קבינט הקורונה החליט אחר הצהריים (יום ה') להטיל סגר מיום שני הקרוב על ערים שנחשבות "אדומות מובהקות" והגבלות על רשויות נוספות שמוגדרות אדומות, במקרה שהמשטרה תוכל להיערך לטובת זאת. בסך הכול יוטלו הגבלות על 30 יישובים, כאשר רשימתם הסופית תגובש ביום ראשון.
אם המשטרה תודיע שלא תצליח לעמוד בכך - תצומצם רשימת היישובים שעליהם יוטל סגר. ביום חמישי הבא צפויה החלטה בקבינט הקורונה אם להטיל סגר כללי.
בנוסף, שר הביטחון בני גנץ הורה להיערך לתגבור המשטרה באמצעות מאות חיילים החל מיום ראשון הקרוב, במטרה לסייע לצוותים בפעילותם בערים האדומות.
גנץ אישר את הארכתם של 7,000 תקני מילואים למשך חודשיים נוספים, שאותם ניתן לאייש בתקופה זו. 3,000 צווים יפעלו במידת הצורך בערים אדומות, 3,000 נוספים במפקדת הקורונה ו-1,000 צווי מילואים עבור פעילות שוטפת של פיקוד העורף.
לפי נתונים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס האמריקנית, שנחשבת לאחת ממקורות האמינים בעולם בכל הנוגע לנתוני התחלואה בקורונה - ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במספר הנדבקים החדשים בנגיף ביחס לאוכלוסייה. במקום השני נמצאת בחריין, במקום השלישי ברזיל ובמקום הרביעי כוויית. במקום החמישי נמצאת ארה"ב.
בדיון בקבינט הקורונה הציג פרופ' גמזו את הרשויות שמוגדרות "אדומות בוהקות" בעיניו: בני ברק, טירה, בית שמש, כפר קאסם, אום אל-פחם, אלעד, ביתר עילית, לקיה, דליית אל-כרמל, מעלה עירון וטייבה.
לפי שעה, השרים עדיין לא החליטו על רשימה עדכנית וסופית, שתגובש רק ביום ראשון. במסגרת הסגר יוטלו על הרשויות האדומות המובהקות ההגבלות הבאות: איסור על התרחקות של יותר מ-500 מטר מהבית, סגירת עסקים למעט עסקים חיוניים, מערכת החינוך תיסגר למעט הגנים והחינוך המיוחד, יוגבלו היציאה מהיישוב או מהשכונה וכן הכניסה אליה.
השרים החליטו כי הקריטריון להסרת עיר מרשימת הערים ה"אדומות מובהקות" הוא שיעור תושבים חולים נמוך מ-1% ביחס לכלל תושבי העיר. המשטרה תידרש להודיע לקבינט הקורונה בכמה ערים היא תוכל לאכוף את הסגר הנקודתי - ולפי זה תיקבע הרשימה ביום ראשון הקרוב. גמזו ביקש בדיון להתמקד בסוגיית ההתקהלויות בערים האדומות המובהקות.
על-פי החלטת הקבינט, על הערים שיוגדרו אדומות יוטלו המגבלות הבאות: סגר לילי, איסור על קיום מסחר למעט בעסקים המוגדרים חיוניים ואיסור על הפעלת מערכת החינוך למעט הגנים והחינוך המיוחד.
גמזו ציין בדיון כי בכפר קאסם נרשם שיעור גבוה מאוד של בדיקות חיוביות - 20%, משמע כל תושב מתוך חמישה שנבדקו ביישוב נדבק בנגיף.
גורם בקבינט: "אנחנו באירוע של סגר ארצי"
השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן התנגדו להטלת סגר נקודתי על הרשויות האדומות בלבד. דרעי ציין כי "כל המומחים אומרים שסגרים על ערים אדומות לא יביאו פתרון וישאירו את מספר החולים על כ-2,000 ביום. אין היגיון".
ליצמן אף טען כי "ההחלטה להטיל סגר בשלב זה היא חלק מתוכנית סדורה של כמה גורמים להטיל סגר כללי בחגים ולסגור את בתי הכנסת בימי ראש השנה, יום כיפור וסוכות", וציין: "לא נאפשר זאת בשום צורה".
