במסגרת המתווה שאותו אישר קבינט הקורונה לפתיחתה ההדרגתית של מערכת החינוך, מיעוט מבין התלמידים חזרו בפועל ללמוד בכיתות, ורובם המשיכו ללמוד בזום. אולם מהיום (חמישי) הם יוכלו גם ללמוד בקבוצות קטנות של עד עשרה אנשים (כולל המורה) בשטחים פתוחים. כעת, ולצד הביקורת שעדיין נשמעת על כך שמקבלי ההחלטות "מנותקים מהמציאות", נערכים בתי הספר והרשויות המקומיות ברחבי הארץ לנצל את האפשרות החדשה הזו, תוך שהם מודים שהמטרה העיקרית אינה למידה של ממש, אלא מתן מענה לצרכים החברתיים של הילדים.
עוד על מתווה החינוך החדש:
על פי המתווה שאושר, בגנים ובכיתות א'-ד' חזרו ללמוד בערים שצבע הרמזור שלהן ירוק וצהוב. בנוסף, מתקיימים לימודים כרגיל גם בערים כתומות שציון הרמזור שלהן אינו גבוה מ-6.5, וששיעור המחוסנים בהן בקרב בני 50 ומעלה גבוה מ-70%. פעילויות בשטח פתוח יותרו בכל היישובים, גם האדומים, ובכל קבוצות הגיל.
ביקורת לא מעטה נמתחה על כך שבמסגרת המתווה הוחלט לדחות בכשבועיים את החזרת תלמידי י"א-י"ב, שמתכוננים כעת לבגרויות החורף, אך בתיכונים רבים מתכוונים לנצל את הלמידה בחוץ כדי לסייע בכך – ויעניקו תעדוף לאלו שניגשים לבחינות.
יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, מציין כי ההיערכות לחזרה החלקית ללימודים כרוכה בהכנה נרחבת הכוללת ניקיון, חיטוי, החזרת עובדים מחל"ת – ובעיקר בחינה של מספר החולים והמבודדים. לדבריו, ישנן רשויות שידחו מעט את פתיחת מערכת החינוך.
קמינסקי אמר כי הוא שמח שהממשלה קיבלה את ההמלצות של מנהלי מחלקות חינוך לאפשר פעילות בשטח פתוח, באופן שיאפשר שינוי אווירה ושיח עם התלמידים. לדבריו המפגשים הללו יהיו מפגשי הפוגה ולמידה בלתי פורמליים. "כל מפגש כזה מבורך ונכון", אמר, "בהחלט מדובר במצב חיוני בנסיבות הקיימות ובבחינת הרע במיעוטו. עדיף כך על לא כלום".
מעגלי שיח, משחקים ושחרור לחצים
המפגשים, לדבריו, יתקיימו בחצרות בתי הספר, בסמוך למוסדות החינוך ובגנים ציבוריים. כל מפגש כזה יימשך בממוצע שעתיים-שלוש, כדי לאפשר מפגשים נוספים של אותו מורה עם הקבוצות הנוספות.
ברשת אמית הנחו את מנהלי בתי הספר שלה לערוך בהקדם מפגשים בחוץ, בערים שיאפשרו זאת. "אנחנו מבינים שהתלמידים שלנו זקוקים מאוד למפגש, לשיח החברתי שישחרר את הלחצים ויוציא אותם מהמסכים, והמנהלים שלנו נערכים בדרכים יצירתיות כדי לאפשר מפגשי הפגה ולמידה באוויר הפתוח", אמר ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל הרשת.
באולפנת אמית נוגה שבבית שמש המורות חילקו את התלמידות לפי האזורים והיישובים וייצאו להיפגש עמן במרחבים פתוחים בשכונות בבית שמש וביישובים באזור. בתיכון אמית גוטוירט בשדרות ישתמשו במגרש המקורה למפגשים ובאולפנת אמית גבעת שמואל מתכננים לערוך את חלוקת התעודות במסגרת המפגשים במרחב הפתוח.
