משפחה פלסטינית מותקפת ע"י מתנחלים סמוך למצפה יאיר
(צילום: בצלם )
שני אירועים שתועדו בימים האחרונים בדרום הר חברון החזירו לסדר היום הציבורי, ולו לרגע, את התהום הפעורה בין היחס של רשויות אכיפת החוק למתנחלים מחד ולפלסטינים מאידך. חמישה ילדים פלסטינים בני 13-9 שהרהיבו עוז להתקרב לבתי המאחז חוות מעון נעצרו על ידי כוח צבאי שכלל לפחות שני קצינים בדרגת רב-סרן, והובלו לתחנת המשטרה בקריית ארבע. שלושה ימים לאחר מכן תקפו כעשרה מתנחלים רעולי פנים - באבנים ובמוטות – את משפחת עליאן הפלסטינית ליד המאחז מצפה יאיר ופצעו את האב קשות בלסתו. שלא במפתיע, בהתבסס על ניסיון העבר, הם חמקו עד כה ממעצר ומעונש.
העובדה שכל זה קרה בסמוך לביקור בחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהתנחלות סוסיא הסמוכה, ממחישה את הסימביוזה בין אלימות של מתנחלים לבין אלימות המדינה המופעלת כיום במרחב הכפרי בגדה המערבית, לא רק באזור דרום הר חברון, כלפי קהילות של חקלאים ורועים, מהמוחלשות בחברה הפלסטינית, שישראל מנסה לגרש ממקומן.
זאב חבר, מאדריכלי מפעל ההתנחלות הישראלי, תיאר לאחרונה את אופן הפעולה של ארגון "אמנה" שהוא עומד בראשו: הקמת "חוות חקלאיות" שהשפעתן גדולה בהרבה משטחן, שכן העדרים שגדלים בהן זקוקים לשטח מרעה נרחב. "בנייה תופסת מעט שטח, משיקולים כלכליים", אמר. "הגענו ל-100 קמ"ר אחרי יותר מ-50 שנה". לחוות הרועים, הוסיף, "יש יותר מפי שניים מהשטח של היישובים הבנויים... חווה אחת עושה שמירת קרקע באלפי דונמים".
מדינת ישראל מעודדת, במימון ישיר ועקיף ובהימנעות מאכיפת חוק, פעולות של מתנחלים בשם משטר העליונות היהודית, האפרטהייד, שהיא מחילה מן הירדן ועד הים
ומה היא "שמירת הקרקע" הזו של מאחזי הרועים? התיאור הפסטורלי של זאב חבר רחוק מהמציאות. בפועל מדובר במשטר אלימות והפחדה שצעירים יהודים משליטים - בגיבוי מלא של המדינה - על פלסטינים שנהגו לרעות את צאנם או שגרים בסמוך. כמו שאמר חבר - השפעתם של המאחזים חורגת בהרבה משטחם הבנוי משום שהמתנחלים הגרים בהם משקיעים מאמץ בדיוק בזה.
המתנחלים מסיירים באזורים מרוחקים מהחוות החקלאיות ותוקפים ומגרשים רועי צאן או חקלאים פלסטינים, או, כמו במקרה של בני משפחת עליאן, פלסטינים שמגיעים לערוך בשבתות פיקניק על אדמתם. פלסטינים רבים פשוט התייאשו והפסיקו להתלונן על הפגיעה בהם משום שהניסיון המצטבר לימד אותם שמערכת אכיפת החוק הישראלית לא תספק להם הגנה.
מעצר הילדים בחוות מעון
(צילום: בצלם)
כפי שעולה מדו"ח שפרסמו לאחרונה הארגונים "כרם נבות" ו"בצלם", הוקמו בעשור האחרון כ-40 חוות חקלאיות. העובדה שהמאחזים האלה אינם חוקיים אפילו תחת הפרשנות של ממשלת ישראל (כל ההתנחלויות והמאחזים אינם חוקיים תחת המשפט הבינלאומי) לא מטרידה את מנוחתו של איש, כי כולם יודעים שמקימי המאחזים פועלים ברשות ובסמכות.
זוהי "שמירת הקרקע" של זאב חבר: קמפיין של אלימות אסטרטגית, מתוזמרת ושיטתית, במטרה לסלק פלסטינים מעוד ועוד שטחים בגדה, כדי להכשיר את הקרקע להשתלטות של המדינה עליהם לשם בניית התנחלויות.
הקמת המאחזים והאלימות שנוקטים תושביהם כלפי הפלסטינים בחסות המדינה הן חלק בלתי נפרד ממדיניות ישראל במרחב הכפרי בגדה המערבית, שלא מאפשרת כל פיתוח פלסטיני, וששיאה הוא קמפיין ההרס וההשחתה בקרב קהילות רועים פלסטיניות, כמו חירבת חומסה שנהרסה כבר שש פעמים.
זו התמונה המלאה: מדינת ישראל מעודדת, במימון ישיר ועקיף ובהימנעות מאכיפת חוק, פעולות של מתנחלים לסילוקם של פלסטינים מהמרחב. הדבר נעשה בשם משטר העליונות היהודית, האפרטהייד, שישראל מחילה באופנים שונים על כל השטח בשליטתה מן הירדן ועד הים. לעיתים עושים את העבודה לובשי מדים, לעיתים נהגי דחפורים, ולעיתים היא מופרטת למיליציות אלימות בתחפושת של רועי צאן.
- שרית מיכאלי היא רכזת קשרי החוץ של בצלם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
