מתווה לאומי ראשון למאבק בשיח שנאה אנטישמי ברשת: המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד התפוצות יציגו היום (רביעי) את המתווה הלאומי הראשון למאבק בתופעה שהשתלטה על הרשתות החברתיות, והפכה אותן לגן עדן של הסתה, פייק ניוז, דיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה.
מטרת המתווה היא לקדם מדיניות אכיפה אפקטיבית ועקבית יותר נגד התופעה. המתווה יוצג בדיון מיוחד שיתקיים לרגל "יום האינטרנט הבטוח", שאליו הוזמנו נציגי ממשלה רלוונטיים וכן נציגי הרשתות החברתיות.
3 צפייה בגלריה
דוגמא לשיח אנטישמי ברשת
דוגמא לשיח אנטישמי ברשת
דוגמא לשיח אנטישמי ברשת
הרשתות החברתיות נהנות מחופש פעולה נרחב, שמאפשר להן לאכוף מדיניות שיח ללא רגולציה או סטנדרטים קבועים, באופן שנתפס לעיתים כשרירותי. דוגמא לכך היא ההימנעות של טוויטר להסיר, או לכל הפחות לסמן, ציוצים עם אמירות אנטישמיות שמסיתות לאלימות בוטה נגד יהודים ונגד הציבור הישראלי. המתווה החדש כולל יעדים ברורים מול החברות, ומציג קווים מנחים לפעילות ממשלתית בתחומי המדיניות, האכיפה והשקיפות מולן.
בין היתר, המתווה מציע יישום מיידי של מדיניות סימון התוכן גם על שיח שנאה אנטישמי. כלי זה הפך לפופולרי ברשתות החברתיות במהלך השנה האחרונה, כחלק ממאמציהן להילחם בפייק ניוז ובדיסאינפורמציה בצל משבר הקורונה העולמי והבחירות לנשיאות ארה"ב. על פי המתווה, שימוש בכלי זה בנוגע לשיח שנאה הוא צעד מתבקש שיאפשר הפניית משתמשים למידע מהימן ולקיום שיח ביקורתי ומפוכח יותר בנושאים אלה, מבלי לפגוע בחופש הביטוי וביכולת להביע ביקורת לגיטימית.
3 צפייה בגלריה
מארק צוקרברג
מארק צוקרברג
המתווה דורש שקיפות מהרשתות החברתיות. מארק צוקרברג
(צילום: AP)
3 צפייה בגלריה
טראמפ נגד טוויטר ופייסבוק
טראמפ נגד טוויטר ופייסבוק
הרשתות התחילו לסמן תוכן עם מידע שקרי על רקע הבחירות בארה"ב
(עיבוד תמונה. צילום: shutterstock)
המתווה גם מציע כי כללי השימוש של החברות, כמו גם הסימון, יתבצע בהתאם להגדרות ברורות, דוגמת ההגדרה הבינלאומית של ארגון IHRA (הארגון הבינלאומי לזיכרון השואה), ולסטנדרטים אחידים שהרשתות יאמצו ויטמיעו כחלק בלתי נפרד ממדיניות השימוש שלהן. המתווה דורש מהחברות להסיר חשבונות של אנטישמים מורשעים, לאכוף בצורה רחבה יותר, לנטר טוב יותר בשפות שונות ולהסיר במהירות חומר בעייתי. המתווה גם דורש מהחברות שקיפות באשר לכל המידע שיש להן בנושא, כמו מוקדי אנטישמיות לפי פילוח גיאוגרפי למשל.
בתחום האכיפה, המתווה מצביע על צורך בהכשרת צוות ניטור ייעודי לתחום האנטישמיות, כדי לייצר אכיפה אפקטיבית ומהירה יותר. בנוסף, יש צורך לטפל בתופעות של שימוש בבוטים ובחשבונות מזויפים ברשת שמפיצים תוכן אנטישמי, כמו גם במכירת מוצרים אנטישמיים שמסיתים לשנאה. בהמשך, על הרשתות להיות שקופות יותר ולהנגיש לציבור מידע אודות היקפי התופעה, אודות ניתוח דפוסים שונים ואודות צעדי אכיפה שננקטו. זאת במטרה לאפשר ביקורת ציבורית בנושא ולהגביר את אמון הציבור בפלטפורמות.
במסגרת המתווה הוקם צוות בין-משרדי בהובלת המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד התפוצות, ובו ישתתפו גם משרדי המשפטים, התקשורת והחוץ, במטרה לקדם מדיניות ממשלתית סדורה ואחידה מול הרשתות החברתיות בתחום. כל משרד יוביל פעילות בהתאם להגדרת תפקידו וליתרונו היחסי, כמו למשל הרחבת ניטור השיח האנטישמי ברשת באופן עצמאי ובלתי תלוי, בחינת היבטים רגולטוריים וחקיקתיים, פיתוח פתרונות משפטיים לסוגיות אכיפה מול הרשתות החברתיות וקידום שיתופי פעולה בין מדינות וארגונים בינלאומיים בנושא שיח שנאה.
"חשפנו בעבר את הקשר הישיר בין קמפיין הדה-לגיטימציה והחרמות לבין קידום אנטישמיות ושיח שנאה, ובכוונתנו להמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי למגר תופעות נלוזות אלו", אמר השר לנושאים אסטרטגיים מיכאל ביטון. שרת התפוצות עומר ינקלביץ' הוסיפה: "המתווה שאנו מציעים יוביל את הרשתות החברתיות לנקוט מדיניות ברורה ותקיפה יותר נגד האנטישמיות ברשת".