מאז ההודעה על ההתמודדות בבחירות, יצא ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בהצהרות רבות. האם קיבל עיר ענייה? האם יפתח את מוסדות התרבות? וכיצד שולבו נשים במועצת העיר? בדקנו.
המצב הכלכלי של תל אביב
מה נאמר? "קיבלתי עיר ענייה, עיר שתושביה עוזבים אותה", אמר חולדאי לחדשות קשת. בראיון לאולפן ynet הוסיף: "עיר במצב קשה ביותר הפכה להיות אחת המובילות בעולם".
הבדיקה: חולדאי ביסס את העיר, ואין מחלוקת על האטרקטיביות שלה, אך הוא לא קיבל עיר ענייה, והוא קיבל אותה עם הגירה שלילית זניחה ביחס לקודמיו. בחלק משנות שלטונו של חולדאי, מאזן ההגירה אף היה שלילי.
רון חולדאי באולפן ynet
(צילום: שמוליק דודפור)
פרופ' גדעון ביגר מאוניברסיטת תל אביב, יו"ר החברה ההיסטורית של תל אביב יפו, הסביר כי "הנסיגה הדמוגרפית בת"א החלה לאחר מלחמת ששת הימים. בסוף ימי שלמה להט הירידה נעצרה ובתקופת חולדאי לא הייתה הגירה שלילית במובנים אלו. חולדאי שיפר את מצבה הכלכלי של העיר, אבל להגיד עיר ענייה זה מוגזם כי גם בימי הנסיגה הייתה ברמה כלכלית גבוהה. הכנסת התושבים בעיר לא הייתה נמוכה אף היא, אם כי היו שכונות ברמת הכנסה נמוכה. זו לא הייתה עיר ענייה, אלא פחות עשירה".
בימי להט תל אביב קיבלה את צביונה. נפתחו בתי הקולנוע בסופי השבוע, הוקמה הטיילת ונבנו מוסדות דוגמת המשכן לאמנויות הבמה, סוזן דלל והסינמטק. "צ'יץ'" הקים את ככר אתרים, והוביל את פרויקט שיקום השכונות.
לפי נתוני הלמ"ס, בסוף שנות ה-80, עשור לפני חולדאי, מאזן ההגירה הפך לחיובי: ב-1984 חיו בעיר פחות 2,990 תושבים, בחישוב ההגירה השלילית. ב-1988 המאזן עבר לחיובי ועמד על 274. אך בשנות ה-90 חלה ירידה ששיאה נרשמה ב-1996 אז המאזן עמד על 9,609 תושבים שעזבו. מ-1998 בה נבחר חולדאי השתנה המאזן ונהפך לחיובי. ב-2004 הצטרפו 4,375 תושבים. בחמש השנים האחרונות שוב ירידות ועליות: ב-2015 המאזן עמד על מינוס 1823, ב-2016 גדל ל-2469, בשנת 2017 על מינוס 1514, ומאז 2018 חזר להיות חיובי.
תל אביב של חולדאי היא עיר עשירה. האשכול החברתי כלכלי של תושבי תל אביב הוא 8 והיה כך גם לפני שנבחר. לפי נתוני הלמ"ס האשכול החברתי כלכלי בשנת 1995 היה אף הוא 8. למרות הדירוג הגבוה, יש בה פערים. ב-2017 ערך הלמ"ס השוואה של מדד הג'יני (מדד לבדיקת אי שוויון) של הערים בישראל, ת"א עמדה על 0.4857 והיא דורגה במיקום ה-16 בדירוג מבין 255 יישובים. במקום הראשון והשני ניצבו כפר שמריהו וסביון ולצמרת השתחלה גם חיפה, במקום ה-14.
פתיחת מוסדות התרבות
מה נאמר? חולדאי הצהיר כי "בתחילת פברואר אפתח את כל מוסדות התרבות בתל אביב למי שקיבל שני חיסונים... ככה באמת חוזרים לחיים ולא רק עוסקים במסיבות עיתונאים".
הבדיקה: הצהרתו של חולדאי לא עמדה במבחן המציאות. המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, הבהיר עוד באותו יום שאין לו סמכות לבצע את הצעד עליו הכריז וחולדאי נתפס הפעם בדיבורים ולא במעשים. נזרי הזכיר שבמסגרת חוק הקורונה הוסמכה הממשלה להטיל את המגבלות בכפוף לפיקוח פרלמנטרי של הכנסת ולכן "לשלטון המקומי אין כל סמכות בדין בהקשר זה". בריאיון לכאן ב' אחרי הסערה שגררו דבריו, הבהיר חולדאי כי הדברים נאמרו ב"התרסה כדי לעורר את הציבור ולהראות לו את הצביעות והפוליטיקה שנעשית פה בריש גלי בכל עניין ודבר".
