ישראל נכנסת ממחר (יום שישי) ב-14:00 לסגר הרמטי שיימשך כשבועיים ובמשטרה מבהירים כי גם פחות מ-24 שעות לפני ההנחיות אינן ברורות, למי שתפקידם לאכוף אותן. הסגר המלא דומה ברובו לסגר הראשון בחודשים מרץ ואפריל. כל מקומות העבודה צפויים להיסגר, למעט מקומות העבודה החיוניים. ראש מחלקת המבצעים של משטרת ישראל, ניצב משנה ישי שלם הבהיר כי "אנחנו פועלים מול אי-בהירות לא מועטה, לא כל התקנות אושרו באופן מלא".
לדבריו, "התקנות מחמירות יותר מכפי שהיו בשבוע האחרון והן ייכנסו לתוקף ממחר ועד 11 באוקטובר". הוא התייחס לסגירת מקומות העבודה ואמר כי "הם הולכים להדממה, השווקים ייסגרו, סוגיית שווקי ארבעת המינים לא נפתרה. אביזרים לבניית סוכה וארבעת המינים יימכרו עד 1 באוקטובר בחנויות סגורות".
ממחר: ישראל נכנסת לשבועיים של סגר הרמטי
(צילום: אורי דוידוביץ)
הוא ציין כי "מי שיגיד שהוא עובד במקום שמוגדר חיוני יעבור, אבל מי שלא יוכל להסביר למה הוא לא בבית, אלא 50 ק"מ ממנו, נסובב אותו. נוריד את כמות המחסומים לפי שעון החיים והתנהגות הציבור במשק".
נצ"מ שלם הבהיר כי התקהלויות במרחב הציבורי יותרו עד 10 אנשים במבנה סגור ועד 20 איש בשטח פתוח. "אני בתחושה שלציבור ירד האסימון, בראש השנה האזרחים היו ממושמעים. נתמקד בפעילות בתוך הערים בהתקהלויות אסורות", אמר. "אנחנו במצב חמור והשבועיים האלה נועדו בסופו של דבר להוריד את מצב התחלואה. זה כלי מאוד משמעותי, אבל כלי לא פחות חשוב ממנו הוא המשמעת האזרחית". נצ"מ שלם ציין כי בתקופה האחרונה גויסו שוטרים לטובת אכיפת התו הסגול: "אנחנו לא רוצים לראות שהציבור מקל ראש בדבר הזה".
השינויים העיקריים שאינם קשורים בנושא היציאה לעבודה ויחולו ממחר הם בנוגע להפגנות ולתפילות, סוגיות שעמדו במרכז המחלוקת בין השרים בממשלה. תפילות יתקיימו במרחב הפתוח בלבד, למעט ביום הכיפורים, אז ניתן יהיה לקיים תפילות בבתי הכנסת בהתאם למתווה של עד 25 איש בכל קפסולה באזורים שאינם "אדומים", באזורים אדומים התפילות במבנה סגור יותר בקפסולות של עד עשרה אנשים.
לדברי ניצב משנה שלם "נדאג שנושא התפילות, שהוא רגיש מאין כמוהו, נאכף כמו שצריך. עד יום כיפור נפעל מול הרשויות, אנשי הציבור והגבאים". הוא הבהיר כי בכיפור לא תהיה הגבלה על תנועה באופניים מכיוון שמדובר בפעילות ספורטיבית: "יהיו מחסומים, כוחות ואכיפה איפה שצריך". רמ"ח המבצעים קרא לציבור "לנהוג באחריות ולא לקיים את ההתקהלויות שאנחנו מכירים ביום כיפור".
בנוגע להפגנות, ניתן יהיה להפגין במרחב הפתוח בלבד, עד 20 איש יחד, וכל זאת בתנאי שההפגנה נערכת במרחק של עד 1,000 מטרים ממקום המגורים. רמ"ח המבצעים אמר בתדרוך שלפני הסגר: "נפעל מול מחאות והפגנות שהתכלית שלהן היא התרסה מול החוק ומול אנשי החוק, כמו בחוף הים. אנחנו מספיק מנוסים לדעת מהי הפגנת מחאה אמיתית ומתי היא איזה פלסטר שנועד לכסות על התרסה אחרת, ומול הדברים האלה לא נהיה סובלניים".
הוא ציין שהפגנה שלא יישמר בה המרחק בין המוחים תפוזר. "בכלל במחאות נאכוף, כפי שאנחנו מבינים חל איסור על אכילה במקום ההתכנסות (כפי שהיה במחאה בירושלים בראש השנה) כי זה כרוך בהסרת מסכות. כמובן שנכרוז קודם, אבל אם לא תהיה היענות - נאכוף", הבהיר.
רשימת ההחרגות בסגר הכללי כוללת את הסעיפים הבאים: הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים, סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, טבילת אישה במקווה טהרה, העברה של קטין בין הורים החיים בנפרד, העברה של קטין שההורה האחראי עליו דרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני (לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת), הגעה למשכן הכנסת, השתתפות בהפגנה או בתפילה (לפי המתווה של עד קילומטר מהבית), הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, תרומת דם, השתתפות בהלוויה של בן משפחה קרוב, יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו ויציאה לצורך פעילות ספורט של יחיד או אנשים שגרים באותו מקום שלא באמצעות כלי רכב ממונע. יציאה לשדה התעופה לצורך טיסה מחוץ לישראל (עד 8 שעות לפני מועד הטיסה). יציאה לצורך מעבר דירה/מקום מגורים קבוע (לרבות יציאה למקום המשמש לבידוד). יציאה לאזכרה של חללי מלחמת יום הכיפורים (בני משפחה מקרבה ראשונה).
