סערה בעקבות הפרסום ב-ynet אתמול (יום שלישי), שלפיו משרד הבריאות - בשיאו של המשבר הבריאותי, הכלכלי והנפשי הגדול ביותר שידעה ישראל - מתכנן לקצץ 50% מכוח האדם של הפסיכולוגים המתמחים בקופות החולים ובמגזר השלישי. המשמעות: החל מ-1 בינואר 2021 שירותי הפסיכולוגיה הציבורית יקוצצו ב-25%, מאחר שהמתמחים הם 50% מכוח האדם בו.
כמעט 5,000 בני אדם חתמו על עצומה "עוצרים את ייבוש והרס ההתמחויות בפסיכולוגיה", ובמקביל ביקשו כמה חברי כנסת, בהם עופר כסיף וטלי פלוסקוב, לנהל דיון במליאה בהקדם. בינתיים, המטופלים ממשיכים לחכות לתורים בשירות הציבורי - והמתמחים והסטודנטים לפסיכולוגיה נקלעו לאי ודאות קשה ודואגים לגורלם.
"אנחנו חרדים מהמצב", סיפר ל-ynet ד"ר רועי שופל, פסיכולוג ראשי של מרכז בריאות הנפש של קופת חולים כללית בני ברק. "יש לנו בצוות 18 פסיכולוגים, מתוכם תשעה מתמחים. כל מתמחה בממוצע רואה 30 איש בשבוע. בדרך כלל מה שקורה זה שמתמחים מסיימים התמחות, ואז מגיעים מתמחים חדשים במקומם. ארבעה מתמחים אמורים לסיים אצלנו בקרוב ואנחנו לא יודעים אם יהיה מי שיחליף אותם".
"מתחילת הקורונה אנחנו עובדים בסוג של סיוט", הוסיף ד"ר שופל. "יש עלייה של 40-30 אחוז בפניות. השירות כרגע הוא קריטי, והוא ימשיך להיות קריטי. אנחנו גם נותנים מענה לצוותים הרפואיים ששחוקים מהמצב. השינוי הזה אמור להשבית חצי מהפעילות שלנו, זו הזיה. הסיטואציה מעידה על נתק גדול של משרד הבריאות עם מה שקורה בשטח ומהמשמעות של טיפולים נפשיים בתקופה הזו. פשוט ניתוק".
לדברי ד"ר שופל, "גם אם השינוי יהיה קצר, וגם אם הוא ייפתר, הוא יהרוס חלק גדול מהתשתית. מה שחשוב זה המטופלים. זו התקופה הכי קשה של ישראל מבחינת בריאות הנפש, ולקחת את התקציב עכשיו זו התעללות. השינוי יגרום למשבר אמון גדול מאוד בינינו לבינם".
הוא הוסיף: "לא ברור מאיפה זה בא. עד כה הייתה תחושה של שיתוף פעולה בינינו לבין המשרד, והם היו קשובים לצרכים שלנו. אנחנו מופתעים".
אמיר שופאניה, בוגר שני תארים בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ממתין כרגע להתמחות וחושש מהשלכות הקיצוץ. "אני מאוד מודאג", אמר. "אני מפחד שלא יהיה לי מקום התמחות, או מקום בהתמחות. יש סטיגמה על פסיכולוגים שהם מרוויחים הרבה כסף, אבל מה שאנשים לא יודעים זה שאנחנו נותנים חמש שנים של לימודים בלי לקבל תשלום - ועוד ארבע שנים של התמחות בשכר מינימום".
לדבריו, "מתמחים הם כוח עבודה מרכזי ביותר בפסיכולוגיה הציבורית, כוח עבודה זול עם הרבה מוטיבציה שהקדיש את מיטב שנותיו כדי שיהיה פה שירות נפשי איכותי בארץ. אני חושב שזה אבסורד שמקצצים אותנו. כולם צריכים את זה: המטופלים מחכים חודשים ולפעמים שנים, והמתמחים מחכים חודשים ואפילו שנה להתמחות".
"עבורי המשמעות היא שלא תהיה לי עבודה או פרנסה בתחום שהקדשתי שנים ארוכות ללמוד", הוסיף שופאניה. "לפני התמחות יש מעט מאוד תפקידים שאנחנו יכולים לעשות, ובשוק הקיים זה אפילו קשה יותר. נתתי חמש שנים מהחיים שלי בשביל ההכשרה, וכשאני מגיע לרגע האמת יש סכנה שאמתין הרבה מאוד זמן. אני בן 30 ורוצה להתחיל לעבוד".