תומר שופר, מנהל אמית בר אילן ברמת גן, נערך לנצל את ימי השמש כדי לערוך מפגשים של עשרה תלמידים עם מורה בחצר. "במקצועות שבהם ניגשים השנה לבגרות נערוך גם מפגשי למידה, אך ברוב המקצועות נעשה מפגשי הפגה ושיח שכל כך חשובים וכל כך חסרים", אמר.
בשבוע הבא, כשהגשם יחזור, שופר מתכוון לעשות שימוש בפרגולות שיש בחצר בית הספר, ולמצוא מרחבים מוגנים מהגשם ככל שנוכל כדי לערוך את המפגשים. "נעשה כל מאמץ לנצל את היכולת לערוך מפגשים. התלמידים זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה".
גם רונית מור, מנהלת תיכון דרכא רמון בגדרה, אמרה כי מטרתם העיקרית של המפגשים בחוץ תהיה להתמקד בהיבט הרגשי של התלמידים, כדי לייצר אצלם "חוסן נפשי" כלשונה. "לתפיסתנו זהו צו השעה", אמרה. לדבריה, "הראשונים להשתלב במערך המפגשים יהיו מחנכי הכיתות, רכזי השכבות והיועצות שמחכים וזקוקים למפגש פרונטלי לא פחות מהתלמידים. אם הדבר יצלח ויתאפשר, נבחן אפשרות למפגש לצורכי למידה".
היא הוסיפה: "המרחב החיצוני בבית הספר גדול מאוד, ואנו מתכוונים לנצל זאת לטובת מפגשים חברתיים בין התלמידים. גם בימים גשומים ניתן יהיה לנצל אזורים אלה המקורים בפרגולות וסככות. לאור העובדה שבית הספר מונה כ-1400 תלמידים, יש כוונה לפרוס את השכבות השונות ולא לתאם מפגשים כוללים. הדבר יתבצע באמצעות בניית מערכת בית ספרית על פי שכבות וכיתות".
גם בקבוצת עמל נערכים לאפשר פעילויות בשטחים פתוחים. מנכ"לית הקבוצה, עו"ד רוית דום, אמרה: "בבתי הספר שלנו קיימים מרחבים גדולים בשטח הפתוח. בהתאם לקפסולות ולאפשרויות מפגשי מורים ותלמידים, נבנה מעגלי שיח וקבוצות למידה, במרחקים העומדים במתווה. בחלק מבתי הספר ישנם מרחבים מקורים אשר יוכלו אף הם לשמש למטרה זו".
גם היא אמרה כי המפגשים יתקיימו לצורכי הפגה ואוורור, אך גם למידה. "אנחנו רואים בחינוך לא רק למידה של תכנים פורמליים. חינוך זה גם שיח עם התלמידים על נושאים ערכיים. גם ליצור משחקים עם התלמידים זו למידה. פגישות עם תלמידים במעגלי שיח זה תהליך חינוכי ונפשי, ואני לא בטוחה שהוא פחות חשוב מעוד פרק בהיסטוריה. אפשר ללמד את התלמידים נושאים מגוונים גם בחוץ, בטבע, במוזיאונים".
גשם? "ערוכים למעבר מיידי ללמידה מרחוק"
דום אמרה שכדי להתגבר על הצורך בכוח אדם מתוגבר, פיתחה הרשת מודלים דינמיים לחיבורים בין מורים לתלמידים: חלוקה לקבוצות קטנות מחד והרצאות לקבוצות גדולות יותר מאידך בפיצולים מגוונים. "כמובן שלא מדובר על כך שכל התלמידים ילמדו כל השעות בחוץ, אלא נעבוד במודל היברידי, כך שכל קבוצת תלמידים תיפגש עם המורה כפעמיים בשבוע", הדגישה.
באשר למזג האוויר המשתנה, אמרה, בתי הספר ערוכים למעבר חלק ומיידי בין למידה בבית הספר ללמידה מרחוק, ולכן תותאם הגעת התלמידים בהתאם לתחזית מזג האוויר.
