שחזור הרצח הכפול בקלנסווה
נכנס לבית המשפחה, עולה במדרגות, נכנס לחדר האורחים שבקומה השנייה - ופותח באש: יממה וחצי אחרי הרצח הכפול בקלנסווה, סימני הדם והירי עדיין נראים היטב בחדרו של מוחמד שאקר חטיב (22), שנרצח עם חברו ליית נסרה (19). צפו בשחזור הרצח הכפול, במצלמת ynet.
מהחקירה עלה כי הרוצח נכנס לחדר האורחים שבו היו כמה חברים. כפי הנראה הוא הסתתר מאחורי וילון בחדר, וירה מבעדו. ארבעה אנשים נפגעו, שניים מהם - שאקר חטיב ונסרה - נרצחו. בעיר שבשרון אומרים כי ככל הנראה השניים לא היו היעד. הרוצח עצמו, שירה גם על כבלי החשמל שבחדר וגרם לניתוק החשמל, נמלט מהמקום.
זהיה נסרה, אמו של הנרצח ליית, פרצה בבכי בשיחה עם ynet ואמרה: "כואב לי מאוד, לא ציפיתי שאאבד את בני היקר. הוא בחיים לא פגע באף אדם, אני לא יודעת למה רצחו אותו". לדבריה, "לפני הירי קמתי להתפלל את תפילת הבוקר. שמעתי ירי, יצאתי יחד עם אחד מבניי למקום וראיתי את בני ליית ללא רוח חיים. התחלתי לצעוק ולהתפלל שהוא יחלים, אבל זה לא עזר".
היא סיפרה כי "יום לפני הרצח בני אמר לי בשעות הערב שהוא רוצה לאכול. הכנתי לו ארוחה ולפני שהוא הלך אמרתי לו 'תשמור על עצמך טוב'. הוא ענה לי 'אל תדאגי אמא, אני אחזור ותשמרי על עצמך'. אחרי שעות ראיתי אותו כגופה. קראתי לו, אבל לצערי הוא לא ענה לי".
ראש העיר קלנסווה: "מוציא תעודת פטירה לממשלה"
זירת הרצח הכפול בקלנסווה
"אני קוראת לכולם להפסיק את הרציחות והאלימות בקלנסווה ובכל מקום", אמרה האמא. "למה אתם רוצחים? אין לכם אמהות, אין לכם ילדים, אין לכם אחים? הלב שלי נקרע. איך אני אמשיך בלי הבן שלי?".
שאקר חטיב, אביו של מוחמד שנרצח, אמר גם הוא כי אינו יודע מי הרוצחים. "הבן שלי וחבר שלו אנשים טובים שעוזרים לכולם ונותנים את הנשמה. רציתי שמוחמד יישאר בחיים ויגשים את כל חלומותיו, אבל הוא הלך. גם חברו שנרצח היה אדם מהמם. כואב לי יותר על החבר כי הוא נרצח בתוך הבית שלי, בדם קר. כולנו צריכים להיות יחד נגד האלימות והפשיעה".
אמש, פחות מיממה לאחר הרצח, נורו בקלנסווה יריות לעבר בתים ומכוניות, וכתוצאה מכך נפגע באורח קל עד בינוני נער בן 17 בזמן ששהה בביתו. לאור זאת, ראש העיר קלנסווה עבד אל באסט סלאמה אמר כי החליט "להוציא תעודת פטירה למשטרה". לדבריו, "המשטרה נכשלה במיגור האלימות, ולכן אתחיל לחפש חברות אבטחה פרטיות שיכולות לספק לנו ביטחון אישי". מתחילת השנה נרצחו 26 קורבנות בחברה הערבית, ורוב המקרים עדיין לא פוענחו.
