מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דו"ח שנתי, שבו עסק במגוון נושאים – מאלימות במגרשי הספורט, דרך כשלים בטיפול בנפגעי חרדה בחירום ועד האלימות בחברה הערבית. אלה עיקרי הדו"ח.
אין מענה הולם לנפגעי חרדה ברוב הרשויות בארץ
מבקר המדינה בחן את היערכויות הרשויות המקומיות ורשויות המדינה לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום. לפי הדו"ח, בכל רחבי המדינה יש רק 50 מרפאות בריאות נפש שייתנו מענה בשעת חירום, הממוקמות ב-30 רשויות בלבד. בשאר הרשויות, כתב המבקר כי יש חשש כי "לא ניתן יהיה לתת מענה הולם לנפגעי חרדה בשעת חירום".
למרות ההכרה בצורך לפתוח מרכזי חוסן בכל רחבי הארץ, התוכנית להקמת המרכזים ופריסתם תקועה כבר כמה שנים. כיום פועלים 11 מרכזי חוסן באמצעות התוכנית הרשמית, מרכז חוסן נוסף נפתח בגולן במימון משרד הרווחה ובעתיד הקרוב צפויים להיפתח שני מרכזי חוסן נוספים בגליל, במימון משרד הביטחון.
המבקר בחן את הטיפול הנפשי שניתן לתושבים באזור עוטף עזה, ומצא כי שלושה מרכזי חוסן אינם ממוגנים ולא יכולים לפעול בשעת חירום. בנוסף, רשויות רבות באזור מתמודדות עם מחסור בפסיכולוגים חינוכיים.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(יהונתן בניה)
האלימות בחברה הערבית: "למרות הפעולות המצב הולך ומחמיר"
מבקר המדינה התייחס בדו"ח לפשיעה בחברה הערבית, שממשיכה להשתולל ולגבות חיי אדם למרות פעולות שנעשות למיגורה. לפי המבקר, ישנה עלייה עקבית ומתמשכת בפשיעה בחברה הערבית, בין היתר במספר הדיווחים על אירועי ירי, ובמספר הקורבנות של עבירות נגד אדם וגוף.
ממצאי המבקר על האלימות בחברה הערבית
(צילום: משרד מבקר המדינה)
המבקר ציין כי רק 5% מתיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות ירי בחברה הערבית הגיעו לידי כתב אישום, והעבריינים אינם עומדים לדין. הוא מתח ביקורת על כך שרק 47% מתקציב תוכנית החומש למגזר העברי מומשו ובכך נפגעה למעשה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה.
לפי הדו"ח, פעולות המשטרה לתפיסות אמצעי לחימה בלתי חוקיים לא סייעו לבלימת התרחבות הפשיעה בחברה הערבית, או אפילו לצמצום המגמה. חלק מאמצעי הלחימה הלא חוקיים מוברחים דרך ירדן, אך המשטרה עדיין לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(ירון דרוקמן)
הכשלים במלחמה באלימות בספורט
מבקר המדינה ערך ביקורת בעקבות הדו"ח שפורסם ב-2015 בנוגע למלחמה של הרשויות באלימות בספורט, ומצא ליקויים שעדיין לא טופלו. כך למשל, המועצה למניעת אלימות בספורט הפסיקה את פעילותה בשנת 2017, עם סיום כהונת היו"ר, ומאז לא מונו חברים חדשים ולא חודשה פעילותה.
דו"ח המבקר על מניעת אלימות בספורט
(צילום: משרד מבקר המדינה)
המבקר מתח ביקורת על משרד התרבות והספורט ש"אינו פועל כמתכלל של הנושאים שבאחריותו ודורשים תיאום עם גופים אחרים", וגם על המשרד לביטחון פנים ש"טרם הסדיר את פעילות היחידה המשטרתית למניעת אלימות בספורט". בהקשר הזה ציין המבקר כי רק 58% מתקני השוטרים במערך למניעת אלימות בספורט היו מאוישים בעת הביקורת.