שר האנרגיה יובל שטייניץ קרא להטיל סגר בכל הערים, ולא רק באלו האדומות. גמזו נשאל על-ידי השרים אם הסגר על הערים האדומות ימנע את הסגר בהמשך, אולם תשובתו הייתה שאי אפשר לדעת כרגע. גורם בקבינט הקורונה אמר שהיציבות במספר החולים נגמרה - ונראית כעת עלייה ברורה בתחלואה. "יש חשש גדול שאנחנו לפני התפרצות. היא מתרחשת היום בציבור הערבי והחרדי ואם לא ננקוט צעדים היא יכולה להיות כלל ארצית".
שר המדע יזהר שי אמר בדיון: "אין סיבה הגיונית להבדיל בין ערים שהן בצבע אדום בוהק ובין ערים בצבע אדום. צריך להפעיל את מגבלות הרמזור באופן אחיד על כל הערים האדומות".
שר האוצר ישראל כץ התנגד נחרצות להטלת סגר כללי. "יש לדבוק במה שהוחלט ולגבות את משרד הבריאות וגמזו בהתאם להמלצות שהם מובילים". כץ טען שהנזק שייגרם למשק כתוצאה מסגר יהיה קשה, במקביל לעובדה שניכרת התאוששות במשק", הוא אמר. כץ קרא להטיל סגר על הערים האדומות בהתאם להמלצות גמזו.
מנגד, גורם בקבינט הקורונה אמר כי "אנחנו באירוע של סגר ארצי. לא יהיה מנוס מזה אם המספרים הללו יימשכו. רוני גמזו לא נשבר. הפוליטיקה משגעת אותו לפעמים אבל הוא מבין שזה חלק מהאירוע".
גם פרופ' דב שורץ מאוניברסיטת בן גוריון, לשעבר המדען הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית - ואחד היועצים לקבינט הקורונה - קרא להטיל כעת סגר כולל על ישראל. הוא אף הזהיר כי אם הדבר לא ייעשה בתוך 3-4 שבועות, חדרי הטיפול בחולי הקורונה הקשים בבתי החולים "ייסתמו". הוא קרא לסגור את כלל בתי הספר, ובהם ישיבות, ולהכריז על מצב חירום.
שרים בקבינט אמרו כי "זו הייתה אחת הישיבות הקשות שנערכו זה זמן רב".
גנץ: צה"ל יתגבר את המשטרה
לאורך הדיון נרשמו שורת עימותים. באחד מהם, התעמת שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן עם הפרויקטור גמזו. לטענת ליצמן, "הפרויקטור רוצה סגר בחגים כדי שאנשים לא יתפללו בהם". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שגם במקרה שיוטל סגר - יש להכין מתווה שיאפשר תפילות סמוך לבית.
גם השרים אלקין וגלנט התעמתו סביב התחלואה במערכת החינוך. גלנט אמר כי "התחלואה עלתה גם כשאין מערכת חינוך", ואז אלקין העיר: "המערכת החרדית התחילה ללמוד ולכן רואים את העלייה בתחלואה". השר דרעי התעצבן על הדברים.
עימות נוסף שנרשם היה בין הפרויקטור גמזו לשר החינוך יואב גלנט סביב פתיחת בתי הספר. גמזו טען שפתיחת הלימודים בערים האדומות תורמת לעלייה בתחלואה וגלנט התנגד לכך. המומחים שהשתתפו בדיון טענו כי אין היגיון בסגירת 30 ערים אדומות - והדעה הרווחת בקרבם הייתה שיש לפנות לסגר כללי.
נתניהו מתייחס להחלטת קבינט הקורונה
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
בתום הדיון מסר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "במשך חודש שלם היינו ברמה של תחלואה גבוהה, אפילו גבוהה מאוד, אבל יציבה. בימים האחרונים חלה עלייה, ועלייה דרמטית מאוד אתמול. אנחנו החלטנו היום בקבינט הקורונה לעשות מאמץ בלימה מיידי נגד העלייה הזאת בתחלואה. קיבלנו החלטה להפעיל סגרים על הערים האדומות - משם יוצאת הדבקה גם בתוך הערים עצמן וגם ליתר אוכלוסיית ישראל".
ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, ציין כי "אנחנו נמצאים רק בתחילת ההפעלה של הרמזור ועדיין לא במצב של סגר. צריך לעשות הכול כדי לא להגיע לשם". גנץ הוסיף כי צה"ל יתגבר את המשטרה באכיפת הסגר בערים, אולם ציין שאין לו סמכויות שיטור. שר הביטחון אמר עוד כי הצבא נערך להכניס לערים האדומות מזון ולהוציא חולים למלוניות באמצעות פיקוד העורף.
ח"כ יפעת שאשא ביטון (הליכוד), שמכהנת כיו"ר ועדת הקורונה בכנסת, התייחסה בצהריים בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין לשיח סביב אפשרות להטלת סגר כללי בעקבות הזינוק הדרמטי במספר הנדבקים אתמול, שעמד על 3,150 נדבקים חדשים: "כשמדברים על סגר מדברים על ספיקת מערכת הבריאות ויכולתה להתמודד. המספר יציב, וכך גם מספר המונשמים שיציב זמן רב. לפי הנתונים הללו, אין שום סיבה לסגר, שצריך לרדת מהלקסיקון".
לדבריה, "צריך טיפול דיפרנציאלי עם סגרים נקודתיים בערים אדומות או באזורים בערים אדומות. אם יקרה משהו דרמטי ושינוי מגמה – בוואי שנידרש לו. לפני חודשיים אמרו שתוך שבועיים יהיו 1,600 חולים קשים. לא צריך להיות שאננים, צריך סגר נקודתי. מפקד הקורונה הוא גמזו, וצריך לתת לו לעבוד. תוכנית הרמזור הייתה צריך לעבור לפני שבועיים". היא התייחסה גם לחשש שגמזו יודיע על התפטרותו: "הוא שקול ומאוזן ואני מסכימה עם גישתו הממוקדת. הבאתם אותו? תנו לו לעבוד".
הנתונים המטרידים: 3,150 נדבקים אובחנו אתמול
לפי נתוני משרד הבריאות מהבוקר, אתמול אובחנו 3,150 נדבקים בקורונה - המספר הגבוה ביותר מפרוץ המגפה. מתוך 32,962 הבדיקות שפוענחו, 9.5% חזרו חיוביות. כלומר, כמעט אחד מכל 10 נבדקים קיבל תשובה חיובית.
(צילום: אבי חי)
בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 855 חולים, 426 מהם במצב קשה. 124 חולי קורונה מחוברים למכונות הנשמה. מספר הנפטרים עומד על 976 מאז פרוץ המגפה. מתחילת השבוע אובחנו בישראל 9,188 נדבקים חדשים. מספר המאומתים הכולל מאז הגיע הנגיף לארץ עומד על 122,799 ישראלים. כלומר, אחד מכל 75 ישראלים נדבק בקורונה מאז חודש פברואר. ב-23 ביוני היו בישראל 21,500 חולים מאומתים, ומאז זינק המספר ב-100 אלף חולים.
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית מתחה הבוקר ביקורת על הדרג הפוליטי בראיון לאולפן ynet. היא אמרה כי נראה שמקבלי ההחלטות התעכבו מדי באימוץ תוכניתו של גמזו, והוסיפה כי קיימת בעיה חמורה עם שיטת האכיפה בישראל. "אנחנו מאוד בעד שיטת הרמזור, אבל כאשר יש תחלואה משתוללת בישראל ופותחים בתי ספר תיכונים וחטיבות ביניים, ומקיימים במקביל חתונות ענק ואירועים - לא ניתן לעצור הדבקה", היא אמרה. "מה שרואים דה-פקטו זה שהתעכבו מדי באימוץ שיטת הרמזור ושקיימת בעיית אכיפה בישראל".
יואב זיתון השתתף בהכנת הכתבה
