עוד מסר נתניהו: "עצם הדיון שמקיים היום בג"ץ ממחיש את הצורך בהסדרה מחודשת של גבולות הסמכות של הרשות השופטת - הסדרה שהליכוד מתכוון להוביל. המחלוקות ביחס לתכניו של חוק יסוד הלאום כבר הוכרעו במקום הראוי להם - בכנסת. עמדתה הפוליטית של הרשימה המשותפת נשמעה בעניין בדיוני הכנסת ואין כל מקום לדיון שמקיים היום בג"ץ בעתירה שלה".
הבוקר שלח יו"ר הכנסת יריב לוין מכתב חריף לנשיאת העליון חיות שבו דרש להימנע מהתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד: "הכנסת היא הרשות המחוקקת והיא המחזיקה גם בסמכות האספה המכוננת. בית המשפט העליון יונק את סמכותו מכוח הכנסת ולא להיפך. עצם הדיון בבית המשפט העליון בעניינים של חוקי יסוד מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק".
"כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי היסוד שנתקבלו על ידי הכנסת, תהא בבחינת החלטה שניתנה בחוסר סמכות ולפיכך גם נעדרת תוקף", הוסיף לוין במכתבו התקיף. "יש בכך ניסיון להשליט את השקפת עולמם של שופטי בית המשפט העליון, משל היו שליטי הארץ".
העימות בין אנשי העדה הדרוזית לדיכטר
(צילום: יעל פרידסון)
שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ אמר בתגובה: "האיומים של יריב לוין ונתניהו על בית המשפט מסוכנים לדמוקרטיה ומפרקים את הפרדת הרשויות. הם לא הצליחו עד היום, ונדאג שגם לא יצליחו בעתיד".
ל תחילת הדיון התעמתו נציגי העדה הדרוזית עם יוזם החוק ח"כ אבי דיכטר (הליכוד). "בגדת בעדה הדרוזית, מה תאמר למשפחות השכולות?", הם צעקו לעברו.
בפתח הדיון ביקשה הנשיאה חיות מ-15 העותרים להתייחס בדבריהם לכמה שאלות בסיסיות בנוגע לעתירה: האם נתונה סמכות לבית המשפט סמכות לדון בחוק? מה מקור הסמכות הזו? בהנחה שהסמכות קיימת, האם יש עילה לביטול החוק או תיקונו?
הדיון בבג"ץ מתנהל לפי סדר העותרים שהגישו את העתירות. עו"ד סלאח עלי עמאר, המייצג את ח"כ לשעבר אכרם חסון ועותרים נוספים מהעדה הדרוזית היה הראשון לטעון. "חוק הלאום פגע פגיעה קשה בעדה הדרוזית. אני שירתי בצבא, שכבתי במארבים בלבנון, וחוק הלאום לא נותן לי שוויון. זהו מקרה קלאסי שבו בג"ץ צריך להתערב".
השופט נעם סולברג שאל אם שנתיים וחצי אחרי חקיקת החוק הוא רואה פגיעה בדרוזים, ועלי עמאר השיב: "אנחנו מזהים את זה בחוקי התכנון יום-יום", והציג לכך דוגמאות מהתנהלות שירות בתי הסוהר. לדבריו שב"ס סירב לבקשה לתרגם פקודות לערבית מכיוון שהוא לא מחויב לכך לפי חוק הלאום.
נציגת הכנסת עו"ד אביטל סומפולינסקי שה על הטענה כי בית המשפט לא צריך להתערב בחוק יסוד. השופטת דפנה ברק-ארז ביקשה להבין האם זו עמדה עקרונית באמצעות דוגמה קיצונית: "אם יחוקקו חוק ששולל את זכות הבחירה לנשים, במקרה כזה תהיה סמכות?". סומפולינסקי השיבה: "התשובה הפשוטה היא לא. חוקי היסוד לא מכירים בהפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. אך הסיבה שיש פה 90 עמודים (בתגובת הכנסת לעתירה) היא בגלל שהתשובה יותר מורכבת".
המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל שייח מוואפק טריף התייחס הבוקר לדיון ואמר: "חוק הלאום בנוסח הקיים הינו פצע לחיי העדה הדרוזית במדינת ישראל. החוק פגע בזהות הישראלית של בני העדה הדרוזית, אשר קיבלו את עקרונות מגילת העצמאות ועמלו יחד עם מייסדי המדינה על בניין הארץ ופיתוחה. תקוותי היא כי בג"ץ, מבצר השמירה על הדמוקרטיה וזכויות האדם, יפסוק למען זכות בני העדה הדרוזית לאזרחות שווה ויביא לתיקון העיוות שנגרם עם חקיקת חוק הלאום".
תא"ל (במיל') אמל אסעד, ממובילי מטה המאבק לתיקון חוק הלאום, הגיע לדיון בבג"ץ. "הקושי שלנו הוא לא עם מדינה יהודית, להיפך, אבל אנחנו רוצים אותה יהודית ושוויונית, כזאת שבה יש מקום למיעוטים", הוא אמר.
החוק, שאושר בכנסת ב-2018 כחוק יסוד, מעגן בין היתר את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל.
לקראת הדיון פעילי "אם תרצו" הפגינו ותלו שלטים על הגשר המוביל לבית המשפט העליון נגד שופטי העליון. בשלטים נכתב "בג"ץ: הגנה על מחבלים - כן, מדינה יהודית - לא", וכן "אין לבג"ץ זכות לדון בחוק הלאום".
החוק עורר התנגדות בקרב ערביי ישראל והעדה הדרוזית, וכן מצד יהודים רבים שסבורים כי הוא פוגע באופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. העותרים דורשים לבטל את חוק הלאום, ובעיקר את הסעיפים המבטלים את מעמדה הרשמי של השפה הערבית ומעגנים את ההתיישבות היהודית כערך עליון. לחלופין, חלק מהעותרים דורשים לתקן את חוק היסוד כך שיבטיח שוויון לכל אזרחי המדינה.
בין העותרים: ח"כ לשעבר אכרם חסון שכיהן מטעם כולנו, העיתונאי לשעבר וראש מועצת דלית אל-כרמל רפיק חלבי ושורה של ארגונים דרוזים, מורסי אבו מוך, ראש העיר באקה אל-גרבייה ועדת המעקב העליונה של אזרחי ישראל, סיעות מרצ והרשימה המשותפת, ארגון עדאללה, האגודה לזכויות האזרח, וכן מספר קבוצות של אנשי רוח בהם סמי מיכאל ומיכה אולמן.
המדינה הגיבה בשם היועמ"ש אביחי מנדלבליט וטענה כי "כי אין מקום להתערבות שיפוטית בחקיקת חוק היסוד. וכי חוק הלאום מעגן כחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, הנושא "מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".