לפי הדו"ח, חלה ירידה של 22% במספר התיקים שנפתחו במשטרה בנוגע לאלימות בספורט בעונת 2018-19 בהשוואה לעונה שקדמה לה. מנגד, בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל דיווחו על עלייה של 15% בכמות ההרשעות בכל סוגי עבירות האלימות והגזענות. מנגד, בשתי העונות שנבדקו, 2018-19 ו-2017-18, נפתחה רק חקירה אחת במשטרה על עבירת גזענות, וגם בה לא הוגש כתב אישום.
המבקר סיכם כי על המשטרה "להקצות למערך את כוח האדם, המשאבים והאמצעים שנקבעו בהסכם עם משרד התרבות והספורט, ולפעול להסדרת הכפיפות הפיקודית והמקצועית של המערך. כמו כן, יש לקבוע דרך שתביא לסנכרון ואחידות בנתוני האלימות בספורט כפי שמסוכמים במחוזות המשטרה לבין נתוני המטה הארצי והמערך".
לקריאת הפרק המלא מהדו"ח לחצו כאן
(מיקי שורץ)
ממתינים לניתוחים יותר משנה, רק 25 חדרי ניתוח הוקמו בשנתיים האחרונות
מבקר המדינה ערך ביקורת בעקבות דו"ח מ-2017 שעסק בפעילות חדרי הניתוח בבתי החולים. הביקורת הנוכחית נערכה במהלך שני גלי התחלואה הראשונים של מגפת הקורונה. הדו"ח הנוכחי העלה פערים אדירים בזמני ההמתנה לניתוחים בבתי החולים השונים.
בעוד שבבית החולים הציבורי אסותא באשדוד זמן ההמתנה לניתוח החלפת ברך, אחד הניתוחים השכיחים בתחום הכירורגיה, עמד על כ-30 ימים, בבית החולים סורוקה הוא עמד על שנה. תמונה דומה עולה בכל הקשור להמתנה לניתוחים בבתי החולים של קופת חולים כללית.
אחת הסיבות לכך היא שבעוד שבבתי החולים הממשלתיים חדרי הניתוח פועלים לאחר שעות הפעילות הציבורית באמצעות תאגידי בתי החולים, בבתי החולים של הכללית, בהם בילינסון, העמק וקפלן, אין פעילות בחדרי הניתוח לאחר שעות הפעילות הציבורית.
ממצא אחר העלה כי בשנתיים האחרונות הוקמו רק 25 חדרי ניתוח, וכי היחס בין מיטות ההתאוששות לאחר ניתוח לבין האוכלוסייה נמוך מהסטנדרטים האמריקניים והאירופיים.
דו"ח המבקר העלה נתונים מטרידים לא פחות בנוגע לתקני כוח האדם בניתוחים, שכמעט ולא השתנו מאז הביקורת הקודמת. "משנת 1996 ועד אמצע שנת 2020 תקינת אחיות חדר הניתוח בישראל לא עודכנה", נכתב בדו"ח. "כמו כן, שיעור הרופאים המרדימים בישראל נמוך ממדינות רבות אחרות בעולם, הנחשבות למדינות מפותחות".
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(אדיר ינקו)
עשרות אלפי אסירים פליליים שוחררו ללא טיפול או פיקוח
דו"ח מבקר המדינה הציג תמונת מצב מדאיגה בכל הקשור לשיקומם של אסירים פליליים. לפי הדו"ח, 77% מהאסירים ששוחררו בין השנים 2016-2020 שוחררו ללא מגבלות פיקוח או טיפול. מדובר ביותר מ-20 אלף אסירים משוחררים. בנוסף, כ-20 אלף אסירים ששוחררו בשחרור מנהלי אינם מחויבים בקבלת תוכניות טיפול ושיקום לאחר שחרורם, למרות שהם עלולים לסכן את הציבור.
