לאחר מאבק ממושך של הורים לילדים במסגרות החינוך המיוחד, שר החינוך יואב גלנט הודיע היום (שלישי) על חזרת מסגרות אלה ליום לימודים מלא ביישובים הירוקים, הצהובים והכתומים שהוחרגו ללמידה במסגרת ה"רמזור" (שנקבע לפי התחלואה בקורונה וההתחסנות). ביישובים האדומים והכתומים הלימודים יתקיימו עד לשעה 14:00.
החזרה ללימודים מלאים בחינוך המיוחד תהיה ביום ראשון הקרוב, 7 במרץ, ותכלול גם את ימי שישי. ביישובים האדומים והכתומים הלמידה תימשך במתכונת הפעילות הנוכחית - חמישה או שישה ימים בשבוע ועד השעה 14:00 בצהריים.
כמו כן, תלמידים בשילוב אישי במסגרות החינוך הרגיל ימשיכו ללמוד בהתאם לתכנית האישית המותאמת להם.
בסגרים האחרונים הוחרגו ילדי החינוך המיוחד והמשיכו ללמוד בשל ההבנה שמדובר באוכלוסייה רגישה שמתמודדת עם קשיים ומורכבות גם בימים של שגרה, אך דווקא בשבועות האחרונים - לאחר שהמשק נפתח ורוב התלמידים חזרו ללמידה פרונטלית - חזרתם ללימודים מלאים התעכבה. הורי הילדים ניהלו מאבק ממושך לשינוי סדרי העדיפויות ולהחזרת יום הלימודים המלא, ואלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם - אף עתרה אתמול לבג"ץ בדרישה להשיב לאלתר את מערכת החינוך המיוחד לפעילות במתכונת מלאה.
"ילד בבית זקוק להשגחה צמודה"
לעתירה של אלו"ט, שהוגשה באמצעות עו"ד מוטי ארד, צורפה עצומה של יותר מ-1,100 הורים לתלמידים עם אוטיזם. עו"ד מיכאל זץ, מנהל אגף קידום זכויות וקשרי ממשל באלו"ט, אמר כי "מזה למעלה מחודשיים שתלמידי החינוך המיוחד לא מקבלים את מלוא המעטפת החינוכית והטיפולית שלה הם זקוקים למען המשך התקדמותם והבטחת הצלחתם. אנחנו זועקים את הפגיעה והרגרסיה הנגרמת לילדנו מהחלטה שערורייתית זו של משרד החינוך".
ענת גרוס, אמא לילדה על הספקטרום האוטיסטי, אמרה כי "התקופה קשה מורכבת לכולם, אבל לילדי החינוך המיוחד התקופה הזו מורכבת הרבה יותר. הם זקוקים לתמיכה, ושעתיים וחצי נוספות מדי יום שבהן יעבדו איתם, ילמדו אותם ויעניקו להם את הטיפולים הנדרשים הן משמעותיות".
אפרת צרי, אמא של יהל בת השמונה מתל אביב, אמר כי "קיצור יום הלימודים של הילדים שלנו פוגע בהתקדמות שלהם. חסרות להן שעות טיפול, הם זקוקים למסגרת הזו שמספקת להם את המרחב להתבטא ולהתפתח. ילד מיוחד עובד בשעות הלימודים ברכישת מיומנויות שילד אחר רוכש בטבעיות. שנה שבה הילדים מקבלים כמות שעות פחותה היא משמעותית באופן דרמטי להם בעולם האמיתי".
לדברי אפרת, "כמשפחה, הקושי בא לידי ביטוי בהרבה תסכול של הילד, התקפי זעם והסתגרות - כל זה לפני שדיברנו על חוסר היכולת של ההורה לחזור לשגרת עבודה ופרנסה, כי ילד מיוחד בבית ב-14:00 זה ילד שזקוק להשגחה צמודה, עבודה משותפת וריצה לטיפולים פרטיים. אף אחד לא יעצור הורה מלעזור לילד שלו".
לילך אביעד מרמת גן מספרת כי "את שעות העבודה אני מנסה להשלים בלילה, אחרי שהילדים נרדמים. הילד שלי רועי אוהב את השגרה שנחוצה לו, וכל שינוי כמו סגר ושינוי שעות הפעילות מקשה על ההתנהלות היומיומית ומצריך הסתגלות מחודשת. הטיפולים שרועי מקבל בגן נחוצים לו. אני לא אשת מקצוע, ולמרות הרצון הרב שלי אני לא יכולה להעניק לו בעצמי את כל מה שהוא לא מקבל בגלל שעות הגן המקוצרות".
"מיותר לציין שההתמודדות היומיומית עם ילד עם צרכים מיוחדים מייצרת עומס פיזי ורגשי גדול עלי וגם על נועם, אח של רועי. העובדה שכשהיום שמסתיים אני צריכה להתחיל את המשמרת השלישית, שהיא השלמה שעות עבודה, מייצרת מציאות בלתי אפשרית ומתישה. את המחיר לא רק אני משלמת, אלא גם ילדיי שזוכים לאמא מותשת ולעתים חסרת סבלנות".
דבי, אם לילד בן 16, הדגישה בכאב את האבסורד של החזרת הקניונים לפני החזרת ימי הלימוד המלאים בחינוך המיוחד. "הילדים שלנו מרגישים הכי בטוחים בבית הספר, ושם הם גם הכי נתרמים", אמרה.