בג"ץ הקפיא את מינוי אקוניס יעקב טירקל
(צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר)
שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל התייחס הבוקר (רביעי) בריאיון לאולפן ynet לישיבת הממשלה שבה דנו במינוי שר משפטים והובילה לבג"ץ אתמול. בסופה של הישיבה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פסל את ההצבעה על מינויו של אקוניס לשר.
ההתרחשויות, שנגמרו בהקפאת מינויו של אקוניס בבג"ץ הן "חלק מהמשחק הדמוקרטי", לפי טירקל, והוא רואה זאת בחיוב. לדבריו, בג"ץ יכול לחייב למנות שר אך לא יכול להתערב בנושא האישיות של הממונה. בית המשפט צפוי לדון היום בשעה 15:30 שוב בנושא, והורה לצדדים להשיב מדוע ההחלטה למנות את אקוניס יכולה להיות תקפה.
"הדמוקרטיה, יש לה כל מיני פנים וכל מיני תופעות. אני לא רואה בזה דבר רע", אמר טירקל כשנשאל על הגמשת הגבולות שאף כונתה אתמול "חציית קווים אדומים". "אני לא חושב שיפעלו לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אבל בסופו של דבר צריך גם לזכור שהיועץ המשפטי הוא יועץ ולא מחייב. אמנם הוחלט שחוות דעתו תהיה מחייבת אבל זה לא סוף פסוק. המחליט הסופי הם הממשלה והכנסת".
איך בג"ץ בכל זאת יכול לשים סוף לפלונטר הזה? האם לשיטתך בג"ץ יכול להכתיב מי יהיה שר המשפטים הבא?
"לא נראה לי. אני לא חושב שבג"ץ יכול להיכנס אל תוך הקלחת או המערכת הפוליטית ולהכתיב את אישיותו של שר המשפטים. בג"ץ יכול לחייב למנות שר משפטים, אבל הוא לא יכול להיכנס לנושא של אישיותו של השר".
אז אין איזה שום פתרון משפטי לפלונטר שנקלענו אליו?
"אני יכול רק לסמוך על השכל הישר של הנבחרים, ולמרבה הצער, אם לא יימצא פתרון, אז אני חושש שלא תהיה לנו ברירה אלא ללכת שוב פעם לבחירות".
כשנשאל אם מקומם של גורמים משפטיים כמו היועץ המשפטי לממשלה להכריע שראש הממשלה בנימין נתניהו צריך לצאת לנבצרות אמר השופט בדימוס טירקל כי מדובר בעניין לא פשוט. "במקרה שלנו, אם מדובר על זה שיש הליכים פליליים נגד ראש הממשלה, אין הוראה בחוק שמונעת את זה. אז יש לנו את הכנסת, והכנסת יכולה לחזור ולחוקק כל מיני דברים שנראים לה. בשלב זה, אני חושב שאי אפשר למנוע את הממשלה ואת ראש הממשלה לפעול במסגרת סמכויותיהם".
כל מיני גורמים מדברים הבוקר הזה על "אנרכיה", "קץ הדמוקרטיה" - האמירות האלה מוגזמות?
"אני חושב - מוגזמות ביותר. זה לא קץ הדמוקרטיה, אני חושב שאלה גילויים של אופי המשטר הדמוקרטי שלנו, אז יכול להיות שהדברים היו צריכים להיות יותר מתונים, יותר שקולים, אבל זה מה שיש לנו. אני לא רואה בזה אסון, וודאי לא קץ הדמוקרטיה".
שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן
(צילום: משי בן עמי, ניצן דרור)
לעומת זאת, פרופ' דניאל פרידמן, שכיהן כשר משפטים בממשלת אולמרט, אמר כי "זו לא שאלה של מה היועץ המשפטי אמר אלא החוק שלא קוים". לדבריו, "מה שנעשה כאן זה בניגוד לחוק יסוד: הממשלה, שנקבע. יש חוק יסוד, היה בשעתו הסכם בין הליכוד לכחול לבן, בין נתניהו לגנץ, שקבע הסדרים מסוימים. אז קיימת אפשרות שהממשלה לא תכבד הסכם כזה, אבל כאן נעשה הרבה יותר - ההסכם קיבל ביטוי בחוק יסוד הממשלה. חוק יסוד: הממשלה מחייב את כל מרכיבי הממשלה ומתוך החוק הזה נכנסו הוראות שמבטיחות פריטטיות של שתי הקבוצות".