גם בתוך הכלא המצב אינו מזהיר. לפי המבקר, כ-37% מהאסירים שהיו כלואים בזמן הביקורת בגין עבירות של אלימות במשפחה לא טופלו באף אחת ממסגרות השיקום הרלוונטיות של שירות בתי הסוהר. בדיקת המבקר העלתה עוד כי כ-57% מהצרכים הטיפוליים שהוגדרו לאסירים עם כניסתם לכלא לא קיבלו מענה, וכי אותם אסירים לא שובצו בקבוצות או מחלקות לפי הצורך שהוגדר להם.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(הדר גיל-עד)
נתונים לא מהימנים במחשבי הפרקליטות, היעדר נהלים בליווי תיקי חקירה
מבקר המדינה בחן בדו"ח את הממשק בין הפרקליטות למשטרה בכל הקשור למינוי פרקליט מלווה לחקירה משטרתית וכן לאישורים שניתנו לביצוע תרגילי חקירה שונים. המבקר מצא כי אין כללים מנחים בנוגע לשאלה מתי יש להקצות פרקליט מלווה, וגם סמכויותיו מוגדרות כך שהן מותירות בידיו שיקול דעת נרחב בכל הקשור לרמת מעורבותו ופעילותו בתיק.
ממצאי דו"ח המבקר על ליווי חקירות משטרה על ידי הפרקליטות
(צילום: משרד מבקר המדינה)
לפי המבקר, הפרקליטות והמשטרה לא מנהלות רישום שיטתי ומלא במערכות המחשוב שלהן. הנתונים שנמצאו במחשבי הפרקליטות אינם מלאים ומהימנים כדי ללמד על מאפייני הטיפול בתיקי ליווי חקירה וחסרים נתונים כמו משך החקירה והזמן שחלף מסיום החקירה להגשת כתב אישום. על פי הדו"ח, ב-31% מהתיקים המלווים שהוזנו במערכת תנופ"ה של הפרקליטות ושהוגש בהם כתב אישום הוזנו נתונים שגויים.
דו"ח המבקר העלה עוד כי אין הנחיה של פרקליט החקירה שמגדירה מהם השיקולים שהפרקליט המלווה צריך לשקול בבואו לאשר תרגיל חקירה, וכי במקרים רבים הפרקליטים שמאשרים את התרגיל קובעים את התנאים לביצועו, אך לא מנמקים את החלטתם.
המבקר המליץ כי פרקליט המדינה יבחן איחוד נהלים והנחיות לכלל מערך התביעה, שיגדירו את ההפרדה בין החקירות לתביעות ואת הקריטריונים לחריגה מהם במסגרת ליווי משפטי לחקירה. כמו כן, הוא המליץ למשרד המשפטים לבחון את הנסיבות שבהן יימנעו מהגשת כתבי אישום אם היה פסול בתרגילי החקירה, כמו גם כתיבת נוהל משותף לפרקליטות ולמשטרה לאישור תרגילי חקירה.
(גלעד מורג)
התוכנית למניעת גזענות בבתי ספר תקועה כבר שנים
מבקר המדינה ייחד פרק מיוחד עבור החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בבתי הספר. לפי המבקר, התוכנית למניעת גזענות כבר גובשה ב-2016 אך לא קודמה מאז ונשארה תקועה מבלי התייחסות בחוזר מנכ"ל. בנוסף, אין למשרד החינוך דרך לבחון בצורה שיטתית, אחידה ועקבית של תופעת הגזענות בבתי הספר.
ממצאי מעקב מבקר המדינה
(צילום: משרד מבקר המדינה)
המבקר ציין עוד כי למרות שמשרד החינוך החליט לפתח תוכנית לחינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים כבר ב-2009 היא עדיין לא גובשה ולא קודמה. הוא העיר כי אין כל תוכנית שמפגישה בין תלמידים חרדים לתלמידים ממוסדות חינוך אחרים, למרות הסטיגמות שיש לבני הנוער על החברה החרדית.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(תמר טרבלסי-חדד)
ליקויים ברמת הכשירות והמבצעיות של לוחמי האש
מבקר המדינה הציג תמונת מצב מדאיגה של שירותי הכיבוי וההצלה בישראל. רק 72% מהמשרות המיועדות לתפקידים מבצעיים מאוישים, וגם אם התוכנית לגיוס תתממש, עדיין יהיו חוסרים.
