת. מחד, שינוי כזה יבהיר לפלסטינים שיש מחיר להתנהלותם, ומאידך יראה לידידה החדשה ישראל שהיא רצינית בכוונותיה לאור ההסכמים שנחתמו לאחרונה.
איחוד האמירויות צריכה להבהיר לאונר"א, ודרכה לפלסטינים, שאם הם מעוניינים בהמשך המימון הם צריכים להבין שהמציאות השתנתה ועליהם להפסיק את ההסתה נגד ישראל בבתי הספר. זה יהיה רווח נקי לאנשי איחוד האמירויות שיוכלו לבקר במסגד אל אקצה בלי לחשוש מעקיצת העקרב הפלסטיני.
- דוד בדין הוא עיתונאי וחוקר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