פרופ' פרידמן הוסיף כי "נוסף לזה שזה פריטטי, ויש דברים שהם באמת לא יכולים לעבור - עובדה היא גם שעד היום אין לנו תקציב ואף אחד לא יכול לעשות תקציב במקום הממשלה - לא בית המשפט ולא היועמ"ש, אז אין לנו תקציב. אז זה המצב בעניין תקציב. אבל יש דברים אחרים שיש לגביהם הוראה נוספת לפריטטיות כי יש הוראה ספציפית בחוק יסוד: הממשלה. ואחד הדברים שהחוק הזה קובע לגבי שתי הנבחרות, הוא אומר, אם מתפנה מקום בנבחרת של אחד מהצדדים, נגיד בנבחרת של גנץ, אז הממשלה תמנה אדם לפי המלצתו ויש הוראת חוק מפורשת בעניין הזה, הממשלה תמנה לפי המלצתו של הצד שאצלו התפנתה המשרה, והמשרה של שר המשפטים היא בתוך הנבחרת של גנץ. זה מה שנתניהו הסכים לו, וזה כך. הוא נקבע והוא אושר בכנסת. ולכן, האפשרות, הסמכות להציע לממשלה את המועמד הראוי, שנראה מתאים, או המועמד שגנץ מבקש נתונה בידיו של גנץ. זה קובע החוק הישראלי, אז צריך".
אם גנץ מציע וזה עולה להצבעה ובסופו של דבר אין רוב?
"נאמר כי ראש הממשלה החליפי, אני קורא את סעיף משנה ד' של סעיף ד', שר אחר שתקבע הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה, תקבע הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה או ראש הממשלה החליפי, הכל בהתאם לזיקת השר האמור. זאת אומרת שזה מה שהוסכם וזה מה שצריך לקיים. אז לא רוצים לקיים? לא רוצים לקיים. אבל צריך לקיים את זה. אז זה המצב. אז אנחנו נקלעים לשאלה 'האם במצב כזה, כשיש מועמד שהממשלה חייבת בעצם על פי החוק למנות, האם בית המשפט יכול להגיד 'אם אתם לא ממנים, ואתם חייבים למנות את האיש הזה, האם בית המשפט יכול למנות במקום'. אז אני אומר זה מצב מאוד מאוד לא רצוי".
אבל יכול להיות שלא תהיה ברירה כדי שלא תהיה כאן, קרא מי שקרא לזה, "אנרכיה"?
"קודם כל קיימת ברירה מכיוון שכל העניין הוא, אני מבין, עניין של ימים, שייתכן מאוד שתקום ממשלה חדשה, ועד אז אולי אפשר לחכות. אם לא תקום ממשלה אנחנו הולכים לבחירות חדשות, והמצב הזה שבממשלת מעבר יכול להימשך עוד שלושה, שישה או תשעה חודשים או מי יודע כמה זמן, אז ייתכן שלא תהיה ברירה ובית המשפט ייאלץ לקבוע את המינוי הזה במקום הממשלה, אבל אני חושב שזה דבר מאוד לא רצוי, צריך מאוד להיזהר".
פרופ' פרידמן הוסיף כי "כשכולם קוראים למערכת המשפט להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, אני חושב שבעניין הזה מערכת המשפט צריכה להיות זהירה ביותר, ורצוי שחילופים בראשות הממשלה, או חילופי הממשלה, יעשו במישור הפוליטי ולא במישור המשפטי. אבל שוב, הממשלה צריכה לקיים את הוראות חוק היסוד, שהיא בעצם יזמה, ולא ליצור מצב של אנרכיה".