המבקר מתח ביקורת על רמת הכשירות והמבצעיות של לוחמי האש. לפי המבקר, במשך שנים הרשות פועלת מבלי שיש לה תמונת מצב מעודכנת על רמת הכשירות והמבצעיות של לוחמי האש, כמו גם מצבם הבריאותי והשפעתו על יכולתם לטפל באירועים מסוימים. בנוסף, במשך שנים לא הצליחה הרשות לממש את תוכנית האימונים שלה, בין היתר בעקבות הסכסוך המתמשך בין ההנהלה לוועד העובדים.
לפי הדו"ח, ישנם ליקויים בהכשרת לוחמי האש לטיפול במקרים של תווך תת-קרקע ומנהרות, באירועים של מעליות, בניינים רבי קומות ומקרים נוספים.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(רועי רובינשטיין)
אננס עולה בישראל פי 6, הורדת המכסות לא מגיעה לצרכנים
מבקר המדינה בדק את יישום חוק המזון שנחקק ב-2014 וגילה כי כוחם של הקמעונאים הגדולים גדל. עדיין ישנם עשרה ספקי מזון גדולים בישראל והרשות לתחרות, משרדי הממשלה והרשות להגנת הצרכן לא עורכות מספיק ביקורת על השוק.
לפי הדו"ח, יבוא ללא מכס לא תמיד הוריד מחירים לצרכן במידה מספקת. השחקנים הגדולים זוכים שנה אחר שנה במכסות פטורות ממכס, רשתות השיווק מתחזקות, עשרה ספקי מזון עדיין מחזיקים ב-54% מהשוק, מותגים שונים עדיין יקרים יותר בארץ בהשוואה לחו"ל, ויבוא אננס משתי מדינות בלבד מביא לגלגול רווח גדול לכיסי יבואנים ולעלויות גבוהות לצרכן.
לכתבה המלאה לחצו כאן
(מירב קריסטל)
בעוד 23 שנה תתרוקן קופת הביטוח הלאומי
המבקר מודאג מכך שהדו"ח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי מראה כי השפעת הקורונה על עודפי המימון גרמה לכך שכבר בתחילת 2043 היתרה בקופת הביטוח הלאומי תהיה אפס. זאת למרות חישוב שקדם משבר הקורונה, שלפיו הקופה תתרוקן ב-2044.
המבקר קבע כי למרות ההשלכות המשמעותיות האפשריות בקבלת החלטה בדבר העלאת גיל הפרישה לנשים, הביטוח הלאומי לא ביצע תחשיב אקטוארי לחופות. ניתוח שנערך לבקשת מבקר המדינה העלאה כי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 ידחה את מועד איפוס הקרן של הביטוח הלאומי בפרק זמן של בין שנתיים לשלוש שנים בלבד.
המבקר מתח ביקורת חריפה על כך שעל פי רוב לא ניתן ליווי אקטוארי לתהליכים מהותיים שיש להם השפעה ניכרת על תקציב המדינה ועל היקף ההתחייבויות של הממשלה. בין השאר לא ניתנה הערכה אקטוארית להגדלות אחוזי הפנסיה התקציבית שמאשר הרמטכ"ל לפורשי צה"ל או בעת חתימה על הסכמי שכר במגזר הציבורי.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(גד ליאור)
מיליוני שקלים לסבסוד טיסות חילוץ בקורונה, אין תקציב לסיוע לישראלים כלואים בחו"ל
מבקר המדינה בחן את פעילות הסיוע של המדינה לישראלים שזקוקים לעזרה בחו"ל. בתקופת הקורונה חלה עלייה במספר הפניות שהתקבלו במשרד החוץ, המדינה סבסדה 45 "טיסות חילוץ" מיעדים שונים לישראל בעלות של שישה מיליון שקלים, אך בלי תוכנית מסודרת וברורה לאזרחים או לחברות התעופה.
לפי דו"ח המבקר, ההתחייבויות של המדינה כלפי חברות התעופה לא אושרה על ידי הגורם המורשה לכך, ולא עוגנה בהסכם חתום. כמו כן, הממשק המקוון שבו יכלו ישראלים להירשם לטיסות ארצה הוחבא בשלב מסוים באתר משרד החוץ, בזמן שאלפי ישראלים ביקשו לחזור הביתה.
