כמעט 30 שנים עברו מאז שרצנו לחדרים האטומים בכל פעם שהמילים "נחש צפע" הושמעו בטלוויזיה וברדיו. לרגל שלושה עשורים למלחמת המפרץ, שבהם עשרות טילי סקאד שוגרו מעיראק לישראל, מפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון צילומים, סרטוני וידאו וגם מסמכים מסווגים מאותה תקופה.
מליל 18 בינואר עד 25 בפברואר 1991 החרידה אזעקה עולה ויורדת את כל מדינת ישראל, בעקבות זיהוי שיגור טילים מעיראק. החשש הגדול היה כי משטרו של סדאם חוסיין ישגר טילים בעלי ראש נפץ כימי. הדבר גרם לכך שבישראל חולקו מסכות אב"כ והתושבים נקראו להיכנס לחדר האטום שהכינו מבעוד מועד ולא לרדת למקלט.
כמעט כל התקפות הטילים היו בשעות החשכה, פרט למטח אחד בשבת בבוקר. בליל 18 בינואר היה המטח הראשון לעבר ישראל, ושמונה טילים ששוגרו מעיראק התפוצצו – חמישה באזור תל אביב ושלושה בחיפה. למחרת בבוקר שוגרו עוד ארבעה טילים לעבר אזור תל אביב.
בירי השלישי מעיראק, אז נורה טיל בודד לעבר תל אביב, שוגרו בפעם הראשונה שני טילי פטריוט כדי ליירט אותו. יממה לאחר מכן, כשנורה טיל בודד לעבר חיפה, שוגרו לעברו ארבעה טילי פטריוט.
הירי הכבד ביותר היה ב-25 בינואר, אז שוגרו תשעה טילים – שבעה לעבר אזור תל אביב ושניים לעבר חיפה. לפי הרישום של מערכת הביטחון, 27 טילי פטריוט שוגרו לעבר אותם טילים. מ-28 בינואר עד 3 בפברואר שוגרו עוד ארבעה טילים שהתפוצצו באזור השומרון, ככל הנראה בשל טעות של המשגרים. בהמשך, ב-16 בפברואר, היה מטח של שלושה טילים לעבר דימונה ואחד לאזור חיפה. הירי האחרון היה ב-25 בפברואר לאזור דימונה.
בסך הכול, לפי סיכום מערכת הביטחון, שוגרו לעבר ישראל 43 טילי סקאד מעיראק - 26 מהם לאזור תל אביב, שמונה לאזור חיפה, חמישה לאזור דימונה וארבעה לאזור השומרון. מנגד, שיגרו חיילים אמריקנים 54 טילי פטריוט על מנת ליירט את הסקאדים העיראקיים.
והיו גם קורבנות בישראל - רק כמה בודדים כתוצאה מנפילת הטילים והיתר מחרדה, מנפילה בדרך לחדר האטום או מלבישה לא נכונה של המסכה, שגרמה לחנק – בין היתר בשל אי הוצאת הפקק מהמסנן. בסך הכול טופלו 229 ישראלים שנפגעו מפגיעות ישירות של טילים, 85 מהם ב-22 בפברואר ו-67 ב-25 בינואר. בנוסף, טופלו 540 ישראלים שלקו בחרדה, ו-222 שהזריקו אטרופין שלא לצורך. בדו"ח של משרד הביטחון נכתב כי היו בישראל 14 מקרי מוות, אך לפי אתר הזיכרון לנפגעי האיבה – המספר גבוה הרבה יותר.
בנוסף, הותרו לפרסום גם כמה יומני מבצעים של פיקוד מרכז. ההוראה הייתה להתייחס לכל טיל כטיל כימי עד שמתקבלת הודעה אחרת, ולכן לבשו צוותי ההצלה בגדי מגן כשיצאו למקומות שבהם נפלו הטילים. לאחר אחת ההתקפות נכתב: "שכונת התקווה, דרך בן צבי-יפו, שיבולים תל אביב. גבעתיים – רחוב מרי ורמב"ם. הטילים לא חל"כ (חומר לחימה כימי). יש הרס. גף הצלה עורף מתכלל למקומות הפגיעה".
במתקפה אחרת נכתב: "שני טילים בשכונת התקווה, אחד בראשון לציון, אחד בנס ציונה. סך הכול ארבעה נפגעים קל מאוד".
מסמך אחר מדווח על הנזק בירי היחיד שהיה בשעות הבוקר: "פגיעת טיל ברחוב אלנבי 138 תל אביב – הטיל לא התפוצץ. קאנטרי דקל ופארק הירקון – פגיעת טיל אין נפגעים. שכונת התקווה בית דני – פגיעת טיל. 10 נפגעים באורח קל. ככל הנראה במספר מקומות ברמת גן נפלו חלקים של טיל. פגיעת טיל בתחנת הדלק ביציאה הצפונית של ראשון לציון. שני פצועים באורח קל ונוצרה שריפה קלה שכובתה. חלקי טיל פגעו בנס ציונה ובטירת שלום".