להכנות ללמידה בחוץ שותפות גם הרשויות המקומיות, במיוחד אלו שמוגדרות אדומות או כתומות ולא עונות לדרישות של המתווה החדש ללמידה בתוך הכיתות.
ראש העיר ביקש: "בוא נשפר יחד את ציון הרמזור"
בעיריית ראשון לציון, שהינה עיר כתומה שלא עומדת בקריטריונים לפתיחת הכיתות, נערכים כמו רשויות רבות ללימודים בשטחים פתוחים בשכבות הגיל השונות, גם עבור ילדי הגנים. בתמונה שפרסמה העירייה ניתן לראות כי התלמידים ילמדו בקבוצות קטנות גם על אחד מגגות בתי הספר.
גם בעיר יבנה האדומה נערכים לחידוש הלימודים במתכונת מצומצמת ובשטחים פתוחים. ראש העיר, צבי גוב-ארי, הדגיש בשיחות עם צוותי החינוך את חובת ההקפדה על ההנחיות, שמירת מרחק בין התלמידים ועטיית מסכות בכדי להבטיח "למידה בטוחה ובריאה".
ברמלה שצבעה גם הוא אדום כעת, מערכת החינוך תפעל באופן מצומצם ולפי קבוצות לימוד של עד תשעה תלמידים בשטחים פתוחים. מנגד, בלוד הסמוכה שגם היא אדומה, התלמידים ימשיכו בלמידה מרחוק. ברחובות ביקש ראש העיר רחמים מלול מהתושבים לשמור על ההנחיות כדי לאפשר לעיר לשנות את צבעה. "ציוננו ברמזור הוא 6.9, הבה נעשה עוד מאמץ קטן לרדת ל-6.5 ונוכל לפתוח את המערכת, כיוון שאחוז המתחסנים בעיר גבוה מהנדרש. שוב מתגלה כי רק בערבות הדדית נוכל לנצח את הקורונה. בואו נשפר את ציון העיר יחד".
במועצה האזורית באר יעקב ישובו התלמידים ללמוד בעיקר בקבוצות קטנות בחוץ. במועצה טרם השלימו את ההכנות ליצירת קפסולות למידה בגנים והודעה לגבי חזרתם לפעילות תצא להורים רק בשעות הערב. גם בגדרה שהינה עיר אדומה התלמידים של כלל השכבות ישובו ללמוד בקבוצות קטנות בחוץ.
באבן יהודה, הנחשבת כתומה, הודיע אמש ראש המועצה אבי הררי כי למרות שזמן קצר לפני כן הודיעה העירייה על פתיחה היום של הלימודים בכיתות, בהתאם למתווה, הדבר לא יתאפשר כיוון שציון הרמזור של העירייה לא עודכן. לדבריו, מבדיקה עדכנית של פיקוד העורף ציון הרמזור של המועצה נמוך מ-6.5 ומספיק מבני ה-50 ומעלה התחסנו – כלומר אבן יהודה עומדת בקריטריונים לפתיחת הכיתות – אך משרד הבריאות לדבריו פועל לפי מפת רמזור לא-מעודכנת שאושרה שלשום בקבינט הקורונה. ב-ynet כבר פורסם אתמול שהעדכון במפה ייעשה רק בסוף השבוע הבא. משמעות הדבר היא שהילדים ביישובים שעומדים בתנאים אך צבעם לא עודכן עדיין לא יחזרו לגנים ולבתי הספר לפני 21 בפברואר.
"לדעתי זו החלטה שפוגעת בילדים ובהורים", כתב הררי בפוסט בפייסבוק שלו. "צר לי על הבשורה ועם כל הרצון שלנו היה לפתוח את מוסדות החינוך אני כואב ביחד איתכם את סבלם של הילדים ושל ההורים, ומבטיח להמשיך ולעשות את הכול על מנת לתקן את ההחלטה הזו". הוא הבהיר שגם בשטח המועצה יהיו לימודים בשטחים פתוחים ובקבוצות קטנות, וכי ההורים יקבלו הודעה על כך ממנהלי מוסדות החינוך.