המבקר מצא עוד כי אין רגולציה של הפעילות הממשלתית לסיוע לישראלים במצוקה. החוק הישראלי אינו מחייב את המדינה או משרד החוץ לסייע לאותם ישראלים, ובהיעדר אסדרה של הנושא, בכל אירוע מצוקה שהיה ב-18 השנים האחרונות פעלו גורמים שונים שתכללו, החליטו ומימנו את פעולות הסיוע של המדינה.
מבקר המדינה התייחס גם לסיוע שנותנות הנציגויות הישראליות לאזרחים שנכלאו בחו"ל. לפי המבקר, אין חיוב להקצות תקציב מיוחד לסיוע כזה ולכן ישראלים רבים הכלואים מחוץ לישראל לא זוכים לביקורים כפי שהם זכאים, ובמקרים מסוימים הנציגויות נדרשו לגייס כספים מהקהילות היהודיות כדי שתוכלנה לסייע לכלואים.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(איתמר אייכנר)
אילת הוזנחה במשך שנים
מגפת הקורונה פגעה קשות בעיר אילת, שמתבססת כמעט לחלוטין על תיירות. המבקר מראה כי המשבר שחוותה העיר הוא למעשה התממשות האיומים שמרחפים כבר שנים מעל אילת. כבר יותר מעשור שהעיר מתמודדת עם התיישנות תשתיות התיירות ואי הקרמת בתי מלון ומיזמי תיירות חדשים. זאת בזמן שהתחרות עם אתרי הנופש במדינות שכנות (כמו עקבה בירדן וטאבה במצרים) מתחזקת. כל אלה מאיימים תמידית על יציבותה הכלכלית של אילת ועל פרנסת תושביה, אך בקורונה הם הובילו למשבר של ממש.
לפי המבקר, הניסיונות בעשור האחרון לקדם תוכניות ממשלתיות רחבות לפיתוח מנועי צמיחה כלכליים חדשים באילת לא הבשילו. הסיבות מגוונות – החל מעיכובים של שנים בקבלת החלטות ועד לחסמים שונים ביישום המיזמים שעליהם הוחלט.
אחד המיזמים התקועים זו הרכבת לאילת, שעליה מדברים עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת. ככל הנראה, אין היתכנות כלכלית לרכבת, אבל בעקבות החלטות ממשלה ההליכים בעניינה מצויים כבר עשור בשלבי הכנה או בדיקה.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(שקד אילת)
השירות של רשות מקרקעי ישראל דרוש שיפור
מבקר המדינה בחן את השירות לציבור שניתן ברשות מקרקעי ישראל וגילה כי המצב טעון פיתוח ושיפור. לפי המבקר, אין לרשות אסטרטגיה בנושא או אמנת שירות שבה היא מתחייבת לנהוג כלפי הפונה בסטנדרטים מסוימים. הרשות אמנם פעלה לפיתוח שירותים דיגיטליים והליכים מקוונים, אך אלה עדיין מעטים ונדרשת הרחבתם. גם השירותים שמספקת הרשות במוקד הטלפוני מצומצמים.
בפרק שעסק ברישום זכויות על נכסים בפנקסי המקרקעין, נמצא כי הליכי הרישום נמשכים זמן רב ונכון לאוגוסט 2020 עמד מספר הנכסים שהזכויות בהם לא רשומות עד כ-318 אלף.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
(הילה ציאון)
מיעוט קנסות על פסולת בניין, רוב המחצבות הנטושות לא שוקמו
מבקר המדינה התייחס בדו"ח גם לכמה נושאים סביבתיים. בפרק שעוסק בטיפול בפסולת בניין הוא מצא ליקויים בתחום האכיפה. לפי הדו"ח, בשנים 2017-2019 נתן המשרד להגנת הסביבה מספר מועט של קנסות בגין השלכת פסולת בניין ברשות הרבים. זאת למרות הנתונים והאומדנים שלפיהם כ-180 אלף משאיות משליכות בכל שנה פסולת בניין בשטחים פתוחים ברחבי הארץ, והנזק נאמד ביותר מ-120 מיליון שקלים.
בפרק נוסף שעסק בשיקום מחצבות כתב המבקר כי המפקח על המכרות טרם בדק את מצבה של כל אחת מ-800 המחצבות בישראל כדי להחליט אם היא טעונת שיקום. רק רבע מהמחצבות הנטושות בישראל הוכרזו טעונות שיקום, ורק כ-17% מהמחבצות הנטושות שוקמו בפועל.