שילוב בל"ד בקואליציה
מה נאמר? בתשובה לשאלה אם הוא רואה את הרשימה המשותפת כחברה לגיטימית בקואליציה, אמר חולדאי בתדרוך כתבים ש"כל עוד בל"ד במשותפת יש לי בעיה".
הבדיקה: חולדאי צירף לקואליציה שלו את סיעת "יאפא", שמזוהה עם בל"ד. עוד בשנת 2012 ייצג את הסיעה בקואליציית חולדאי סאמי אבו שחאדה שנבחר מאוחר יותר לחבר כנסת מטעם מפלגת בל"ד. גם בקואליציה הנוכחית שלו חבר עבד אבו שחאדה, נציג סיעת יאפא.
שיבוץ נשים ברשימותיו
מה נאמר? בתחילת החודש הציג חולדאי 4 נשים ברשימתו, הכריז כי נשים יאיישו מחצית מהמקומות ברשימה ואמר כי נשים "צריכות להיות בכל עמדות המפתח בפוליטיקה".
הבדיקה: בסיעתו של חולדאי במועצת העיר יש רוב גברי, עם נציגות נשית שדומה לממוצע במועצה, וגם בכנסת. בסיעת "תל אביב אחת" בבחירות האחרונות, מתוך שבעת החברים הנבחרים – שתי נשים. בבחירות הקודמות ב-2013 נבחרה אישה אחת מתוך חמישה נציגים. ב-2008 - שתי נשים מחמשת הנציגים. במועצת העיר ישנן 10 נשים מתוך 31 נציגים (כ-32%), בכנסת ישראל יש 34 נשים מתוך 120 (28%).
דרום תל אביב - והמצב ביפו
מה נאמר? באולפן ynet אמר חולדאי ש"מצבם הסוציו-אקונומי של התושבים נקבע ע"י מדיניות הממשלה. אני משרת את תושבי עירי ולא משנה מיהם. מי שמדבר על דרום ת"א צריך להבין שכולה בפריחה... העובדה שממשלת ישראל זרקה בתל אביב 50 אלף זרים בשלוש שכונות קטנות... דרום תל אביב מושקעת ופורחת".
הבדיקה: ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני מאונ' בן גוריון בנגב אמר כי "ככל שהעיר משגשגת כך יש לתושב סיכוי גדול יותר למצוא עבודה או לפתח עסק, ומצד שני ככל שהעיר מכוונת עצמה לאנשים בעלי הכנסות גבוהות ולא עושה די לדאוג לכך שאנשים עם הכנסות נמוכות יוכלו לחיות בעיר אז ההוצאות הגבוהות יותר דוחקות מהעיר אזרחים שאין להם כסף".
נכון שהיכולת העיקרית להשפיע על מצבם הכלכלי של התושבים היא של הממשלה, אך זה לא נכון שאין לעירייה השפעה. האמירה הזו מאפיינת את גישת חולדאי לפיה כל מה שלא בסדר בעיר זה כי השלטון המרכזי שלא נותן סמכויות לשלטון המקומי, וכל מה שבסדר זה בזכותו. כראש העיר החזקה ביותר בישראל, הוא יכול היה לעשות הרבה יותר".
חולדאי והעירייה ספגו ביקורת בנוגע ליחס לדרום תל אביב, כך בין היתר מחאות גבעת עמל וכפר שלם, מחאות סביב קליטת הזרים והמאבק לפינוי התחנה המרכזית. אין ספק שדרום העיר חווה תנופת בניה אך הסוציולוג העירוני פרופ' דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופית בווינה, מציג את המחיר שמשלמים על כך התושבים.
"יפו היא מקום בלתי מושג עבור תושבי המקום ועבור בני העיר עצמם - וזה פרדוקס. המגורים ביפו לא אפשריים לאנשי מעמד הביניים ואנשי מעמד הפועלים"
"הרבה מהתושבים החדשים בה אוהבים את חולדאי כמי שמיישם את המדיניות של 'הורדת המקף בין יפו לתל אביב'. הוא גם איפשר הנגשה ופיתוח תשתית כך שהרבה מהתושבים מרוויחים מכך שחולדאי החזיר אותה למרכז, הבעיה שהמרכוז הזה - אליה וקוץ בה, כי זה הופך את יפו ליעד מדאיג של דחיקת קהילות, הליך שהחל לפני חולדאי וימשיך גם אחריו".
"יפו היא מקום בלתי מושג עבור תושבי המקום ועבור בני העיר עצמם וזה כבר פרדוקס. המגורים ביפו כמעט לא אפשריים לאנשי מעמד הביניים ואנשי מעמד הפועלים שחיים בדמי מפתח או בדיור ציבורי מתקשים לחיות בה. מצד אחד פיתוח אזרחי תשתיתי ושיח מכיל, ומצד שני אלימות של כוחות השוק שחולדאי ואף ממסד עירוני לפניו לא הצליח לשים לה גבול".