גם בירושלים נרשם בלבול רב, ולמרות שבחלק מהשכונות בעיר ניתן לפתוח את המוסדות לפי המתווה, ראש העיר משה ליאון מסר שהדבר לא יקרה היום, לדבריו בגלל "אי-בהירות" בין החלטת קבינט הקורונה להנחיות של פיקוד העורף ומשרד הבריאות בנוגע לשכונות המוגדרות "כתומות". לאחר הודעות סותרות שקיבלו ההורים, אמש אמרה העירייה שהמוסדות לא ייפתחו באף שכונה. בהודעה נאמר כי הם ייפתחו רק לאחר "קבלת הנחיות ברורות לגבי השכונות הכתומות בעיר".
ויש מי שמעדיף שלא לאפשר כעת למידה בחוץ. ראש המועצה המקומית חצור הגלילית, שמעון סוויסה, הודיע כי החליט שלא לפתוח את מערכת החינוך, גם לא בשטחים פתוחים. היישוב מוגדר אדום. "אנחנו נחמיר, ובהמשך פתיחת מערכת החינוך תותנה בחיסון של לפחות 75% מקרב המורים. מורים שלא התחסנו לא יורשו להיכנס לבתי הספר", הצהיר.
בתוך כך, ראשי המועצות האזוריות דורשים כעת כי פתיחת בתי הספר בשטחם תיעשה לפי צבע היישוב – ולא המועצה שאליה הוא משתייך. התושבים מסבירים כי אין קשר בין מערכות החינוך ביישובים שלעתים נמצאים במרחקים עצומים בין אחד השני.
שלומית עוזרי, אם ל-4 ילדים המתגוררת ביישוב נופים שבשומרון, אומרת כי "אין סיבה שילד שמתגורר ביישוב צהוב כמו נופים לא יוכל ללכת לבית ספר בגלל יישוב אדום שמרוחק ממנו מרחק של שעה. המצב הזה לא יכול להימשך – אנחנו חייבים פתרון למען הילדים".
עוזרי הוסיפה: "אני מבינה את הקושי ושרוצים להקפיד על יציאה מסודרת מהסגר, אך יחד עם זאת כהורים לארבעה שעובדים במשרה מלאה כעובדים חיוניים יש קושי גדול בתפקוד, במיוחד לתת מענה לילדים הקטנים. כששמענו על היציאה מהסגר שמחנו על כך, אך כרגע אין לנו פתרון לבן שלנו שלומד בכיתה א'".
ראשי המועצות האזוריות ניהלו בימים האחרונים מאבק דומה לגבי גני הילדים, ודרשו שתבוצע אבחנה בין צבע היישוב לצבע המועצה. אולם בקשתם להחיל את האבחנה הזו לבתי הספר נדחתה. יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, טען שמהות המועצות האזוריות "היא שהן שומרות על אדמות המדינה, ולכן מתפרשות על פני שטח רחב. מרחק הנסיעה בין היישוב מבוא דותן ליישוב אלון מורה עומד על כשעה ו-45 דקות. אין שום סיבה שהילדים של מבוא דותן לא יילכו לבית הספר, אם אלון מורה הוא ישוב אדום, או להפך".
גם במועצת בנימין הדבר דומה. שם ישנם ארבעה בתי ספר אזוריים שנמצאים ביישובים ירוקים וגם התלמידים שלומדים בהם מגיעים מיישובים ירוקים, אך נכון לעכשיו יישארו סגורים בגלל צבע המועצה.
היעדר האבחנה בין יישובי המועצות האזוריות מוליד גם מצבים הפוכים. כך למשל, ביישוב סוסיא שבהר חברון שצבעו אדום נמצא בית ספר אזורי ובו לומדים ילדי היישובים הסמוכים. בית הספר צפוי להיפתח בגלל שצבע המועצה הוא צהוב.
פורסם לראשונה: 22:51, 10.02.21