אוויר צח, אור שמש וקשר עם אנשים. זה כל מה שביקשה מרגריטה ברו, ניצולת השואה בת ה-95, בכתבה שהתפרסמה אתמול ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". אך כיוון שהיא מתגוררת בקומה השנייה, בלי מעלית, בדיור הציבורי בתל אביב, היא לא יכולה להשתמש במדרגות ולצאת מהבית. "אני לבד פה, אין לי חברים או משפחה", סיפרה לנו בבכי.
אתמול, היא הרגישה קצת פחות בודדה. כ-250 איש נרשמו להתנדב כדי לסייע לה ויותר מ-150 איש תרמו יחד למעלה מ-40 אלף שקל עבורה ועבור ניצולי שואה נוספים. בנוסף, בהנחיית יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, פנתה אליה אתמול חברת הדיור הציבורי עמיגור של הסוכנות היהודית, בהצעה לעבור לבית גיל הזהב בתל אביב, המצויד במעליות ובדירות חדשות ומרווחות. במקביל, בודקת עמיגור בתיאום עם חברת חלמיש אפשרות של התקנת מעלון בדירתה, במקרה שתבחר להמשיך להתגורר במקום.
עוני ורעב: מצבם של ניצולי השואה בישראל
"אני שמחה מאוד", אמרה אתמול מרגריטה וביקשה להודות למתנדבים שמלווים אותה בשנים האחרונות.
"קיבלנו פניות רבות להתנדבות ולתרומות", אמרה מנכ"לית הקרן לרווחת נפגעי השואה, אתי פרחי. "גם מרגריטה, שעודכנה בנעשה עבורה, בעקבות כתבה זו, התרגשה עד דמעות".
