שתי מטרות זהות והפוכות מבחינה כרונולוגית ילוו את בחירות 2021 הקרובות ויכתיבו את האסטרטגיה מאחורי ניהול הקמפיינים. בצד של ראש הממשלה בנימין נתניהו מטרות העל הן השגת 61 המנדטים המיוחלים בכל מחיר, ואם זה לא יצלח, תוכנית ב' תיכנס לפעולה: למנוע מהצד השני להקים ממשלה, כפי שקרה בשלושת הסיבובים הקודמים באמצעות קמפיינים מאורגנים וממוקדים של הליכוד נגד ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת.
- בחירות 2021 - כל מה שצריך לדעת במתחם הבחירות של ynet
בצד שמול נתניהו המטרות זהות, רק הסדר הפוך. ראשית למנוע ממנו 61 מנדטים, ורק בשלב שני לגבש ממשלה בלעדיו. בדרך למטרות האלה, הימים האחרונים שלפני הגשת הרשימות ב-4 בפברואר הם קריטיים.
השבוע רשם נתניהו הישג אסטרטגי משמעותי. תסריט הבלהות של בחירות אפריל 2019 (הסבב הראשון), שבו נותרו כמעט 250 אלף קולות ימין מתחת לאחוז החסימה, כבר לא יתממש כנראה בבחירות הקרובות. במהלך ממוקד ושקט יחסית הוא הוביל לבחירתה של סגנית ראש עיריית ירושלים, חגית משה, לראשות הבית היהודי, בעזרתו של יו"ר האיחוד הלאומי, בצלאל סמוטריץ'. הוא סידר את הקלפים כך שכל קולות הימין יישארו בפנים, מאחר שההערכה היא שגם איתמר בן גביר יכנס לאיחוד כזה.
לעומתם, נפתלי בנט וימינה שלו יילחמו על מצביעי המיינסטרים של הציונות הדתית, אלה שמאמינים שהסקטור הזה צריך להביט החוצה ולא פנימה, אולי אפילו למעלה, לעבר ראשות הממשלה.
השבוע באולפן ynet
(צילום: אבי חי)
למעשה, ההישג של נתניהו השבוע הוא כפול: הן מיצוי כמעט ודאי של קולות הימין בכנסת הבאה, והן קבלת שליטה מלאה על מפלגות הציונות הדתית, שאין אף אחד שיידע לנהל אותן יותר טוב ממנו. מלבד בנט. בכך הוא הגדיל את מאגר המפלגות שיילכו איתו בכל מחיר, כפי שהיטיב לתאר בשיחה שהוקלטה עם העצמאים ("החרדים וסמוטריץ' יעשו מה שאני אגיד להם").
אלא שסידור הכוחות הפוליטיים לא בהכרח יספיק. אירועי הימים בעמודי החדשות נבחנים מעתה בראי הקמפיינים וביכולתם לתרום או להזיק למועמדים, ומשכך - השבוע החולף סיפק לנתניהו גם כמה רגעים שליליים. הפתיחה החלומית של מבצע החיסונים וקמפיין "חוזרים לחיים" שקעו קצת, ומנגד הוצפו לפתע כמה וכמה סימני שאלה. מטבע לשון חדש בא לעולם והתהפך על הליכוד: "מחדל הבדיקות בנתב"ג".
הדיון על הכשל שהוביל לכניסת מוטציות הקורונה לישראל דרך שערי נתב"ג הפתוחים לרווחה, כמו גם השיח סביב מספרם המאמיר של המתים מהמגפה, הוציאו את נתניהו מאזור הנוחות. השאלה הדרמטית היא כמה אירועים כאלה, שמאפילים על החיסונים, יצטברו לו עד מרץ.
השמאל-מרכז כרשימת המתנה
אחרי שהלוחות הסתדרו כמעט לחלוטין בימין, השבוע הקרוב יעמוד בסימן החיבורים במרכז ובשמאל. באופן מפתיע, וחרף הזמן הקצר שנותר, עדיין לא מתקיימות שיחות אינטנסיביות בדרך לאיחוד ומיצוי האלקטורט. הגוש במצב המתנה - לרגע האחרון, לפריירמיז במפלגת העבודה שיתקיימו ביום ראשון, לשובו של יאיר לפיד מנסיעתו לוושינגטון.
לכאורה, האינטרסים של ראשי המפלגות כבודדים ידועים. לפיד מנסה בכל דרך להתמקם כמפלגה השנייה בגודלה אחרי נתניהו ובוחן מה היא הדרך הטובה ביותר לעשות את זה; רון חולדאי רוצה להשתחרר מהנתון החד-ספרתי הנמוך שאליו התדרדר, ויתר השחקנים רק מתפללים לראות את הכנסת מבפנים.
הסיפור מסתבך סביב השאלה איך עושים את זה. איך גורמים לתקווה חדשה של גדעון סער להפוך למפלגה השלישית בגודלה על ידי גריפת המצביעים שתמיד ינהרו אחרי בעל הסיכויים הגבוהים להחליף את נתניהו.
גם ביש עתיד, וגם במפלגת הישראלים של חולדאי שכבר נחתכה בחצי בסקרים מאז הגיחה לעולם, לא שוללים איחוד. אבל הטכניקה של המהלך עדיין מורכבת והיא לא עומדת לבדה. היא כוללת עוד כמה מקלות בגלגלים בדמותן של מפלגות קיימות שלא עוברות את אחוז החסימה בצד הזה של המפה.
האתגר לחבר את כל זה לתוצאה אחת הוא גדול ואולי דווקא בגלל זה לפיד ייקח פנייה אחרת, מפתיעה, כדי לחולל את הקפיצה. בבית ברמת החיל בתל אביב, יושבת ציפי לבני ואולי היא הקלף שיישלף.