המבקר מצא עוד כי הדין בישראל אינו מטיל על גורם כלשהו, גם לא על המפקח על המכרות, את החובה הפוזיטיבית לשיקום מחצבה נטושה, ולכן רובן המכריע של המחצבות שאינן פעילות טרם שוקם.
(ירון דרוקמן)
כישלון בעידוד ערבים וחרדים לשירות לאומי-אזרחי
מבקר המדינה בחן בדו"ח את מנהלת השירות הלאומי-אזרחי בישראל, המהווה מסגרת התנדבותית עבור צעירים שקיבלו פטור מחובת שירות צבאי סדיר או שלא נקראו לשרת בצה"ל. לפי דו"ח המבקר, מספר המתנדבים בשירות הלאומי-אזרחי לא עלה במשך השנים, ואף ירד במקצת. בנוסף, לא הושגו היעדים שקבעה הממשלה בהחלטותיה בנוגע למספר המתנדבים בקרב החברה הערבית.
הדו"ח העלה כי מספר המתנדבים לשירות לאומי-אזרחי מהחברה החרדית ירד בכ-36% מאז שנת 2015, זאת למרות שכ-31% מהמתנדבים החרדים החלו את השירות לאחר שמלאו להן 24 שנים, וכבר היו פטורים מחובת גיוס, וצה"ל החזירם למעמד של חייבי גיוס רק כדי להפנותם לשירות האזרחי. הסיבה שמציע המבקר לכישלון המנהלת בהעלאת המתנדבים מהחברות הערבית והחרדית היא הפעילות המצומצמת של המנהלת באותם מגזרים.
מבקר המדינה הצביע גם על כשלים משמעותיים בפעולות הפיקוח של מנהלת השירות הלאומי-אזרחי בכל הקשור למניעת הטרדות ופגיעות מיניות במתנדבות ומתנדבים.
(הדר גיל-עד)
28% ממשרדי הממשלה לא הנגישו את מאגרי המידע שברשותם לציבור
מבקר המדינה בחן את הנגשת מאגרי המידע הממשלתיים והציבוריים לציבור הרחב. לפי נתוני רשות התקשוב, כשליש ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך ביצעו מיפוי חלקי של המאגרים שברשותם או כלל לא ביצעו מיפוי, כ-28% מהמשרדים והיחידות כלל לא הכינו תוכנית עבודה להנגשתם לציבור.
הממשלה החליטה בעבר כי יש להנגיש את מאגר נתוני הפשיעה שבידי המשטרה עד לסוף שנת 2017. עם זאת, בבדיקת המבקר בספטמבר 2020 עלה כי המאגר עדיין לא הונגש. גם הליך הבחינה להרחבת החובה להנגשת מאגרי המידע הציבוריים על מוסדות נוספים (כמו מוסדות להשכלה גבוהה או רשויות מקומיות) עדיין לא בוצע או קודם.
(איתמר אייכנר)
פחות דו"חות בשנת בחירות
מבקר המדינה בחן בדו"ח הנוכחי את התביעה העירונית בחמש מועצות מקומיות – אזור, בית דגן, גדרה, גני תקווה וכוכב יאיר-צור יגאל. מהביקורת עלה כי בשנה שבה נערכו הבחירות לרשויות המקומיות קטן מספר הדו"חות שנרשמו בארבע מהמוצעות במידה ניכרת בהשוואה לשנת 2017.
בנוסף, כ-36% מהדו"חות שניתנו בשנים 2015-2019 ושהוגשו בקשות לביטולים – בוטלו או הומרו באזהרה. באזור ובגדרה עמד שיעורם על יותר מ-54%. לפי המבקר, התובע העירוני בכוכב יאיר "הקפיא" שמונה דו"חות שניתנו בשנים 2017-2018 מבלי שהתקבלה בקשה מצד מקבל הדו"ח. כמו כן הוקפאו שלושה דו"חות משנת 2015 שקיבל מקורבו של התובע העירוני.
(סיון חילאי)