ישראל, מתמחה בשנה שנייה, הוסיף: "ברמה האישית יש חשש לגבי מה יהיה איתי ועם החברים שלי, ואיך נמשיך במסלול שלנו. ברמה הקולקטיבית אנחנו חוששים גם לגבי מה שיהיה עם השירותים הציבוריים במדינה. אנשים רוצים לקבל טיפול. יש תורים מאוד ארוכים בכל המרפאות, ואם יורידו תקנים זה יפגע באנשים".
"המסלול נורא ארוך ולא מתגמל ברוב השלבים שלו", הוסיף ישראל. "גם ככה המסלול הוא רק לעשירים, כי קשה מאוד להחזיק כלכלית תוך כדי הדרך, והשינוי רק יגביר את העניין הזה. נצטרך למצוא עוד עבודה ולעשות דברים מהצד. יש אנשים שיצטרכו לחשוב אם זה מתאים להם או לא. אם זה ייראה ככה, נקבל רק פסיכולוגים מהשכבות העליונות של החברה. גם המטופלים יהיו רק העשירים - וגם הפסיכולוגים".
גם השחקן עמוס תמם הצטרף למחאה, שיתף את הפרסום ב-ynet וכתב: "אני על הפגישה השבועית שלי לא מוותר, אבל ישנם אנשים וילדים שלא יכולים להרשות לעצמם טיפול פרטי ונאלצים לחכות חודשים ואפילו מעל לשנה על מנת לקבל טיפול פסיכולוגי ראוי ובחינם כפי שמגיע להם. ילדים עם קשיים התפתחותיים לא מקבלים מענה מהיר וכל יום בחיי ילד הוא קריטי. אז בישראל כמו בישראל לא רק שלא פועלים לשפר את השירות הזה כדי שיהיה חינמי, נגיש וזמין לכול מי שצריך, אלא שמשנים את הקריטריונים ובעצם מתנערים מהמתמחים שנתנו את המעט שעוד אפשר היה לקבל דרך קופות החולים".
חברת הכנסת טלי פלוסקוב, שהגישה בקשה לדיון בכנסת בעקבות הפרסום, אמרה כי "הקיצוץ המתוכנן רק יחריף את המצוקה המתגברת. חייבים למצוא פתרון ולעצור את התהליך שבו אזרחי ישראל הסובלים ממצוקות רגשיות ונפשיות ידרדרו לתהום ולא יזכו למענה מקצועי הולם". חבר הכנסת עופר כסיף שהגיש גם הוא בקשה אמר: "הקיצוץ המתוכנן יהרוס את חייהם של אלפים רבים, שזקוקים לטיפול וידם אינה משגת לשלם מאות שקלים בחודש לטיפול פרטי".
במקביל שלח ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מכתב לד"ר טל ברגמן, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ובו הוא הביע את כעסו על המהלכים הצפויים. במכתב טען: "אנו רואים בשינוי זה ביטוי נוסף לחוסר הרגישות כלפי בריאות הנפש של הציבור ומערך בריאות הנפש והפסיכיאטריה בכלל".
ד"ר פישל הוסיף: "לאור הגידול הרב במספר הפונים למערך הפסיכיאטרי, והצפי לעלייה נוספת בכניסה של מטופלים חדשים רבים למערך בשל מגפת הקורונה והשלכותיה, אנו דורשים שלא יעשה כל שינוי ללא תיאום איתנו - כמייצגים את בתי החולים והמרפאות הפסיכיאטריות - וזאת על מנת שלא להעמיק את הפגיעה במטופלים, לא לפגוע בתנאי המתמחים בפסיכולוגיה, ולא לפגוע בהכשרה שלה".
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש צוות הבריאות של צוותי המומחים למשבר, הוסיף: "למגפת הקורונה השפעה עצומה על בריאות הנפש, במיוחד על אוכלוסיות מודרות. בזמן הזה במיוחד יש לפסיכולוגיה הציבורית תפקיד משמעותי. במקום להחליש אותה, חייבים לחזק את תחום בריאות הנפש, בדגש על צמצום פערים והתמודדות עם הפגיעה הנפשית של סגרים, של חוסר ודאות ושל פגיעה בפרנסה. המשך הרפורמה בבריאות הנפש דורשת השקעה נרחבת ובת קיימא בכוח אדם העוסק בבריאות הנפש, כולל בפסיכולוגיה ציבורית שמהווה חלק מעמוד השדרה של המענה לצרכים של האוכלוסייה".
משרד הבריאות מסר בתגובה כי: "משרד הבריאות מקצה מדי שנה 33 מיליון ₪ לטובת מלגות למתמחים ואין בכוונתנו לקצץ מתקציב זה. המשרד נדרש לשנות את אופן הקצאת התקציב למתמחים במוסדות לא ממשלתיים מתהליך ללא מכרז לתהליך של מבחני תמיכה".