די מדהים לגלות ששיחת הטלפון הראשונה בין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לבין נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי, המתווך היחיד בין ישראל לבין חמאס, התקיימה רק ביום חמישי האחרון, חמישה חודשים אחרי שהתיישב בבית הלבן. ביידן, שתיכנן להתחשבן עם א-סיסי בגלל הפרת זכויות אזרחי מצרים, התעלם עד כה.
דווקא ישראל היא שהפעילה בשבוע האחרון, על רקע מבצע "שומר החומות", לחצים על הבית הלבן ליצור מגע עם א-סיסי ועם שר המודיעין המצרי, עבאס כאמל. המסר מתל אביב לבית הלבן היה: אם ארה"ב לא מעוניינת לטבול את האצבעות בתוך העיסה הרותחת, שהמצרים יטפלו והבית הלבן ייתן להם את ברכתו.
לישראל היה חשוב להכניס את המצרים, ורק אותם, למשימת התיווך. טורקיה וקטאר ניסו להתערב, ישראל דאגה להרחיק: שארדואן יישאר באנקרה, שהשליח מדובאי, מוחמד אל-עימאדי, ימשיך להעביר כספים לרצועה, ומצרים תתווך. היחסים בין לשכות השליטים בקהיר ובדוחא, כדאי לציין, גרועים עד כדי חוסר הידברות.
עכשיו זוכה הנשיא א-סיסי לקרדיט בינלאומי, ומצרים נראית כמי שעומדת לתפוס, מחדש, את מעמדה הבכיר. כבר לא הנסיכויות במפרץ שסימאו עיניים בישראל והרחיקו את הבעיה הפלסטינית. רק לפני שבועיים-שלושה מצרים נדחקה לשולי העולם הערבי. עכשיו, בגיבוי ישראלי, היא מטפסת לראש החדשות, גם בעזה, גם בגדה המערבית. המצרים עובדים בפרופיל נמוך: שלחו באין רואים את ראש מחלקת פלסטין, אחמד עבד אל-חאלק, לעזה ולגדה המערבית. צוות נוסף בדרכו לישראל.
אף אחד, גם לא א-סיסי והמודיעין המצרי, לא יוכל לנחש כמה זמן תימשך הפסקת האש. מהזווית המצרית, נוח להם שחמאס יצביע על ניצחון, יבליט את "המטרות שהושגו" ובלבד שיושג שקט
בין א-סיסי לבין שר המודיעין שלו, עבאס כאמל, קיים קשר הדוק שנמשך עשרות שנים, עוד מהימים שבהם שימש א-סיסי כמושל בסיני וכאמל כיהן כראש לשכתו. כאמל נשאר לצידו בכל הזמן שבו טיפס לתפקיד שר ההגנה, הדיח בהפתעה את הנשיא מוחמד מורסי, שלח אותו לבית סוהר והתיישב על כיסאו בארמון האיתיחאדייה בקהיר. כאמל היה שם, איש הסודות הגדולים והקטנים.
שניהם, יחד עם עוד חבורה מצומצמת של עוזרים, מחזיקים כבר שנים בידע גלוי וחשאי על כל מה שמתרחש בעזה. הם הראשונים להבין את הפער הענק בין שני מיליון האזרחים לבין ראשי ארגוני הטרור ששולטים בהם. המצרים גם מכירים את הצרכים הבסיסיים של תושבי הרצועה, ויודעים לסגור את הגבול רוב הזמן כדי שהאלימות לא תזלוג אליהם. מבחינתם, היה נוח להמתין 4-3 ימים בסבב הנוכחי, להניח לחיל האוויר ולחמאס להמשיך, ורק אז להתערב. כך הובטח ניצחונם הנחרץ של המתווכים מקהיר.
סמדר פריתומריקואף אחד, גם לא הנשיא א-סיסי וצוות מנהלי המשא ומתן מהמודיעין המצרי, לא יוכל לנחש כמה זמן תימשך הפסקת האש. מהזווית המצרית, נוח להם שחמאס יצביע על ניצחון, יבליט את "המטרות שהושגו" ובלבד שיושג שקט.
חשוב לשים לב לעניין נוסף: א-סיסי התחייב לתרום לעזה חצי מיליארד דולר. זה לא שמצרים היא אמריקה ויש לה תקציב בלתי נדלה. להפך. הגירעון התקציבי במדינת 105 מיליון התושבים בלתי ניתן להכלה. אבל לפי הידוע, במצרים חשבו על פתרון יצירתי: לשגר פועלים ומהנדסי בנייה ולהתלבש על פרויקט המבנים שנמחקו. ובמקביל, לשלוח צעירים ויזמים מובטלים מעזה לקורסי השתלמות בבנייה במצרים, שישתלבו בתהליך השיקום. איך קוראים לזה? שתי ציפורים במכה מצרית סוחפת.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
