השריפה הגדולה בכרמל לפני עשור כילתה עשרות אלפי דונמים של חורש טבעי, גדעה את חייהם של 44 בני אדם, אבל גם חשפה את חוסר המוכנות של מערך הכבאות בישראל לתפעול אירוע בסדר גודל כזה.
כבר בימים הראשונים של השריפה, בזמן שהכוחות פעלו בשטח, נשמעה ביקורת חריפה על חוסר המוכנות של כוחות הכיבוי וההצלה. בראשית השריפה הוקפצו לאירוע כמאה כבאיות של כיבוי אש, וככל שהלהבות המשיכו לבעור נוספו עוד ועוד כבאיות וכבאים מכל התחנות בארץ.
אבל כוח האדם והציוד שהיה בתחנות בישראל, ובמיוחד מחסור במטוסי כיבוי, הוביל לכך שהמדינה קיבלה סיוע בינלאומי נרחב של מטוסי כיבוי וכבאים מכמעט 20 מדינות ברחבי העולם. העובדה שמדובר בשריפה שנחשבת "בינונית" בקנה מידה עולמי, עוררה ביקורת על כך שמערך הכבאות הישראלי נאלץ לקבל סיוע בינלאומי כדי להתמודד עם השריפה.
אבל לא היה צריך את השריפה הגדולה כדי לדעת שמערך הכבאות לא מתפקד כמו שצריך. כבר אחרי מלחמת לבנון השנייה פרסם מבקר המדינה שני דו"חות על מצב הכבאות בישראל וחשף כשלים משמעותיים שלא טופלו כמו שצריך.
כמה ועדות שהוקמו מאז מלחמת לבנון השנייה ועד לשריפה בכרמל התריעו על אי מוכנות מערך הכבאות לאירוע שריפה גדול, והמליצו לשנות את המבנה של המערך. במקום תחנות כיבוי שפועלות תחת הרשויות המקומיות, להקים מערך כבאות ארצי עם שרשרת פיקודית ברורה תחת נציב אחד.
השריפה הגדולה בכרמל הובילה דו"ח מיוחד של מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס שתקף שוב את המצב הקשה של שירותי הכיבוי בישראל. לצד הערות נקודתיות על טעויות שנעשו בשטח בימים שקדמו לשריפה ובמהלכה, המבקר התייחס לסוגיות משמעותיות בכל הקשור למערך הכבאות.
לינדנשטראוס חזר על הקביעה שמערך הכבאות חייב לשנות את השדרה הניהולית שלו ולהפוך למערך אחד, בנוסף הוא ציין כי שירותי הכיבוי בישראל לוקים במחסור של כוח אדם שדרוש לתפעול, במיוחד במצבי חירום כמו השריפה בכרמל.
טענה נוספת שהעלה המבקר היא שמערך הכיבוי האווירי לא פעל כראוי במהלך האסון בכרמל, זאת משום שהמשרד לביטחון פנים לא השקיע בו מספיק כספים. לפי המבקר, ביום הפקודה הגיעו המטוסים עם מלאי אפסי של חומרים מעכבי שריפה.
"יכולים היום לתפעל שריפות במגוון תרחישים"
עשור אחרי האסון בכרמל, ומבדיקת ynet עולה שבשירותי הכיבוי הישראלי אימצו חלק מההערות של מבקר המדינה. כך למשל, שנה אחרי דו"ח המבקר הוקם מערך כבאות ארצי עם שדרה פיקודית וניהולית ברורה. המערך יצא לגיוס לוחמי אש ולהגדלת מספר המתנדבים.
"בחמש השנים שלאחר הדו"ח עסקו פה הרבה בבניית הכוח וארגונו", אמר גורם בכיר בשירותי הכבאות וההצלה. "הצטיידנו באמצעים ייעודיים חדשים והקדשנו זמן להטמיע טכנולוגיות שונות לשירות. היום המערך בנוי כך שהוא יוכל לתפעל שריפות שיכולות לפרוץ במגוון תרחישים".
מאז החלה הרפורמה במערך הכבאות הוא מתוקצב ב-1.2 מיליארד שקלים בשנה בממוצע. בעשור שחלף מאז האסון נפתחו 22 תחנות כיבוי חדשות במטרה לקצר את זמן התגובה לשריפות, גויסו 844 לוחמי אש חדשים ונקלטו עוד כ-1,200 מתנדבים.
בזכות העובדה שהתקצוב הוא לא מהרשויות המקומיות אלא ממקור תקציבי אחיד, המערך התחדש עם יותר מ-333 רכבי כיבוי שונים – החל מכבאיות, דרך אופנועים, ניידות המותאמות לפעילות בשטח פתוח וניידות בעלות יכולות טיפוס לגובה כדי לכבות להבות בגורדי שחקים.
שינוי המבנה הארגוני יצר מצב שבו יש פיקוד ברור על כלל התחנות בארץ, וכך אפשר לנייד כוחות בקלות במקרה הצורך לשריפות ואירועים באזורים אחרים בארץ. ניוד כזה היה לארונה בשריפות בכפר אורנים ובנוף הגליל שהתרחשו בחודש שעבר.
מחסור בכוח אדם, כבאיות עם בלאי
אבל לא כל הכבאים במערך חושבים שהמאמצים שנעשו בעשור האחרון היו טובים ושישראל ערוכה לשריפה באותו סדר גודל. "בסופו של יום זה עניין של כוח אדם. אמנם העצמנו את כוחנו, אבל זה לא מספיק", אמר כבאי ותיק ובכיר. "אנחנו עדיין נמצאים מרחק שנות אור מהסטנדרט העולמי בכמות הכבאים ביחס למספר התושבים, שעומד היום על כבאי לכל 9,000 תושבים".
אותו גורם התייחס לטענות הכבאות על פתיחת תחנות חדשות בשנים שחלפו, וטען שהן לא יעילות. "איך זה עוזר אם הן לא חולשות על כל המדינה? כמעט אף תחנה שקמה לא קיצרה את זמן התגובה באופן רציני".
גם הטענות על הצטיידות ברכש נוסף נענו בטענה שרוב אותם רכבי שירות שנרכשו כבר מעלים בלאי. "כמעט אין תחנה שאין בה רכב תקול או רכב שיושב במוסך זמן רב – ככה שזה לא באמת עוזר".
הלקח המשמעותי – טייסת הכיבוי
לצד הקמת מחוזות, שמרכזים תחתם את התחנות המקומיות, הוקמו יחידות ארציות כמו "להבה", והזרוע האווירית של הארגון, ששוכללה ונקראת על שמו של אלעד ריבן ז"ל, המתנדב בן ה-16 שנספה בשריפה.
טייסת הכיבוי האווירי היא מסקנה ישירה ובולטת מהמחדל באסון הכרמל, שבו המדינה נדרשה לסיוע אווירי בינלאומי נרחב, שבראשו היה הסופר טאנקר המפורסם. הטייסת מונה כיום 14 מטוסי כיבוי ייעודיים מדגם אייר טרקטור, היא נמצאת באחריות של המשרד לביטחון פנים ומופעלת הלכה למעשה על ידי המשטרה.
המטוסים יכולים להכיל בבטנם כ-3,000 ליטר של חומרי כיבוי ומוצבים בשני מנחתי קבע – במגידו שבצפון ובקדמה שבדרום. בכבאות והצלה מגדירים את המטוסים האלה כ"כלי שובר שוויון" בטיפול בשריפות בשטחים פתוחים.
לפי נתוני רשות הכבאות הארצית, מתחילת 2020 הטייסת הוקפצה לכ-200 שריפות בשטחים פתוחים, והטייסים השלימו כמעט אלפיים שעות טיסה שבהם הטילו מהאוויר כמיליון וחצי ליטרים של חומרי כיבוי.
הכניסה של הטייסת למערך הכבאות מאפשר לארגון להשתמש בהם כפטרול אווירי למקומות שיש בהם חשש להתפרצות שריפות בימים חמים. באותם סיורים הטייסים סורקים גזרות ותאי שטח נפיצים מתוך מטרה לאתר שריפות בשלב ההתחלתי ולמנוע את התפשטותן.
שיתוף הפעולה בכיבוי, ומחוצה לו
בשנים האחרונות נציב כבאות והצלה דדי שמחי שם דגש על שילוב כלים לצורך טיוב ההליך הפיקודי של המפקדים בשטח. לשם כך, החלו לאחרונה בארגון להשתמש ברחפנים כדי לתת למפקדים בשטח תמונה רחבה יותר של האירועים. בנוסף נעשה שימוש במסוקי משטרת ישראל לצרכים אלו, ובמידת הצורך ניתן לחבר להם גם דלי מים שיסייע בכיבוי השריפה.
בשנה האחרונה עושים בכבאות והצלה מאמצים לאחד כוחות עם יתר כוחות הביטחון, בין היתר בעקבות אסון המעלית בחורף שעבר שבו נספו דין שושני וסתיו הררי ז"ל, שם לא היה תיאום בין כוחות ההצלה השונים.
בחודשים הקרובים תיכנס לשירות מבצעי בכבאות מערכת שליטה ובקרה מתקדמת שמותאמת לתרחישי חירום ונמצאת בשימוש מד"א כבר כמה שנים. רכישת המערכת בעלות של עשרות מיליוני שקלים, ואיחוד המערכות של גופי החירום, מהווים פריצת דרך מבצעית ביכולת של הארגון להתמודד עם אירועים בשגרה ובחירום.
בינתיים, בשירותי הכיבוי וההצלה טוענים שלמדו מאסון הכרמל בכל הקשור לרמת המוכנות של לוחמי האש בכל הקשור לפן המקצועי. "אסון הכרמל הוביל אותנו להבין שאנחנו הכבאים צריכים לדבר באותה שפה. לא הייתה לנו שיטת לחימה אחידה בכל הארץ והבנו שאנחנו חייבים שתהיה אחת כזאת כדי שנוכל להבין אחד את השני", הסביר גורם בפיקוד הכבאות וההצלה.
בעקבות כך, בשנה שעברה הוקמה המכללה הלאומית לכבאות בראשון לציון, שם עוברים לוחמי האש והמתנדבים סדרה של קורסים והכשרות שמטרתם העיקרית היא לא רק לשפר את יכולת האנשים, אלא לגרום לכך שכולם ידברו באותה השפה בזמן אמת.